 |
| פאסאט CC מנהלים בחו"ל. הלקוח לא קיבל אותה |
סיפור עוקץ עם נוכל אחד ושני נעקצים – בנק ולקוח פרטי – מעלה את השאלה האם הבנק רשאי להתנער מהשלכות העוקץ ולגלגל את הפסדיו הכספיים אל הקורבן השני, הלקוח הקטן?
לנוכח כמה פסקי דין שניתנו בפרשה עולה גם השאלה, האם סביר כי מי שעמד מאחורי ההונאה יזכה בעסקת טיעון מקלה בעוד שקורבנות עקיצתו נאלצים לשאת בהפסד כלכלי כבד ולשלם את מחיר התרמית שבוצעה בחשבונם?
רותם חכמון הוא צעיר תושב מרכז הארץ, שהציג עצמו כיבואן מכוניות יוקרה ביבוא אישי, והודה לפני שנתיים במספר עבירות הונאה, של בנק מזרחי טפחות ולקוחות פרטיים של הבנק בסכום כולל של למעלה משבעה מיליון שקלים. חכמון, שעבד בעבר בסוכנות למכירת רכבי יוקרה, פתח זמן קצר לאחר שפוטר ממנה חברה עצמאית באותו תחום ונהנה מהקשרים המקצועיים ומהאמון שנתנו בו נציגי בנק מזרחי טפחות מהיכרותם איתו.
חכמון פנה לאנשי הבנק בסניף הרצליה פיתוח, הציג עצמו כמנהל סוכנות משנה של יבואנית הרכב "מכשירי תנועה", וכמי שביכולתו להפנות לבנק מספר גדול של לקוחות שיפתחו חשבונות וייטלו הלוואות למימון רכישת מכוניות, כל אחת בשווי מאות אלפי שקלים. הוא סיכם עם הבנק כי ללקוחות שיביא יינתנו תנאי אשראי מועדפים.
 |
| עו"ד ציון אמיר |
במהלך שנת 2009 הפנה חכמון לבנק עשרות לקוחות אבל רק לאחר מספר רב של עסקאות הסתבר לפקידי הבנק שהם נפלו קורבן לתרמית של חכמון. לפחות 18 לקוחות פתחו חשבונות בסניף, לקחו הלוואות של מאות אלפי שקלים והעבירו את הכספים במלואם לחכמון ולחברה “אקסלוסיב מוטורס” שבבעלותו, אלא שבתוך זמן קצר התחוור להם שאין מכונית. כאשר הבנק עלה על ההונאה הוא העמיד את ההלוואות לפירעון מיידי ותבע את הלקוחות, בדרישה שיחזירו לו את מלוא הסכום.
נגד חכמון עצמו הוגש כתב אישום, שהשתרע על עשרות עמודים וכלל 40 סעיפי אישום. בסופו של דבר חתם חכמון על עסקת טיעון, אותה נימקה התביעה ב"קשיים ראייתיים", שכללו גם היעלמות של חלק מעדי התביעה שהיו שותפים לכאורה לתרמית. בפרסומים עיתונאיים שסיקרו את הפרשה נכתב שהצעיר בן ה-24 התגורר בווילה מפוארת במושב במרכז הארץ והחזיק שני כלי רכב יוקרתיים.
כך או כך, בהתאם לעסקת הטיעון, חכמון הודה בעובדות כתב אישום שתוקן בשלישית, והשופטת לימור מרגולין-יחידי מבית משפט השלום בתל אביב הרשיעה אותו בעבירות של שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות והעובדה שהיה ללא עבר פלילי, סייעו להקלה בעונש: שישה חודשי מאסר בלבד, שהומרו בעבודות שירות, וקנס בסך 20 אלף שקלים.
לחכמון סייע גם ההסדר שהציג לבית המשפט, עליו סוכם עוד קודם במסגרת התביעה האזרחית שהגיש נגדו בנק מזרחי, ולפיו יפצה את הבנק במיליון שקל, הגם שהיקף ההונאה עמד על שבעה מיליון שקלים. סנגורו, עו"ד ציון אמיר, סיפר לבית המשפט כי חכמון הקים מאז הפרשה עסק חדש לייבוא מכוניות, הוא מתנהל כעת באופן חוקי לגמרי ומבקש להשתקם. לפי עו"ד אמיר, מיליון השקלים שמרשו שילם לבנק בהסדר הפשרה הוא "הרבה מעבר למה שהבנק היה מקבל אם היה הולך למשפט עד הסוף".
פאסאט בייבוא אישי
בינתיים החלו להתברר בבתי המשפט תביעות הבנק נגד הלקוחות, בדרישה שיחזירו במלואם את כספי ההלוואות. לטענת הבנק, הרשלנות בנפילה לתרגיל העוקץ היא של הלקוחות, והם בלבד צריכים לשאת במחיר ההונאה.
אחד הלקוחות שנתבעו הוא דריו טומין, תושב אילת שהזמין מחכמון רכב מנהלים מסוג פולקסוואגן פאסאט CC בייבוא אישי, ולקח ממזרחי טפחות הלוואה של 230 אלף שקל לשם כך. יחד עם מסמכי ההלוואה חתם טומין גם על תעודת משכון (שעבוד הרכב להחזר ההלוואה) ועל כתב התחייבות, שהיה למעשה מסמך שהעביר חכמון וכלל הוראה להעברת מלוא סכום ההלוואה מיידית לידיו.
מסמך זה, שהתקבל על ידי הבנק ונחזה להיות מטעמה של "מכשירי תנועה" או של אחת הסוכנויות שלה, התברר בדיעבד כמזויף.
