שחרור מסוכן

שתף כתבה עם חברים

ועדת השחרורים ניכתה שליש ממאסרו של עבריין תנועה סדרתי, אבל הפרקליטות ערערה ושופטי המחוזי שקיבלו את הערעור קבעו בהחלטתם: "מספר הנפגעים בגוף ובנפש מעבירות תעבורה גדול בהרבה מסך הנפגעים מכל יתר מעשי הפשע והעבירות הפליליות"

nehiga rehev 
 השופטים: "התפיסה כי עבירות תעבורה מצביעות על מסוכנות פחותה אינה מתיישבת עם המציאות המוכרת לכולנו" (צילום אילוסטרציה)

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה שהגישה הפרקליטות, ביטל החלטה של ועדת השחרורים בכלא כרמל וקבע כי עבריין תנועה סדרתי לא יזכה לשחרור מוקדם מהכלא.

לאסיר שלום כהן זהו מאסרו השלישי, של 24 חודשי מאסר, לו נשפט בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון רכב תקף. הוא החל לרצות את העונש ב-22 בנובמבר 2012 ומועד שחרורו המלא צפוי להיות ב-12 בנובמבר. מועד השחרור בתום שני שליש חלף ב-14 בפברואר.

ועדת השחרורים שדנה בעניינו של כהן הורתה לשחררו בתנאים מגבילים לאחר שהוא הציג תוכנית טיפולית פרטית שיעבור לאחר שישוחרר ממאסרו. על כך החליטה הפרקליטות לערער, ובעתירה שהגישה טענה כי החלטת הוועדה "חורגת ממתחם הסבירות". לטענתה, הוועדה יכולה לשחרר אסיר רק אם שוכנעה כי הוא ראוי לכך, אולם גם אם שחרורו המוקדם אינו מסכן את שלום הציבור. לפי הפרקליטות, כהן אינו מקיים את התנאי המוקדם, והתנהגותו, הן בעבר והן בין תחומי הכלא, מצביעה כי שחרורו יסכן את שלום הציבור.

לכהן, צריך לציין, יש עבר של 70 הרשעות קודמות במגוון רחב של עבירות תעבורה וכן שבע הרשעות קודמות בעבירות פליליות בתחום האלימות. על פי עברו מדובר בעבריין רצידיביסט, טענה הפרקליטות, והוסיפה כי בעבר, חודשיים בלבד לאחר שזכה לשחרור מוקדם, נהג ברכב כשהוא בפסילה, ללא ביטוח וללא רישיון תקף. בנוסף התברר במהלך הדיון, כי נגד כהן נפתחה חקירה בחשד שהוא החזיק אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה בעת ששהה בכלא חרמון.

סנגורו של כהן טען בתגובה, כי התנהגותו בכלא היתה תקינה וכי הוא אף משמש כאסיר תומך באסירים אחרים. לטענתו, האגרופן או הסכין שעליו מדברת הפרקליטות הוא למעשה מכסה של פחית שימורים. לטענתו, כהן סירב שייפתח נגדו הליך משמעתי וביקש חקירה פלילית, כדי להוכיח את חפותו, והתיק נסגר לבסוף בהיעדר ראיות.

"עברו של המשיב מצביע על מסוכנות רבתי באופן שבו אינו מרים את הנטל המוטל עליו כדי לשכמע כי הוא עומד בתנאי החוק לשחרור על תנאי ממאסר", קבעו השופטים בהחלטתם, "לעיתים נוטות ועדות שחרורים, כמו גם בתי משפט, לעשות הבחנה לעניין מסוכנות בין עבירות תעבורה ובין עבירות פליליות אחרות. סבורים אנו כי הבחנה גורפת זו אינה במקומה, במובן זה שעבירות תעבורה, ובמיוחד עבירות של נהיגה בזמן פסילה, הן עבירות המצביעות על זלזול במערכת החוק, הן עבירות המצביעות על מסוכנות רבתי. אין צורך להזכיר כי מספר הנפגעים בגוף ובנפש מעבירות תעבורה גדול בהרבה מסך הנפגעים מכל יתר מעשי הפשע והעבירות הפליליות. התפיסה כי עבירות תעבורה מצביעות על מסוכנות פחותה אינה מתיישבת עם המציאות המוכרת לכולנו".

"כאשר אדם מעיד על עצמו במעשיו כי הוא מוכן להפר את הוראות החוק ולנהוג כאשר הוא אינו מורשה לעשות כן, יש לראותו כאדם מסוכן", הוסיפו השופטים, "כאשר אותו אדם חוזר פעם אחר פעם ומבצע את אותן עבירות של נהיגה בזמן פסילה, כאשר תלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים, מעיד אותו אדם על עצמו כי הוא נכון לגרום סיכון לציבור, ולמעשה אין אמצעי אשר ירתיעו מלחזור ולבצע עבירות".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *