שופטת לנאשם: "צדק הוא רק שם של כוכב"

הנציב ריבלין. כ-20 אחוז מהתלונות מוצדקות

עליה של שמונה אחוזים נרשמה במספר התלונות שהוגשו נגד שופטים. בשנת 2016 הוגשו לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, 890 תלונות. כ-20 אחוז מבין התלונות שבירר ריבלין נמצאו מוצדקות. בסך הכל בירר הנציב 523 תלונות נגד שופטים בשנת 2016 (יתר התלונות לא בוררו בשל חוסר סמכות). 76 תלונות נמצאו מוצדקות ו-16 תלונות הצביעו על ליקוי מערכתי.

31 מבין התלונות הוגשו נגד שופטי בית משפט עליון, אך אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת. 138 תלונות הוגשו נגד שופטי בתי משפט מחוזיים, 175 תלונות נגד שופטי בתי משפט למשפחה.

38 אחוז מבין התלונות המוצדקות נגעו לליקויים בניהול משפט. 25 אחוז מהתלונות המוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים. 24 אחוז עסקו בהתנהגות לא ראויה של שופטים ו-13 אחוז מהתלונות המוצדקות היו בשל פגיעה בצדק, בשל ניגוד עניינים של שופט או פגיעה בזכות הטיעון.

לדברי הנציב ריבלין, עלייה חלה בשיעור התלונות המוצדקות העוסקות בהתנהגות לא ראויה של שופטים – וירידה חלה בשיעור התלונות העוסקות בשיהוי במתן החלטות. ירידה זו מייחס ריבלין ל"פעילות נמרצת" שעשה בעניין זה בשנים קודמות – "תוך גילוי אפס סובלנות כלפי ניהול לא יעיל של ההליך המשפטי", לרבות הצגת עניינם של שופטים שמשתהים באופן כרוני לנשיאת בית משפט עליון.

לפי הדו"ח, נגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה אחת מוצדקת בשנת 2016. ריבלין מביע אי שביעות רצון מ"תופעה של קידום שופטים ומינוי שופטים בדימוס כשופטים עמיתים, חרף העובדה שנמצאו בעניינם תלונות מוצדקות בעבר".

בנובמבר 2016 הוטלה על שופטים לראשונה חובה בחוק להגיש הצהרות הון לנציבות. הצהרות ההון הראשונות יוגשו עד יולי 2017.

ריבלין מתריע בדו"ח כנגד תופעות "התעמרות של שופטים בבאי אולמם, חוסר רגישות וחוסר תבונה", התנהגויות המפרות לדבריו את כללי האתיקה של שופטים.

במקרה אחד, שופטת אמרה לנאשם: "בבית המשפט עושים משפט – וצדק הוא שם של כוכב בשמיים". לפי גרסת השופטת, לנאשם הוצע הסדר טיעון, והוא דחה אותו והביע אמון כי בית המשפט "יעשה צדק" עמו. השופטת הבהירה לו, כמו לנאשמים אחרים לדבריה, כי "בבית המשפט עושים משפט ו'צדק' הוא שם של כוכב".

הנציב קבע כי ההתבטאות אינה ראויה. לדבריו, "אכן, יכול שיתקיים פער בין הצדק והאמת העובדתית לבין האמת המשפטית שקובע בית המשפט. אולם על בית המשפט ליצור בעיני המתדיינים, ככל שניתן, את התחושה כי היושב בדין מבקש לעשות משפט צדק".

לתלונה נגד השופטת היה חלק שני: לאחר שהשופטת הקריאה את עיקרי הכרעת הדין בה הרשיעה את הנאשם (בעבירות תקיפת עובד ציבור), הוא התפרץ כלפיה ואיים להתאבד. השופטת הורתה לו לצאת מהאולם ואמרה: "לא מתאבדים בבית משפט". לפי גרסת האיש, השופטת אמרה לו: "לך תתאבד במקום אחר". הנציב ריבלין קבע כי גם האמירה הזו "אינה מוצלחת ומגבירה שלא לצורך את תחושת הניכור שחש הנאשם".

השוק כמטאפורה

במקרה אחר, נתן הנציב דווקא גיבוי לשופט שאמר לעורכת דין: "כאן זה לא שוק". המתלוננת, סנגורית בתיק פלילי מרובה נאשמים, הגיעה לדיון באיחור ולאור מספרם הרב של עורכי הדין לא נותר לה מקום פנוי, היא התיישבה בספסל האחרון של הקהל. במהלך הדיון פנה אליה אחד מפרקליטי המדינה, משולחנו, ובירר איתה דבר מה. לדברי השופטים, הסנגורית הגיבה לו ממקומה בצעקות בעוד פרקליט אחד מדבר. ראש ההרכב העיר לסנגורית, לדבריו לאור התנהגותה במהלך הדיון כולו ש"כאן זה לא שוק באר שבע".

בתום הדיון פנתה הסנגורית בדמעות ללשכת השופט, ומחתה בפני העוזרת המשפטית. לטענתה, התבטאות השופט היתה "פוגענית, גזענית, פגעה בתדמיתה, השפילה אותה בפני הנאשמים וגרמה נזק למוניטין שלה". השופט אישר את ההתבטאות. הנציב האזין להקלטת הדיון וקבע כי האמירה לגיטימית ו"תוכנה שיקף את האווירה ששררה באולם". לדברי ריבלין, עורכי הדין נשמעים בהקלטה כשהם מרימים את קולם ונכנסים זה לדברי זה, לרבות אותה סנגורית. "ההערה שימשה כמטאפורה וקריאה להשלטת סדר בבית המשפט", כתב ריבלין, וחוץ מזה, לדבריו, לשוק באר שבע אותו הוא מכיר היטב "יש חן מיוחד משלו".

