 |
| השופט ד"ר זאיד פלאח |
חוקרי להב 433 וימ"ר תל אביב, בשיתוף פעולה הדוק עם התובע עו"ד ניסים מירום מפרקליטות מחוז תל אביב, גייסו שבעה עדי מדינה כדי להוכיח את האחריות הפלילית של יצחק אברג'ל לכך שבשנת 2003 הוא עמד בראש ארגון פשע אשר תכנן לחסל את זאב רוזנשטיין – מי שבעצמו הוגדר אז כראש ארגון פשע מתחרה.
במוקד הראיות – ישיבת פסגה בלובי של מלון בבריסל שבה אברג'ל הסתודד "בצד" עם איש אמונו מהעיר לוד, עבריין אחד ממשתתפי הפגישה, והעביר לו הוראות שאותן העביר "הלודאי" לשמונת המשתתפים האחרים בפגישה. ההוראות התייחסו למצב מלחמה שהוכרז נגד רוזנשטיין בישראל, לצורך בגיוס כספים מכל בכירי הארגון בארץ ובעולם, וכן לצורך להעביר את הכסף לאנשים מסוימים באשדוד כדי שיוציאו לפועל את החיסול.
בזה אחר זה גויסו שלושה ממשתתפי הפגישה כעדי מדינה, כולל האיש שעימו אברג'ל הסתודד לכאורה, טרם העברת ההוראה ליתר המשתתפים בפגישה.
בנוסף גויסו שני עדי מדינה כדי שיעידו על מעורבותו של אברג'ל בניהול אימפריית אקסטזי ישראלית בינלאומית, ועוד שניים שהעידו על הכנת המטענים והעברתם לאיש סודו של אברג'ל מהפגישה הבלגית – אותו עד מדינה לודאי אשר עבר בינתיים להתגורר באשדוד ובמקסיקו, וטוען כי העביר במו ידיו את המטען לאנשים שהניחוהו טרם התפוצץ ברחוב יהודה הלוי וגרם למותם הטראגי של שלושה אזרחים חפים מפשע.
את כל העבריינים המסוכנים הללו, חלקם עם דם על הידיים, גייסה הפרקליטות, תוך מתן הטבות מפליגות שיתבררו בקרוב, רק כדי להוכיח את הקשר הפלילי של אברג'ל לפיגוע הפלילי המפורסם – האם כל זה יספיק כדי להביא להרשעתו?
השאלה המהותית הזו, מבוססת על הסוגייה העקרונית של האפשרות להרחיב את האחריות הפלילית המוטלת על ראשי ארגוני הפשע לעבירות שבוצעו על ידי חברי הארגון, ולמנוע את הרחקתם מאנשי הביצוע עקב ריחוקם מזירת העבירות. בסוגייה העקרונית הזו בדיוק עוסק שופט בית משפט השלום בחיפה, ד"ר זאיד פלאח, בספרו החדש – "הפשע המאורגן במשפט: דוקטרינת רב העבריינים".
פלאח (50), המכהן כשופט שלום משנת 2005, ומועמד כעת לקידום לשופט מחוזי, השלים לפני כשנתיים את עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. נושא הדוקטורט היה, "מעמדו של רב-העבריינים במשפט הפלילי", ועל עבודה זו מתבסס הספר.
 |
| הלודאי, מטושטש משמאל, בתא העצורים בפרשה 512 טרם שהפך לעד מדינה |
רב-העבריינים
בספר, בהוצאת "פרלשטיין-גינוסר", טוען השופט פלאח כי ניתן להטיל אחריות פלילית מורחבת על "רב-העבריינים" בשל עבירה שבוצעה על ידי פקודיו, גם ללא הסדר חקיקתי חדש – וזאת בהסתמך על חוק העונשין הקיים, על דיני השותפות שבו, ועל מה שהוא מגדיר "האמנה העבריינית" שנרקמה בין חברי ארגון הפשע.
בחוק העונשין מוגדרות חמש צורות שונות של ביצוע עברייני: מבצע ישיר, מבצע בצוותא, מבצע באמצעות אחר, משדל ומסייע.
לדברי השופט פלאח, קיימת מחלוקת בפסיקה ובספרות המשפטית לגבי סיווגו של "רב-העבריינים" לאחת מהקטגוריות – סיווג שמשליך על צמצום או הרחבת אחריותו למעשים המבוצעים על ידי חברי הארגון. כמבצע בצוותא, צפוי ראש הארגון לעונש חמור כ"אב הרוחני של העשייה העבריינית", ואילו לפי החלופות האחרות תיחשב אחריותו עקיפה ומופחתת, לעתים עד כדי אבסורד, שעונשו יהיה קל מזה שיוטל על מבצעי העבירה הישירים שהינם עושי דברו.