בפסק הדין שניתן על ידי שופט השלום מיכאל תמיר בתביעת הבנק נגד טומין נקבע, כי על הלקוח לעמוד בהתחייבותו ולפרוע את יתרת ההלוואה שלקח מהבנק. השופט קבע כי העסקה עם הבנק היתה לקבלת הלוואה ולא לרכישת רכב, וכי לא הוכחה רשלנות הבנק. השופט קבע גם, כי אנשי מזרחי טפחות הסתמכו באופן סביר על היכרותם עם חכמון ועל עסקאות קודמות שביצעו באמצעותו באופן תקין, ולכן לא חשדו ולא ביצעו בדיקות נוספות בטרם השלימו את העסקאות עם טומין ואחרים. ההתנהלות הרשלנית, כך נקבע, היתה של הלקוח, אשר נהג בחוסר זהירות.
טומין ערער על פסק הדין לבית משפט המחוזי בתל אביב, וטען כי אינו חייב לפרוע את ההלוואה, מאחר שהבנק הוא הרשלן והוא שהפר את חובת הזהירות כלפיו. ביוני האחרון קבע השופט המחוזי גדעון גינת, כי לבנק אכן יש אחריות חלקית לרשלנות שבגללה נפל קורבן לעוקץ – והחליט לחלק את האחריות בינו ובין הלקוח באופן שווה.
הסיבה העיקרית לאחריות הבנק היא סעיף מסויים במסמך המשכון שעליו חתם טומין. לפי התקנות, משכון תקף רק בציון סימן רישוי או מספר שלדה של הרכב הממושכן. מאחר שמדובר היה ברכב שלכאורה הוזמן מחו"ל ופרטיו אינם ידועים, החתים הבנק את טומין על משכון אשר לא כלל את פרטי הרכב. השופט גינת כתב בפסק הדין: "המערער רשאי היה לצאת מתוך הנחה שהמסמך שהוצג בפניו על ידי הבנק הינו תקין ועומד בדרישות הדין. בהבאת המסמך בפניו יש משום מצג כי הבנק השתכנע שקיים רכב ספציפי מזוהה כיאות, מושא העסקה. ככל שקיים נוהג אחר לפיו הבנק נוהג, והמאפשר השלמת פרטי מסמך המשכון רק לאחר העברת כספי ההלוואה, ולאחר שהרכב מגיע לארץ, הרי שמדובר בפרט מהותי ביותר של העסקה אותו היה על הבנק לגלות ללקוח… משלא נהג כך הבנק הרי שלא עמד כנדרש בחובותיו ללקוחו".
השופט קבע גם כי הבנק התרשל בכך שטרם החתמת הלקוח על מסמך המשכון הוא לא עמד על שהמסמך אשר נמסר על ידי חכמון בשם "אקסלוסיב מוטורס", עם הלוגו של "מכשירי תנועה" היה למעשה מסמך מזוייף.
"מצבור הדברים מביא למסקנה כי הבנק נהג במידה מסוימת של התרשלות כלפי המערער. המערער מצידו נהג אף הוא בחוסר זהירות ואחריות לכספו, ואפשר שאף בעצימת עיניים, בנוגע לסיכון המוגבר הכרוך בעסקה”, קבע השופט וחילק כאמור את האחריות הכספית בין השניים, תוך החזרת התיק לבית משפט השלום, לבירור גובה הנזק הסופי.
נפגשים בעליון?
פרקליטו של טומין, עו"ד אלמוג נוריאל, לא הסתפק בפסק הדין של המחוזי, והגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון. לטענתו, מסקנתו של השופט גינת בדבר הצורך לחלק את האחריות באופן שווה בין הצדדים לא נתמכת על ידי מהלך הדברים אותם ניתח בפסק דינו, והמעלים – לטענת הסנגור – כי רשלנות הבנק היא המכרעת והבלעדית.
השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הבקשה על הסף, אולם אתמול הגיש עו"ד נוריאל בקשה חריגה לדיון נוסף בהרכב מורחב של בית המשפט העליון, בתקווה שזה ידחה את תביעת הבנק במלואה וינער את לקוחו כליל מהאחריות להשבת כספי ההלוואה – מאות אלפי שקלים שירדו לטמיון ואשר טומין לא קיבל כל רכב בעדם. "האם על לקוח לפצות בנק שהתרשל בגין מעשי הונאה של צד שלישי?”, שואל הסנגור בפנייתו לעליון. לדבריו, "התשובה, כמו השאלה, פשוטה בתכלית ומצדיקה התערבותו של בית המשפט במקרה קיצוני בחומרתו".
 |
| חתימה בלי פרטי הרכב? |
"מדובר בשערורייה בנקאית אשר חייבת לקבל את ההתייחסות הראויה", מוסיף עו"ד נוריאל, "לא יתכן כי לקוח תמים ישלם כספים לבנק שהתרשל בעת שהחתים אותו על מסמך מזויף ולא מילא שטר משכון כדין, וכתוצאה מכך נעקץ על ידי צד שלישי. מדובר בעיוות דין חמור ובלתי מידתי הפוגע בכלל ציבור לקוחות הבנקים".
עו"ד נוריאל מצטט בבקשתו הלכות קודמות של העליון בהן נקבע, כי “בנק חייב לנקוט אמצעי זהירות ולעשות ככל הניתן והראוי כדי למנוע אפשרות שפלוני ירמה את לקוחו ויגזול את רכושו. חובה מיוחדת מוטלת על הבנק מקום שמדובר בפעילות 'בלתי שגרתית' החורגת ממערכת היחסים הקודמת שבין הבנק ללקוח".
את בנק מזרחי טפחות ייצג עו"ד יצחק גולדשטיין.