עיצבן את כבודו

שוטר שהודה בכתב אישום בעבירות שוחד, ופרש מן המשטרה על רקע רפואי עוד במהלך התנהלות ההליך הפלילי, עם כל זכויותיו, הצליח לקומם את שופט בית הדין לעבודה. השוטר לשעבר הגיש תביעה לבית הדין ודרש לקבל שכר מלא על התקופה בה היה מושעה בטרם פרש "מטעמי בריאות". כן דרש, כי תקופת ההשעיה תוכר לצורך פנסיה. שופט בית הדין איבד את שלוותו. השוטר לשעבר התלונן כי בפתח הדיון השופט פתח במתקפה עליו ואמר כי לא ברור מדוע המשטרה אפשרה לו לפרוש לגמלאות ומדוע הוא לא פוטר. לפי התלונה, השופט הוסיף כי לדעתו השוטר (התובע) קיבל שוחד לאורך שנים, אך נתפס רק על פעם אחת (הודה בכתב אישום מתוקן): "לך תדע כמה פעמים לקחת שוחד עד שתפסו אותך", אמר לו, והוסיף כי אם היה שופט פלילי, היה שולח אותו לבית הסוהר. נוכח המתקפה, החליט השוטר לשעבר למשוך את תביעתו.

בתגובתו לתלונה פירט השופט את העבירה בה הודה השוטר וציין כי הוא זכה לקבל את כל הזכויות הכספיות הנלוות לפרישה. השופט ציין, כי אכן "המתלונן צריך להודות על כך שלא נשקלה אפשרות פגיעה בזכויותיו הכספיות, וכי המתלונן הודה במקרה אחד בו בוצעה עבירה, אולם אין לדעת כמה עוד מקרים כאלה היו".

נציג הפרקליטות מסר בקשר לתלונה, כי השופט "בסך הכל" הצביע בפני התובע על הקושי עמו יהיה עליו להתמודד בתביעתו, נוכח הרשעתו הפלילית. הנציב קבע כי "אף שבידי שופט להבהיר לבעל דין את מצב הדברים הלכאורי בכל הנוגע להליך שבפניו, עליו להימנע מהטלת אימה, לא כל שכן להימנע מלומר לו, כי אין לדעת בכמה עוד מקרים של הפרת החוק הפלילי היה מעורב".

השרה שקד ונשיאת ביהמ"ש העליון נאור

החלטה בטרם דיון

שופטת מעצרים כתבה החלטה שלמה בטרם שמיעת טענות הצדדים בבקשה להארכת המעצר, והקריאה את ההחלטה מצג המחשב מיד כשסיימו הצדדים את טיעוניהם. השופטת אישרה כי הכינה את ההחלטה מראש והוסיפה כי ישבה בדיון קודם בבקשה להארכת מעצרו של חשוד אחר, וכי החומר מוכר לה. השופטת טענה ביהירות מה, כי "התלונה אינה ראויה לתגובה" וכי היא עשתה שימוש בהחלטה מובנית, כדי לקצר ולייעל את זמן הדיון. הנציב ריבלין אימץ דווקא את טענות הסניגור המתלונן, שנתמכו בתגובתה של נציגת המשטרה. "השופטת הקריאה לנוכחים החלטה שלמה מן המוכן, בלא שהכתיבה דבר לקלדנית. מדובר בהתנהלות שאינה ראויה. אין להשלים כתיבתה של החלטה טרם שנשמע הדיון באותו עניין וטרם שנשמעו טענות הצדדים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לפגיעה בזכויות יסוד של אדם ובשלילת חירותו. התנהלות כזו עשויה לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט וליצור תחושה של מה שקוראים 'משחק מכור'שבמסגרתו אין טעם בהשמעת טיעונים ובהצגת ראיות, שהרי עמדת השופט התגבשה מראש", כתב ריבלין.

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד ביקשו מריבלין לברר תלונה על שופט, שפנה למזכירתו לשעבר שעברה לשופט אחר, כדי לברר אם ניתנו החלטות בתיקי משפחה של בת–זוגו ובעלה לשעבר. השופט הודה כי כשל בהתנהלות. הוא טען כי לא ניסה להשפיע על התיק של בת זוגו, אלא רק לברר כבן זוג אם ניתנו החלטות בבקשות שהיו חשובות לה ביותר. השופט הדגיש, כי פנה לקלדנית בתום לב, שלא במסגרת תפקידו אלא "כמכר ותיק", בשאלה טכנית של בירור מתן החלטה, שהיתה ניתנת לבירור גם במזכירות בית המשפט. בדיעבד השופט הבין, כי היה צריך להימנע מכך, ולוּ בשל מראית פני הדברים. הנציב קבע: "אף שהשופט מצהיר, כי לא ביקש בפנייתו לקלדנית להשפיע על ההליך או על החלטות העשויות להינתן בו, הרי שהשפעה עקיפה ובלתי מכוונת עשויה להיווצר כאשר מביאים לידיעת עובד מערכת בתי המשפט, כי שופט מכהן מקורב לאחד מבעלי הדין. כיוון שכך, הפנייה פסולה. כללי האתיקה לשופטים קובעים כי לא יפיק שופט טובת הנאה ממעמדו כשופט אם במישרין ואם בעקיפין, ולא יעשה שימוש במעמדו כשופט לקידום עניין שלו או של אחר".