בדרך להצגת התזה שלו מתפלמס השופט פלאח עם גישות מנוגדות כמו אלה של פרופ' מרדכי קרמניצר או פרופ' מרים גור-אריה, אשר לטענתו עלולות להביא לתוצאת האבוסרדית הנ"ל. גרסת פרופ' קרמניצר היא, שהכנה לביצוע עבירה, ללא השתתפות בהוצאתה בפועל, אינה מקיימת את התנאים ל"ביצוע בצוותא", משום ש"ביצוע בצוותא" דורש התחברות של מספר אנשים לביצוע עבירה, וכן החלטה משותפת כאשר השותפים הם שווי ערך לביצועה – מצב שלפי השופט פלאח אינו חייב להתקיים לפי תיאוריית רב-העבריינים שלו, ה"מפקד" הנותן הוראות ל"פקודיו".
 |
| כריכת ספרו של השופט פלאח |
ד"ר פלאח גורס, כי כל אותם תנאים לביצוע בצוותא – החלטה משותפת ועשייה משותפת, כשהמבצעים שווי ערך, מתקיימים באופן טבעי בסיטואציה של ראש ארגון הפשע. "מנהיגותו של רב-העבריינים איננה תוצאה של מצב חוקי, אלא מכך שיתר החברים בארגון הסכימו ביניהם שהוא יהא המנהיג של כולם. אמנם במעמד מתן פקודתו לחברי ארגונו, לבצע משימות עברייניות, אין הוא שווה ערך לאחרים, בהיותו שולט הן בביצוע והן במבצעים, ואולם סמכותו באה מהעבר, מהאחרים, מאלה שנכנעו ואף הסכימו לסמכותו. עם זאת, אלה יכולים בכל עת לשנות את עמדתם ולהעמיד אחר לפקד עליהם, או לנטוש את ארגון הפשע".
השופט פלאח מכנה זאת "האמנה העבריינית" – ההסכמה הלא כתובה בין חברי הארגון, ממנה שואב ה"ראש" את כוחו. "אמנה" זו משמעותה, לדבריו, שכלל חברי הארגון נתנו את הסכמתם מראש לכל פקודה עבריינית שתצא מפי ראש הארגון – אך הסכמה זו נגזרת מבחירה רצונית, והחלטתם להכפיף עצמם לכללי ההיררכיה הארגונית התקבלה באופן חופשי.
"האמנה העבריינית" הזו היא, לדברי פלאח, אותה "החלטה משותפת" הנדרשת בחוק לביצוע בצוותא, אף שהוא מציע לשנות את המונח ל"הסכמה הדדית". גם התנאי בדבר "עשייה משותפת", שאף אותו הוא מציע להגדיר שוב כ"עשייה הדדית", מתקיים לדבריו, כשחברי הארגון מבצעים משימות שתוכננו על ידי המנהיג, ומקבלים את הוראותיו – כאשר הוא מצפה לביצוע, לקבלת הדיווח והשלל מהעבירות.
רב-העבריינים ייחשב, לפי הצעת השופט פלאח, למבצע בצוותא אף אם תוך כדי יישום המשימה חברי הארגון חרגו מהתוכנית, ובתנאי שהעבירות הנוספות היו ניתנות לצפייה על ידו. הוא ייחשב למבצע בצוותא גם אם משימה עבריינית נרקמה על ידי הדרגים שמתחתיו, ובלבד שהיה מודע לה עוד לפני הביצוע, והיא בוצעה עבור הארגון.
המודעות, קובע פלאח, "יכולה להתקיים גם בעצימת עיניים לכך שחברים בארגונו עלולים בכל עת לבצע את המשימה העבריינית, בין אם זו הוטלה על המבצעים ישירות על ידו, בין אם היא הועברה על ידו לדרגים שתחתיו ואלה העבירו אותה לדרג המבצע, ובין אם הדרגים שתחת רב-העבריינים הגו את המשימה העבריינית והטילו אותה על הדרג המבצע, כשהמנהיג מודע לה…
"המודעות תהא הן מודעות בפועל והן מודעות במחדל, ובכך מוטלת על ראש הארגון האחריות למנוע ביצוע עבירות מכוח שליטתו באותו ארגון, ואם המשימה שתבוצע על ידי חברי הארגון היא משימה עבריינית, שהמנהיג היה מודע לאפשרות ביצועה, ובכל זאת לא מנע את הביצוע, הרי שיש לראות במחדלו כמקיים את יסוד המודעות".
 |
| השופט האבא |
מהריאלי ועד לדוקטורט
ד"ר פלאח הוא בנו של השופט בדימוס פארס פלאח, שכיהן כסגן נשיא בית משפט השלום בעכו והיה השופט הדרוזי הראשון במערכת המשפט. אחיו הוא עורך דים באסם פלאח מעכו, המייצג רבים מהעבריינים הבכירים ביותר באזור הצפון.
זאיד פלאח מונה לכהונת שופט לפני עשור בדיוק, הוא בוגר בית הספר הריאלי בחיפה, ואת התואר הראשון במשפטים עשה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטת תל אביב, לפני ששירת בצה"ל כתובע בפרקליטות הצבאית. לאחר שחרורו בשנת 1991 פתח משרד כפליליסט עצמאי והתמחה בעיקר בייצוג נאשמים בעבירות רצח, מין וסמים. בין התיקים המפורסמים שייצג זכורה פרשת האונס הקבוצתי ביערות הכרמל. משנת 2002 הוא משמש גם כשופט צבאי במילואים בדרגת רס"ן.
פלאח מחזיק גם בתואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, וכן ברישיון טיס אזרחי.
