שחור כהה

"ואם אני לא שוטר, אז מגיעה לי כאפה?". מוקט פנטה

יום חמישי, 30 אפריל. מאות מאנשי העדה האתיופית הפגינו אחר הצהריים מול המטה הארצי של המשטרה במחאה על האלימות נגד אזרחים יוצאי אתיופיה בישראל. בשעות הבוקר עוד נפגש המפכ"ל יוחנן דנינו עם נציגי הקהילה, ביניהם חבר הכנסת החדש אברהם נגוסה מהליכוד וחברי הכנסת לשעבר שמעון סולומון ופנינה תמנו שאטה. המפגש נערך יממה אחרי שהמפכ"ל הודיע כי השוטר שהיכה ללא סיבה את החייל דמאס פיקדה יפוטר מהמשטרה.

הסיבה לכך שהתקיפה הזו יצרה הד גדול, נעוצה בכך שהיא תועדה על ידי מצלמת אבטחה, אך אירועים מהסוג הזה נפוצים מאוד בשנים האחרונות. "זה מטורף וברוטאלי, ככל שהעור שלך כהה יותר כך תספוג יותר גזענות", כתבה על כך ח"כ שלי יחימוביץ בעמוד הפייסבוק שלה, וסיפרה על חוויות שעברו שני חבריה עם שוטרים אלימים. 

שתי סטירות

למוקט פנטה, כיום סטודנט בן 25, היה פחות מזל מאשר לחייל פיקדה שהתפרסם השבוע. במקרה שלו, שאירע לפני כשנתיים וחצי, לא היתה מצלמה, אבל הוא משוכנע, שהוא היה זהה "אחד לאחד" כמו המקרה של פיקדה. פנטה הוכה על ידי שוטר יס"מ שחשב אותו למסתנן מאפריקה במהלך סיור במתחם תחנה המרכזית בתל אביב. פנטה עצמו היה אז שוטר מג"ב בחופשת סוף שבוע אשר טייל להנאתו על אזרחי במתחם הססגוני, ולא הצליח להימנע מהחיכוך הברוטלי עם הי"סמניקים. למרבה האבסורד, במסגרת שירותו בגבול מצרים הוא עצמו עסק מדי יום בטיפול במסתננים מאפריקה. 

צבע עורו הספיק, כנראה, כדי להחשיד אותו בעיני חוליית היס"מניקים של מחוז תל אביב, מה גם שהוא החזיק בידו מכשיר אייפון ואחד מהשוטרים שדרשו ממנו "פספורט" נתן לו שתי סטירות ללא סיבה. פנטה לא הבליג על ההשפלה והתלונן למח"ש.

בית משפט השלום גזר על השוטר, לירן חכמי, שלושה חודשים בעבודות שירות על התקיפה, ופיצוי של 1000 שקל למתלונן פנטה. אבל השבוע, דווקא בשבוע הקשה הזה מבחינתה של העדה האתיופית, החליט בית משפט המחוזי להקל עם השוטר ולהמתיק את עונשו. אפילו עונש המאסר בפועל אשר היה אמור להתבצע בעבודות שירות בוטל, ובמקומו חויב השוטר בהגדלת הפיצוי הכספי לפנטה – 2,000 שקל בלבד.

במקרה הזה האלימות תועדה. שוטר תוקף חייל ללא סיבה

מוקט פנטה הוא צעיר אדיב, משכיל, מאיר פנים, שלומד כיום משאבי אנוש במכללה למינהל. נפגשתי איתו למחרת שערוריית השוטר המכה, כדי לשמוע את הסיפור הפרטי שלו. 

"הלכתי להסתפר אצל ספר אריתראי בתחנה הישנה בתל אביב, זה היה יום שישי בבוקר", הוא מספר. "המספרה היתה סגורה ובינתיים חיכיתי שם עם חבר שלי, נהג 'דן'. הוצאתי את האייפון. שלושה שוטרי יס"מ עברו עם ניידת ועצרו לידנו. הם ניגשו אלינו ואחד מהם, בלי לדבר יותר מדי, לקח לי את הטלפון מהיד. הוא שאל 'מאיפה גנבת את זה?' ודרש לראות 'פספורט'. אז הבנתי שהוא חושב שאנחנו עובדים זרים. הוצאתי והראיתי לו רישיון נהיגה, אבל זה לא ריצה אותו".

על פי כתב האישום שהוגש בסיום חקירת מח"ש, השוטר חכמי תפס בחולצתו של פנטה באזור החזה, שוטר אחר תפס בצווארו ויחד הם הובילו אותו לבניין סמוך. שם הם הצמידו אותו לקיר וחכמי נתן לו שתי סטירות.

