קליטה סלולרית וזיכוי מגניבה

שתף כתבה עם חברים

תושב לוד, שהואשם בגניבת ספרי תנ"ך ובגדים ממשאית שליחויות, זוכה מחמת הספק. התביעה אמנם הצליחה להוכיח כי הטלפון שלו נקלט באנטנות בקרבת זירת הגניבה, אבל לא הוכיחה את מיקום הטלפון שלו 

antena slolarit200
יש קליטה, אבל אין הרשעה. אנטנטה סלולרית (צילום להמחשה)

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אליאנא דניאלי, החליטה לזכות מהמיוחס לו נאשם בגניבה, למרות שקבעה כי גרסתו אינה אמינה.

לפי כתב האישום נגד דאוד עאמר מלוד, ב-17 באוקטובר 2013, סמוך לשעה תשע בבוקר, יצא נהג של חברת השליחויות "צ'יטה" מהמשאית בה נהג ברחוב שבזי בראש העין. לפי כתב האישום, בזמן שהנהג יצא, עאמר ואדם אחר שזהותו אינה ידועה, הגיעו למקום פתחו את דלתות המשאית וגנבו ממנה כ-15 חבילות מוצרים, ביניהם ספרי תנ"ך, מוצרי חשמל, עגלות ילדים ובגדים.

עאמר טען בחקירותיו, וגם בבית המשפט באמצעות הסנגורית שלו, עו"ד ענת קירשנברג, כי לא ביצע את המיוחס לו ואף לא שהה במקום האירוע בעת הגניבה. לטענתו, הוא נחקר על הגניבה רק בדצמבר 2013, חודשיים לאחר הגניבה, כך שהתקשה למסור פרטים מדויקים אודות מעשיו באותו היום.

התביעה, באמצעות עו"ד מאיה אשכנזי יוסף, טענה כי הטלפון הסלולרי של עאמר אוכן בזירת האירוע. בנוסף צוין, כי כי מי שהבחין בגנבים היה עובד אחר של "צ'יטה", שחלף במקום, רשם את פרטי רכב המילוט בו נסעו הגנבים, הזעיק את המשטרה ועקב אחר המכונית עד לעיר לוד, שם כאמור גם מתגורר הנאשם. זאת ועוד, בדיקת מספר הרישוי של הרכב העלתה כי מדובר ברכב הרשום על שמו של עאמר. זאת ועוד, התביעה טענה כי בחקירותיו של עאמר וגם בעדותו בבית המשפט התגלו שקרים רבים.

עאמר טען כי רבים מבני משפחתו נוהגים ברכב שלו. בנוסף, בבית המשפט התברר כי עדה מומחית מטעם חברת פלאפון, שהתבקשה להעיד לגבי איכונו של הנאשם בזירה, הודתה כי אינה יכולה לקבוע את מיקומו של הנאשם בעת הגניבה, אלא רק את העובדה שהטלפון הסלולרי שלו נקלט באנטנות סלולריות מסוימות בראש העין. השופטת ציינה בהקשר זה, כי היא מקבלת את עדותה עובדת פלאפון כראיה, אך הוסיפה כי ראיה זו אינה מוכיחה את מיקומו של הנאשם בזירה.

od kirshenberg anat 200
עו"ד ענת קירשנברג

"אני מתקשה ליתן אמון בגרסתו של הנאשם", ציינה השופטת דניאלי בהחלטתה לגבי הנאשם עצמו, תוך שהיא מוסיפה כי עדותו לא היתה עקבית. עם זאת היא הוסיפה כי הראיות הנסיבתיות שהוצגו בפניה אינן בעלות עוצמה ו"אינן מהוות בסיס איתן להרשעה". לא קיים בתיק עד ראייה שראה את עאמר בזירת הגניבה, ציינה השופטת, ולגבי שקריו אמרה כי "אין המדובר בשקרים מהותיים המחזקים את גרסת המאשימה".

התביעה, ציינה השופטת, לא הצליחה להוכיח את אשמתו של עאמר מעבר לכל ספק סביר, והוסיפה ציטוט מפסק דין אחר מלפני מספר שנים: "שקרי נאשם כשלעצמם, אינם יוצרים תשתית ראייתית מקום שאינה קיימת".

 

 

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *