 |
| תמורת טלכרט של כמה עשרות שיחות, שלא לומר ביקור פתוח או חופשה |
רבע הסבר: בתקופה של פעם, שהמילה היתה מילה והכבוד עוד היה כבוד, ולא סתם נפיחת אוויר חם היוצאת מהפה העליון, קודם שהיתה מתחוללת קטטה הגונה בממלכת שירות בתי הסוהר היו נעמדים שני בעלי הריב איש אל מול רעהו, לוקחים אוויר לחזה, מנפחים, ואז אחד מהם היה יורה לעברו של השני את המשפט הבא: "שקול מילים או שתשקול שיניים". בדרך כלל, אמירה כזו היתה מספיקה. הרוחות היו נרגעות, הכבוד העצמי היה נשמר וכל אחד מהם פנה לדרכו ולעיסוקיו בחצר הטיולים.
היום הורידו את המשפט המפורסם הזה לארכיון השכחה של מוזיאון שירות בתי הסוהר. בעלי הריב בוחרים להפתיע איש את רעהו באמצעות חנג'אר – דקירה קלה או חמורה? הכל תלוי בנסיבות, במשקל הריב ובפוזה של הניצים, אבל המקרה, איך שלא יהיה, תמיד ידווח להנהלת הכלא וישר לקצין המודיעין. כי ככה זה כאשר יש אינפלציה ופיחות משמעותי בערכים. עכשיו, גם כמות המלשינונים מתקרבת למספר האסירים, תמורת טלכרט של כמה עשרות שיחות, שלא לומר ביקור פתוח או חופשה, מוסר המידע משחרר הכל חופשי חופשי, בלי שום עכבות.
הצפצפנים, פשוט לא רואים יותר בעיניים. יודעי דבר בקרב ותיקי האסירים מלחשים, כי לפעמים מסתדר תור של מניאקים לפתח לשכתו של אותו קצין מודיעין, ולא פעם מתחוללת גם מריבה, מי ילשין ראשון ומי יקבל את הטלכרט הנכסף.
 |
| עו"ד רובינשטיין |
בחרתי לפתוח את הטור הזה בסיפור מהעבר, כי יש בו בנוסף לנוסטלגיה גם מוסר השכל: לאסירים שאינם עומדים בתור ללשכת הקמ"ן – אל תבטחו באיש. הימנעו מלספר עלילות מהעבר ותוכניות לעתיד בחוץ. אל תתפארו בקשרים ובחברויות עם דמויות ידועות שם מעולם התחתונים. אם תעשו כן, ידווחו עליכם בהתאמה ואז תסווגו חיש קל כשייכים ל"ארגון פשע". מסלול ההתקדמות שלכם בשב"ס לקראת קבלת חופשה, העברה לכלא פתוח או לקבלת שליש בעתיד יראה כמו מי שמסתכל בעינית של טלסקופ מהצד ההפוך – מקטין את התמונה ונראה רחוק רחוק.
ויש גם מסר למלשינונים למיניהם, אם תמשיכו למכור את עצמכם ואת האחרים בפרוטות, תיחשפו במהרה ותהפכו להיות לא רצויים עם כל מה שמתלווה לכך. איך אמרו פעם, אם אתה כבר יורד לזנות, אל תעשה את זה בעמידה בחמישים שקל בחוף תל ברוך או באחת החצרות של רחוב הירקון. אתם גם תתפלאו לדעת שהמפעילים שלכם חושפים אתכם, זאת אומרת כאשר אתם לא מספקים את הסחורה הרצויה להם או שאתם עושים שינויים קוסמטיים בתוכנה.
ועל זה כבר כתב המשורר האלמוני על כותל ההודעות באחד ממרתפי המעצרים בבית המשפט: "אל-רחיס ראלי ואל-ראלי רחיס"- היקר הוא זול והזול הוא ביוקר.
להתראות בהמשך,
מנחם