"עד עכשיו אני מדמיין אותן", אומר פנטה, ונזכר גם בעדותו בבית המשפט נגד השוטר, שם סיפר: "לירן (חכמי) נתן לי סטירה חזקה ואמרתי לו: 'גם אני שוטר כמוך'. כשהוא נתן לי עוד סטירה, נכנסתי להיסטריה והוצאתי תעודת שוטר. הוא קפץ: 'למה לא אמרת?', נבהל. 'מה אתה עושה פה במקום כזה?'. אמרתי לו שאני חייל, וזה היום החופשי שיש לי. אתה תגיד לי איפה להיות ואצל מי להסתפר?".

השבוע, לנוכח האירועים וההד הציבורי, הוא שיחזר בהתרגשות כיצד "אחרי שהשוטרים הלכו אנשים בסביבה ניגשו ואמרו שהיה לי מזל, כי הם רגילים לסיטואציות האלה. אמרו לי: 'לך, עוד החזירו את הטלפון. לנו לוקחים לפעמים גם כסף ואנחנו לא יכולים לעשות כלום. יצאת בזול'. יום למחרת התקשרתי למפקד שלי להתייעץ מה לעשות והוא הציע לי לפנות למח"ש".

שופט דניאל בארי

שתי ערכאות

השופט דניאל בארי מבית משפט השלום בתל אביב, שהרשיע את השוטר חכמי (27) וגזר עליו מאסר, הדגיש בבכרעת הדין: "המתלונן עשה רושם אמין ביותר. הוא מסר גרסה ברורה, לפיה הנייד שלו נלקח מידו והשוטרים התייחסו אליו כאל חשוד בהחזקת רכוש גנוב בגלל צבע עורו. הוא לא הסתיר שלא הציג בתחילה תעודת שוטר, כיוון שסבר שהוא לא צריך לקבל יחס מועדף בגלל שהוא שוטר…".

מנגד, קבע השופט בארי: "הנאשם עשה עליי רושם לא אמין. הוא תקף ללא שמץ של הצדקה".

השבוע, מבלי שפנטה ידע או עודכן על כך על ידי הפרקליטות או מח"ש מתוקף היותו קורבן עבירה, נשמע בבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעורו של השוטר המורשע. בדין ישבו השופטים, דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ואסתר נחליאלי-חיאט, ואת השוטר המורשע ייצגו עורכי הדין היוקרתיים,  עו"ד ציון אמיר ועו"ד ענת הדד ממשרדו. חכמי כעס מאוד כאשר ראה את תעודת השוטר של פנטה, הוא אפילו צעק עליו מדוע לא הראה לו אותה קודם, טענו הסנגורים והאשימו למעשה את המתלונן בהתרחשות האירוע, רגע לפי שביקשו גם לבטל את ההרשעה של הלקוח שלהם עקב האשם התורם של המתלונן. "הנאשם עמד בפני מסלול קידום ועדיין רוצים אותו במשטרה", טען עו"ד אמיר. "הוא למד את הלקח שלו בצורה בלתי רגילה. אני יודע שאם ההרשעה תישאר, יהיה קושי גדול להשאירו במשטרה".

נציגת מח"ש בדיון, עו"ד יפעת בן עמי, טענה מנגד כי יש "להתמודד עם התופעה שנטפלים לאוכלוסייה האתיופית, בגלל שחושדים בהם שהם עובדים זרים", וברוח הימים האלה הוסיפה כי, "התיק הזה מהווה את ליבת העשייה של המחלקה שלנו, להילחם נגד אלימות שוטרים, ובמיוחד כזו המופנית כלפי אוכלוסיות מוחלשות".

אלא שהשופטים בערעור העדיפו את עמדת הסנגורים בסוגיית האחריות של פנטה להתפתחות האירוע האלים (האשם התורם), וביטלו את עונש המאסר בפועל. "החלטתנו לבטל את המאסר בפועל נשענת במידה רבה על המסקנה, כי גם למתלונן היתה תרומה כלשהי בהתפתחות האירוע", כתבו השופטים. "לאלימות של השוטר לא היה מקום. יחד עם זאת, המתלונן יכול היה להציג את תעודת השוטר שלו והדעת נותנת כי בכך האירוע היה מסתיים. להתנהלותו היה חלק בהתפתחות שהובילה לאיבוד עשתונות מצד המערער".

במקום המאסר הם הגדילו את הפיצוי לקורבן, מ-1000 ל-2000 שקל, ודחו את הבקשה לבטל את הרשעת השוטר אשר נותרה על כנה. טרם החלטת השופטים דחתה נציגת מח"ש את המלצתם להסכים לביטול המאסר בפועל.

