![]() |
| אילוסטרציה: FREEPIK |
בפעם שנייה בתוך שבוע, בית המשפט מותח ביקורת על שירות בתי הסוהר, עקב סירוב לקיצור שליש לאסיר השפוט לתקופה קצרה, ללא נימוקים.
בשבוע שעבר קבע בית המשפט המחוזי בחיפה, כי שירות בתי הסוהר פעל בניגוד לסדרי הדין, כאשר את הנמקתו לדחיית בקשה לשחרור מוקדם סיכם בשמונה מילים – ורק לאחר עתירת האסיר לבית משפט הוסיף מ"מ הנציבה, גונדר אשר וקנין, החלטה מלאה על דחיית קיצור השליש. בנוסף קבע בית המשפט, כי ההנמקות שהוסיף שב"ס להחלטה לא רק שהיו חדשות, אלא גם שגויות.
קביעה זהה ביחס להתנהלות שב"ס ניתנה (15.2) על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הפעם מדובר באסיר צעיר מנתיבות, בן 21, השפוט לראשונה על סחר בסם. האסיר נעצר ב-3 בנובמבר 2016 והואשם כי נהג לסחור בסם והחזיק "זולה" בשיחים בחניית בית הספר "רבין" בנתיבות, בה התגלו 68 גרם גראס. אלא שבמסגרת הסדר טיעון, הצעיר נשפט רק על עסקה אחת, בה מכר 1.4 גרם קנביס בגן משחקים סמוך לבית הספר.
שירות המבחן המליץ על עבודות שירות, אך עד מועד גזר הדין היה הנאשם עצור כבר חודשיים וחצי, והעדיף לסיים את ריצוי העונש בכלא. גזר הדין ניתן לפני חודש על ידי השופט דניאל בן טולילה – שישה חודשי מאסר בפועל. מועד שחרור שני שליש מנהלי הגיע כבר השבוע.
מ"מ נציבת שב"ס, גונדר וקנין, חתם על דחיית בקשת האסיר לשחרור מוקדם ונימק את הדחייה באופן טלגרפי: "עיסוק בסמים. כניסה שנייה לכלא".
![]() |
| גונדר אשר וקנין |
בעתירת האסיר לבית המשפט, באמצעות עו"ד חן בן חיים, צויין כי זהו מאסרו הראשון של האסיר וכי "הכניסה הראשונה שלו לכלא" שהזכיר שב"ס היתה מעצר של שלושה ימים בלבד בשנת 2010. עו"ד בן חיים ציינה גם כי בגזר הדין, בית המשפט קבע כי "העבירות אינן במדרג גבוה", ובנוסף התנהגותו של האסיר בכלא ללא רבב ואין נגדו מידע מודיעיני.
לאחר שהוגשה העתירה, הפרקליטות פנתה למ"מ הנציבה על מנת שיבהיר ויפרט את נימוקיו "על מנת שבית המשפט יוכל לקבל החלטה מושכלת". בהחלטה הנוספת, ציין מ"מ הנציבה נימוק חדש וטען כי האסיר סירב לטיפול. אמנם שב"ס הודה כי "בשל אופי האגף בו היה כלוא, האסיר לא יכול היה להשתלב בחינוך או תעסוקה". עם זאת, נטען כי הוא "בחר שלא להשתלב בקבוצות אגפיות בהנחיית עובד סוציאלי".
|
| היועצת המשפטית של שב"ס, יוכי גנסין |
עו"ד בן חיים הציגה לבית המשפט את ההחלטה שניתנה, בנסיבות זהות, בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בחיפה, בה נמתחה ביקורת חריפה על הדרך בה ניתנים נימוקי מ"מ הנציבה. מעבר לכך ציינה הסנגורית, כי רק ב-31 בינואר, שלושה שבועות לפני מועד שני שליש, עבר האסיר בית סוהר, ואין שום אפשרות להליך שיקומי במסגרת מאסר כה קצר.
נציגת המדינה עו"ד עינת נהון, אמרה לבית המשפט כי הפנייה לשב"ס לנמק את החלטתו נעשתה בהנחיית פרקליט המחוז, "כך שבפני בית המשפט יהיה מצע של נימוקים… לאור הפסיקה שהמציאה חברתי, אני מבינה שמדובר במהלך בעייתי", הוסיפה.
השופטים יורם צלקובניק, יואל עדן וגילת שלו כתבו כי "עתירת האסיר מבוססת", שכן בניגוד לטענת מ"מ הנציבה, לא יוחס לאסיר "עיסוק בסמים מסוכנים", אלא עבירת סחר בודדת וזהו מאסרו הראשון.
![]() |
||
| עו"ד חן בן חיים |
לדברי השופטים, "בתוספת שניתנה להחלטת מ"מ הנציבה יש שינוי מהותי להחלטה המקורית… רואים אנו טעם לפגם בדרך ובנסיבות מתן ההחלטה השנייה, כאשר הפנייה למ"מ הנציבה נעשתה שלא בידיעת העותר ובאת כוחו, לאחר שהעותר כבר הגיש עתירה, ומתוך רצון ל'מקצה שיפורים' של ההחלטה הראשונה".
עוד הוסיפו השופטים כי "מרכז הכובד בהחלטה הנוספת מתייחס לאי התרצותו של העותר להשתלב בטיפול", וגם בעניין זה קיבלו את טענתו כי נוכח תקופת המאסר ונסיבותיה, "לא עמדה עדיין על הפרק באופן תכליתי אפשרות של השתלבות טיפולית… דרך קבלת ההחלטה על ידי מ"מ הנציבה לקתה בשתי הנמקותיה מן הבחינה העובדתית".
משב"ס נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר רואה את המאסר כתקופה בה האסיר יכול להשתלב בפעילות חינוך ושיקום בהתאם לצרכיו. שחרור מוקדם הינו טובת הנאה שניתנת לאסיר אשר בוחר לעשות שינוי. במקרים בהם אסיר לא ניצל את תקופת המאסר שלו על מנת להשתלב בפעילות שיקום לה הוא זקוק, המשמעות שמסוכנותו נותרה בעינה, לפיכך שירות בתי הסוהר לא מצא אותו ראוי לשחרור מוקדם. יחד עם זאת ,שירות בתי הסוהר מכבד כל החלטה שיפוטית באשר היא".












