 |
| כלא מעשיהו |
ועדת השחרורקים במקום מושבה בכלא מעשיהו החליטה לנכות שליש ממאסרו של אסיר, אזרח אמריקאי שריצה שבעה חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות אלימות כלפי אדם אחר.
לפי כתב האישום נגד האיש, הוא חבר לאחיו ואחיותיו ותקף אדם שלפי החשד הונה את הוריו. בעקבות המקרה, הוא נשפט לשבעה חודשי מאסר. לאחר שחלפו שני שליש ממאסרו, הוא הגיש לוועדת השחרורים בקשה לשחרור מוקדם, באמצעות עורכי הדין סתיו סער וזאב פרל.
המדינה הסכימה לנכות שליש ממאסרו של האסיר ולשחררו, אולם בעוד שהאסיר ביקש באמצעות עורכי דינו לנסוע בחזרה לארצות הברית, המדינה התעקשה שיישאר בארץ ויעבור כאן תוכנית טיפול של הרשות לשיקום האסיר (רש"א). זאת למרות שעורכי דינו של האסיר ציינו, כי הוכנה עבורו תוכנית טיפול פרטית אותה יעבור בסיוע עובד סוציאלי בארצות הברית. הנימוק העיקרי לבקשת האסיר היה זה: בנו בן ה-16 שוהה לבדו בארצות הברית, בעוד אביו מרצה כאן בארץ מאסר.
בדיון בפני ועדת השחרורים טען עו"ד סער, כי הבן מצוי בפני תחילת הלימודים ועובר משבר קשה בעקבות הריחוק מאביו, אותו לא ראה זמן רב. כמו כן הציג עו"ד סער לוועדה, החלטות מהעבר של בית המשפט העליון, בהן נקבע בין היתרף כי אין לשלול שחרור מוקדם מאסיר תושב מדינה זרה. טענה נוספת היתה שהעסק של האסיר קרס כלכלית בעקבות מאסרו. כמו כן הוסיפו עורכי הדין וציינו, כי לפני מאסרו, האסיר הפקיד 100 אלף שקל בקופת בית המשפט, כדי שיוכל לחזור לארה"ב ולשהות קרוב לבנו. למרות שכבר היה בארה"ב, הוא שב ארצה למשפטו, וגם בעת מאסרו – היה אסיר למופת.
 |
| עו"ד סתיו סער |
המדינה, באמצעות עו"ד גבי פאר, טענה כי היא מסכימה לשחרורו המוקדם של האסיר, אולם הוסיפה כי אין לה אפשרות לפקח עליו בחו"ל, וגם לא כל אמצעי לדעת האם הוא אכן עובר תוכנית טיפול יעילה.
לאחר הדיון, ועדת השחרורים – בראשותו של השופט בדימוס שלמה איזקסון – נענתה לבקשה ושחררה את האסיר. "כל זאת כאשר אנו משווים לנגד עינינו את העובדה שבנו של האסיר סובל קשות מהריחוק המאוד משמעותי מאביו, על ציר זמן של חודשים ארוכים.