שתי תגובות

עו"ד אמיר מסר בתגובה: "הנאשם הוא שוטר טוב, צעיר ומוערך. אחד הדברים שהביאו את בית המשפט ללכת לקראתו הוא, שגם למתלונן היה אשם תורם ממשי. הנאשם סייר עם שני שוטרים עמיתים שלו בתחנה המרכזית שהיא אזור מוכה גניבות על ידי נתינים זרים, אריתראים וסודנים. באותו בוקר הם יצאו למשימה רגילה וראו את המתלונן וחברו מתעסקים עם האייפון, היה נדמה להם שמדובר במי שחשודים בגניבה. רק בסוף האירוע, אחרי שקיבל שתי סטירות, הוציא המתלונן את תעודת השוטר והציג אותה.

"השופטים לא אהבו את ההתנהלות הזו וציפו ממנו שינהג כשוטר ויעזור לחברים שלו לבצע את עבודתם. השופטים ראו כאן כשל אנושי, אך בנסיבות שהצדיקו את ביטול עונש המאסר. עכשיו יתקיים הליך משמעתי באגף משאבי אנוש של המשטרה, שם יצטרכו לקבל החלטה –האם המקרה מצדיק אמצעי קיצוני של פיטורים או שיסתפקו בסנקציה מתונה יותר. אני מקוה שהמשטרה תשכיל לקבל החלטה שתשאיר אותו בשירות”.

פנטה, שעודכן על פסקי הדין של השלום והמחוזי על ידי "פוסטה" רק בדיעבד, מתקומם: "למה הייתי צריך להגיד שאני שוטר? ואם אני לא שוטר, אז מגיעה לי כאפה? מה זה השטויות האלה? אני רוצה להציג את עצמי כמי שאני, עזוב שוטר. יש לי שם, אני אזרח ישראל, משלם מסים, משרת את המדינה, הייתי בצבא. מה זה משנה אם אני שוטר או לא? מה זה שייך בכלל?

"מה שנראה לי מוזר זה שמח"ש לא עדכנו אותי בדבר מפסקי הדין. אני חושב שדעתי חשובה בנושא. הייתי מעורב באירוע והייתי רוצה להתעדכן. אני נוטה לסמוך על הרשויות ולכן חשבתי שידווחו לי על כל מהלך".

השופטת ברלינר	השופט קרא	השופטת חיאט

שתי התפרצויות

מוקט פנטה עלה בגיל 14 לארץ. הוא השתלב מצוין ולומד כאמור במכללה למנהל בראשון לציון. יש לו שבעה אחים, שניים מהם משרתים בצה"ל, אחד מהם חובש קרבי בגבעתי. פסק הדין, הוא אומר, מאכזב אותו אבל הוא לא מופתע:  "אין צדק. איבדתי אמון במערכת המשפט".

גם תדמיתה של המשטרה בשפל המדרגה, ולא רק בעיניו. "אם אני אשלח לך את כל האירועים שאני מכיר עד היום, אתה תופתע", הוא אומר, "חברים שלי חטפו שוקרים וגז פלפל משוטרים ללא סיבה או בגלל דברים של מה בכך. אני מכיר הרבה מאוד אירועים. 

"בעדה האתיופית יש הסכמה על המשטרה: שוטר הוא אחד שמכה ומרביץ. יש לי בן דוד קטן בן תשע, וכשאומרים לו 'משטרה' הוא מתחיל לבכות. איך אומרים? 'זר לא יבין זאת'. אולי חלק מאיתנו באו עם הדימוי הזה מאתיופיה, אבל שם זו מדינה לא דמוקרטית וצפוי שהדברים האלה יקרו, וכאן הציפייה היא שהשוטר ישרת אותי כאזרח".

הפגנת הקהילה האתיופית, אתמול מול המטה הארצי

חוזרים, איך לא, לתקיפת החייל ממוצא אתיופי השבוע, ולהפגנת העדה האתיופית. לפנטה יש דעה גם בעניין הזה. הוא מצפה שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו יתייחס. "התסכול והייאוש בקהילה גובר ומתישהו הוא עלול להתפרץ", הוא אומר. "אנחנו אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה, ותראה כמה חיילים מאיתנו נמצאים בכלא וכמה אזרחים מסתבכים במאסר. המצב לא יכול להימשך, צריך להתוות מדיניות".

את המשפט הזה – "התסכול והייאוש בקהילה גובר ומתישהו הוא עלול להתפרץ" – פנטה אמר אתמול בצהריים (חמישי, 30.4), והזכיר באותה נשימה גם את ההפגנה הגדולה והסוערת של העדה משנת 1995, בעקבות פרשת תרומות הדם, אז גילו בני העדה כי המדינה זורקת את תרומות הדם שלהם. הוא אפילו צפה שתתקיים הפגנה בממדים דומים. "התחזית" התממשה.