 |
| כלא שאטה. חצי שנה באגף השמור |
ועדת השחרורים החליטה לשחרר ממאסרו את עדי עבד אל קאדר, המרצה מאסר של ארבע שנים ושישה חודשים, שנגזר עליו בעקבות הרשעתו בעבירות סחיטה באיומים, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לביצוע פשע.
עדי הוא בנו של מברוק עבד אל קאדר, המוגדר על ידי המשטרה כראש ארגון פשע. לאחר שעבד אל קאדר (הבן) ריצה כשלוש וחצי שנים ממאסרו, הגישו פרקליטיו – עורכי הדין גיא שמר, נדיר ברנסי וחן מאירי – בקשה לשחרורו המוקדם.
אחד הטיעונים המרכזיים של עורכי הדין היה הסולחה שהושגה בין משפחתו של האסיר לבין משפחת חרירי – סולחה שלכאורה מבטלת את הסיכונים הנשקפים לעבד אל קאדר או לאחרים במידה וישוחרר. כפי שהיה גם בעבר, נציגי המדינה שבו והביעו ספקות באשר לאותנטיות של הסולחה, בהסתמכם על מידע מודיעיני של המשטרה. עם זאת, הדיינים בוועדת השחרורים דחו טיעון זה, תוך שהם מדגישים כי המשטרה עצמה הסתמכה על הסכם הסולחה, בעת שאישרה את יציאתם לחופשות של שני אסירים אחרים, הקשורים בדרך זו או אחרת לסכסוך שהיה בין המשפחות. כזכור, לפני פחות מחודש קבע בית המשפט, בעקבות עתירה של עו"ד אתנה אדרי בעניינו של חמזי עבד אל קאדר, כי הסולחה אכן אמיתית.
המדינה לא הסתפקה רק בערעור על האותנטיות של הסולחה, וטענה כי עדי עבד אל קאדר משתייך לארגון פשיעה. גם הטיעון הזה נדחה על ידי ועדת השחרורים, לאחר שפרקליטיו של חרירי הצביעו על כך שהוא מעולם לא הורשע בחברות בארגון פשיעה, ולכן לנציגי המדינה אין על מה להסתמך בטיעון זה.
 |
 |
| עו"ד חן מאירי | עו"ד נדיר ברנסי |
סוגייה נוספת שהועלתה נגד השחרור המוקדם היתה מעורבותו לכאורה של עדי ב"פרשת הרחפן", במסגרתה הוטסו סמים לתוך שטח כלא שאטה, באמצעות רחפן שנשלט על ידי שלט רחוק. בעקבות החשד שעבד אל קאדר מעורב בניסיון הברחה זה, הוא הועבר לאגף השמור ושהה בו תקופה של חצי שנה, למרות שבסופו של דבר הוא כלל לא נחקר על כך, והחשד התמקד באנשים אחרים.
גם מידעים חסויים שהוצגו לוועדה נגד השחרור לא שכנעו את הדיינים, שקבעו כי האסיר עבר את כל ההליך השיקומי שהועמד לרשותו מאחורי הסורגים. בנוסף ציינה הוועדה בהחלטתה את חוות הדעת החיובית של המטפלים בכלא, שציינו כי במהלך השיקום – עדי שימש כתומך לאסירי השגחה. בהחלטת הוועדה צוינה גם תוכנית השיקום מטעם הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שהוכנה עבור עבד אל קאדר הצעיר.
לבקשת המדינה, ניתן עיכוב ביצוע להחלטת השחרור למשך שבוע – על מנת לאפשר לפרקליטות לערער על החלטת הוועדה.
