 |
| קלאב הוטל טבריה |
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת התובע הייצוגי נגד קלאב הוטל וקבע כי כל אחד מבעלי זכויות הנופש במלונות קלאב הוטל וקלאב אין בטבריה ואילת רשאי לסיים את ההתקשרות עם קלאב הוטל באופן חד צדדי ולוותר על זכותו – ולאחר מכן לא יחויב עוד בתשלום דמי האחזקה השנתיים.
החוזה בין קלאב הוטל לרוכשי הזכויות ליחידות הנופש נקבע לתקופה של 50 עד 98 שנים, עם אפשרות סיום בתנאים מסוימים לכל המוקדם בשנת 2029. לפי החוזה, עבור זכות הנופש ישלמו הרוכשים כ-30 אלף שקל באופן חד פעמי, ובנוסף תשלום דמי אחזקה שנתיים שיהיה התנאי למימוש הנופש בכל שנה. ההסכם לא קבע את גובה דמי האחזקה, אלא רק את המנגנון לחישובו ("עלות" פלוס 10 אחוז דמי ניהול), וכך נוצרו המחלוקות שהגיעו עד כדי הגשת תביעה ייצוגית בשם עשרות אלפי בעלי הזכויות נגד קלאב הוטל. החוזה "שתק" באשר לאפשרות כי לרוכשים עומדת זכות לסיים את ההתקשרות באופן חד צדדי במועד מוקדם יותר, לעומת עשרות השנים שנקבעו כתקופה בה חוזה רכישת הזכויות בתוקף.
 |
השופט רחמים כהן מקבל כעת בפסק דין הצהרתי את טענת בעלי היחידות כי לפי החוזה, התמורה בה חויבו עבור רכישת זכויות הנופש כוללת רק את התשלום הראשוני החד-פעמי ששילמו בעת ההתקשרות, וכי דמי האחזקה השנתיים לא הוגדרו כחלק מהתמורה החוזית, אלא רק כתנאי למימושה של הזכות בשנה מסוימת, ומבחינת קלאב הוטל הם מהווים רק החזר של עלויות.
השופט כהן קבע כי הגישה הפרשנית שננקטה בידי קלאב הוטל, כי הרוכשים התחייבו לשלם דמי אחזקה למשך עשרות שנים, ואפילו במשך תקופה העולה על תקופת חיי אדם (98 שנים) עומדת בניגוד לחזקה לפיה חוזה אינו נערך לצמיתות. לפי פסק הדין, "התקופה בת עשרות השנים היא חלק מהגדרתה של זכות הנופש. אין כל הוראה בהסכמים המלמדת על חובה עצמאית המוטלת על הרוכשים לשלם דמי אחזקה במשך כל התקופה הזו".
השופט כהן "מיישר בכך קו" עם החלטה משלב קודם, שניתנה על ידי השופטת ענת ברון, בבקשה לאשר את התביעה כייצוגית, כי הרוכשים לא התקשרו עם קלאב הוטל בעסקאות קנייניות, אלא בחוזיים צרכניים ארוכי טווח שמהם מוקנית זכות יציאה. גם לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה שנמסרה לבית המשפט, לבעלי זכויות הנופש ישנה זכות להשתחרר מהחוזה האחיד, "מכח לשון החוזה ותכליתו, מכח דיני החוזים הכלליים ולאור הקיפוח המתמשך המעוגן בחוזים ותקופות הכבילה הארוכות המנוגדות לתקנת הציבור".
השופט כהן קובע כי עיון בהסכמי הרכישה מעלה, שאין בהם הוראה מפורשת האוסרת על רוכשי זכויות הנופש להשתחרר מהחוזה. "חובה משמעותית מסוג זה אינה יכולה להילמד מהחוזה באופן משתמע, ויש להציגה באופן ברור ופוזיטיבי", כתב השופט. "אם קלאב הוטל רצתה, שההסכם יכלול חיוב כזה, היה עליה לכתוב זאת במפורש… על פי לשון ההסכמים, בעלי זכויות הנופש לא התחייבו לשלם את דמי האחזקה למשך 98 שנים או יותר".
 |
| השופט רחמים כהן |
לדברי השופט, החוזה קבע כי הסנקציות שקלאב הוטל רשאית להטיל על רוכשים שלא שילמו את דמי האחזקה השנתיים, הן שלילת זכותם להתארח באותה שנה – "הא ותו לא". על כן, "אי התשלום כמוהו כהודעה מטעם בעל הזכות, שאין הוא מעוניין להתארח במלון… לא קיים סעיף הקובע שהרוכש חייב להמשיך ולשלם את דמי האחזקה עד אין קץ.
הגמול לתובעים ושכר הטרחה ייקבע בהחלטה נפרדת. כמו כן, עומדת עדיין להכרעה תביעתם של רוכשי היחידות להחזיר להם כספים ששילמו. קלאב הוטל יוצגה על ידי משרדי עו"ד ש.הורוביץ, פישר בכר חן וול אוריון ואלקס הרטמן. בעלי זכויות הנופש יוצגו על ידי עורכי הדין שחר ולר, עומר דקל ועובדיה כהן.
רותי חבקין, מנכ"ל ארגון בעלי יחידות הנופש, בירכה על החלטת בית המשפט: "אין ספק כי מדובר בתקדים אשר יאפשר למי שאינו מעוניין לממש עוד את זכות הנופש שלו, להתחמק ממלתעותיו של אגף הגבייה בקלאב הוטל. לצערי, מזה 16 שנה שאנו נמצאים במאבק משפטי מייגע מול קלאב הוטל. מידי יום אנו מטפלים בפניות של בעלי יחידות נופש אשר מבקשים את עזרתנו בעקבות התעמרות בלתי פוסקת מרשת קלאב הוטל והעומד בראשה משה בובליל, אשר ממררים להם מידי שנה את החיים – וזאת על מנת שימשיכו לשלם דמי אחזקה בעבור מוצר שהם כלל אינם מעוניינים להשתמש בו.
"ההוצאות הנלוות הגבוהות, דמי האחזקה המופרזים, הליך הגבייה המאיים הם רק חלק מהחוזה אליו כבולים בעלי היחידות. כולי תקווה כי היום זה יפסק. ארגון בעלי יחידות הנופש ימשיך את מלאכתו למען הסדרת התביעה, והשגת לבעלי היחידות את הצדק לו הם ראויים".
