רימונים עם חוט

קרוב לוודאי שכאשר היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז צפון החלה להפעיל סוכן סמוי בתחום הסחר באמצעי לחימה, שוטריה לא ציפו שיבוא יום ומי מהחשודים יצליחו "לעבוד" על הסוכן ולמכור לו זיקוקים במקום רימונים.

ימ"ר צפון הפעילה השנה זמר מהמגזר הערבי כסוכן סמוי שרכש כלי נשק ותחמושת מעבריינים ואנשים שונים. שניים מהנאשמים בפרשה הם מוסא (22) ותאופיק (23) עמאש מג'סר א-זרקא. השניים מואשמים שקשרו עם נאשם נוסף, רפיק ג'רבאן, למכור לסוכן אמצעי לחימה. ב-27 במאי השניים נפגשו עם הסוכן בבית קפה בקניון "אורות" באור עקיבא והציעו למכור לו ארבעה רימוני רסס תמורת 6000 שקלים. הדיבורים על העסקה למכירת הרימונים נמשכה יומיים שלושה, בין היתר בטלפון, ובמהלכה הנאשמים אף שלחו לסוכן, באמצעות הודעת פייסבוק, תמונה ובה שלושה רימונים.

לפי כתב האישום, ב-28 במאי אסף הסוכן את שני הנאשמים מבתיהם ונסע יחד איתם לפגוש את ג'רבאן. מתישהו הורו לו הנאשמים לעצור את הרכב, ואז לקחו ממנו 1500 שקלים, אותם העבירו לכאורה לג'רבאן. אחר כך שבו אל הרכב עם קרטון ובו שלושה פגזי זיקוקין, אותו מסרו לסוכן, שמסר לכל אחד מהם 300 שקל על חלקו בעסקה.

שני הנאשמים הואשמו בקשר לפשע, סחר בנשק שלא כדין והחזקת ונשיאת נשק. הפרקליטות אף ביקשה להאריך את מעצרם של השניים עד תום ההליכים, בטענה שמדובר בעבירות חמורות וגם כי יש די ראיות נגדם. בין היתר צורפו לחומר הראיות תמונות שנמצאו במכשיר הטלפון הסלולארי של מוסא עמאש, בהם מצולמים כלי נשק שונים. הסוכן הסמוי טוען כי התמונות מתייחסות לעסקאות נשק שבוצעו בעבר על ידי עמאש, אולם הדבר לא בא לידי ביטוי בכתב האישום.

צילומי כלי נשק שנמצאו בסלולארי של הנאשם

מנגד, הסנגורים טענו כי "הנשק" המוזכר בכתב האישום הוא למעשה "רק" פגזי זיקוקין, המשמשים בין היתר בחתונות. סנגורו של מוסא עמאש, עו"ד ליאור דוידי, הזכיר בין היתר כי למרשו אין כלל עבר פלילי, והוסיף והדגיש כי עילת המעצר נחלשת לנוכח העובדה שלא הועברו בעסקה המדוברת רימונים, אלא רק זיקוקים.

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, ציין בהחלטתו כי לטעמו "מדובר במקרה מובהק בו אין מקום להורות על מעצר עד לתום ההליכים". הוא ציין אמנם כי גם פגזי זיקוקים יכולים לגרום לנזקים גופניים ולשמש בהקשרים פליליים – "ולא רק בחתונות", כדבריו – אולם הוסיף כי בשום מקרה פגזי זיקוקים אינם משתווים לרימונים.

עו"ד ליאור דוידי	השופט יחיאל ליפשיץ

מכתב האישום, יש לציין, נעדרה העובדה שהסוכן ידע כי הוא עלול לקבל פגזי זיקוקים ולא רימונים. כך למשל, בחומר החקירה אפשר למצוא שיחה שלו עם הנאשמים, בה הוא מזהיר אותם לבל ימכרו לו "רימונים עם חוט" – ההגדרה שלו לפגזי הזיקוקין. בהחלטתו ציין השופט ליפשיץ בהקשר זה, כי אמנם הצדדים שוחחו על רימונים, "אך על פני הדברים מדובר בלא יותר מדיבורים בעלמא (או ניסיון "לעבוד" על הסוכן) והסחורה, תרתי משמע, היחידה שהם יכלו לספק לסוכן, היו אותם פגזי זיקוקין".