קומבינות המשטרה וחברות הביטוח

משחטת רכב (צילום ארכיון: משטרת ישראל)

מספר גניבות הרכב בישראל במגמת ירידה, אך הוא עדיין מהגבוהים בעולם יחסית לאוכלוסייה. כך קובע מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, בדו"ח השנתי אשר פורסם בשבוע שעבר.

לפי הדו"ח, בשנת 2013 נגנבו בישראל 17.5 אלף כלי רכב לעומת 19.5 בשנה הקודמת ו-20.5 אלף ב-2011. ועדיין, ישראל נמנית על "העשירייה הפותחת" במספר גניבות כלי הרכב לנפש מבין 100 מדינות שבדק האו"ם בתחום זה. 

מבין 35 המדינות החברות ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות) – ישראל מדורגת במקום הרביעי.

אם המספרים האלה שליקט המבקר אינם מספיקים, הרי שמנתוני המשטרה עצמה מתברר כי שיעור מציאת כלי רכב שנגנבו הוא זעום ונמוך במידה ניכרת בהשוואה למדינות אחרות. על פי נתוני אתג"ר, היחידה למאבק בגניבות רכב בלהב 433, שיעור כלי הרכב הגנובים שאותרו פחת ב-33 אחוזים בארבע השנים האחרונות. לדברי המבקר, "אחד המדדים לבחינת הצלחת המשטרה בתחום הזה הוא שיעור תיקי הפשיעה המפוענחים ושיעור העבריינים המועמדים לדין. לפי נתוני השנים האחרונות, כ-94 אחוזים מתיקי החקירה על גניבות רכב נסגרו ללא פענוח ורק באחד מכל 17 תיקים הוגש כתב אישום.

"המספר הגדול של כלי רכב שנגנבים מדי שנה, ושיעור מציאת כלי הרכב הגנובים הפוחת משנה לשנה, משקפים חולשה בעבודת המשטרה. לדעת המבקר, על המשרד לביטחון פנים והמשטרה לקבוע יעדים כמותיים שנתיים ורב-שנתיים ולנקוט פעולות, לא רק להפחתת מספר הגניבות, אלא גם להגדלת שיעור הפענוח”, נאמר בדו"ח.

מהמשטרה נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח בתחום הגניבות: "משטרת ישראל בכלל ויחידת אתג"ר בפרט מבצעים אכיפה ממוקדת לצמצום גניבות הרכב באופן נחוש ומקצועי הן בפנים הארץ והן לאורך קו התפר ובשטחי הרשות הפלסטינית, אשר הביאה לירידה יוצאת דופן של למעלה מ-45 אחוזים בכמות גניבות כלי הרכב בשנים האחרונות.

מימון בעייתי

מבקר המדינה, יוסף שפירא

אחד הממצאים המדאיגים בדו"ח מתייחס לממשק בין חברות הביטוח לבין המשטרה.

באופן יוצא דופן, יחידת אתג"ר למאבק בגניבות הרכב ממומנת בשיעור של 40 אחוזים מתקציבה, על ידי איגוד חברות הביטוח וארגון החברות להשכרת רכב – על פי החלטת ממשלה מ-2005. על פי נוהל שגובש על דעת היועץ המשפטי לממשלה, היחידה פועלת כביכול באופן עצמאי, על פי שיקולים מקצועיים ותוך ניתוק מהגורמים המממנים חלק ניכר מפעילותה.

המבקר מצא בהקשר זה כי תורה לחוד ומציאות לחוד, והמשטרה לא הקפידה על ההנחיות המחייבות אי תלות. לפי בדיקת משרד המבקר, מפגשים בין אנשי אתג"ר לבין נציגי הגופים המממנים נערכו במשרדי החברות המסחריות ולא במתקן משטרתי, פגישות שרובן גם לא תועדו כלל בפרוטוקולים. אתג"ר חקרה באזהרה נושא משרה בתאגיד ביטוח החבר בגוף המממן, בלא שקיבלה אישור לכך כנדרש מראש אגף חקירות ומודיעין.

המבקר מצא גם, שעובד של הגוף המממן ביקש מהיחידה לנקוט עמדה המנוגדת לתפיסתה המקצועית. "יודגש כי אף שמימון חלקי של יחידה משטרתית בידי גוף הפועל על פי שיקולים כלכליים הוא הליך מימוני חריג, אישרה אותו הממשלה בכפוף לכך שגוף זה יעמוד בנוהל שנועד להבטיח את עצמאותה של אתג"ר ואת יכולתה לאכוף את החוק ללא אפליה ומשוא פנים. למרות זאת נמצא כי יחידת אתג"ר אינה מכירה את הנוהל ואינה מקפידה על מילוי הוראותיו, היא חשפה את עצמה לאפשרות שהגוף המממן יפעיל עליה לחצים בנוגע לעמדה שתציג, באופן שיינתן משקל גם לשיקוליו שאינם בהכרח חופפים לאינטרסים הציבוריים”, כותב המבקר.

"ככלל, הסדר ולפיו תאגידים עסקיים מסייעים במימון פעולותיה של יחידה משטרתית הוא חריג ביותר. יישומו של הסדר כזה, בנסיבות שבהן עשויה היחידה לבצע פעולות בקרה ואכיפה הנוגעות לתאגידים המממנים אותה, מהווה בעיה של ממש. לדעת משרד המבקר, גם אם נאלצה המדינה מסיבות תקציביות לאשר הסדר כזה, לא ראוי לראות בו הסדר קבוע, נוכח הצורך של אתג"ר לבצע פעולות בקרה ואכיפה הנוגעות לפעילותן של חברות הביטוח המממנות אותה". 

שאלת האובדן

כאשר כלי רכב ניזוק בתאונה, מעריך שמאי רכב את סכום הנזק. אם שיעורו שווה ל-60 אחוזים מערך הרכב, הרכב מוגדר כ"אובדן גמור" והוא מורד מהכביש. אם שיעור הנזק שווה ל-40 עד 59 אחוזים מערכו, מוגדר המצב כ"אובדן גמור להלכה”, וחברת הביטוח מוכרת אותו למגרש הסדר או לסוחרי רכב, לשיקום.

עבור רכב שמצבו הוגדר כאובדן גמור, משלם מגרש ההסדר לחברת הביטוח שמונה עד 12 אחוזים משוויו, ועבור רכב שהוגדר כאובדן להלכה הוא משלם 43 עד 47 אחוזים משוויו. לכן יש לחברות הביטוח עניין כלכלי מובהק בכך שמצב כלי הרכב שניזוקו יוגדר כאובדן להלכה ולא כאובדן גמור. הרווח הכלכלי שהן מפיקות מכך מגיע עד 35 אחוזים משוויים של כלי הרכב, משמע מאות מיליוני שקלים בשנה.

לפי המשטרה, שיקום כלי רכב אלו והסחר בהם הם מהגורמים העיקריים להתפתחות התעשייה של גניבות רכב. רבים מהרכבים שהוגדרו אובדן להלכה משוקמים באופן לא תקני, ובעת מכירתם נעשות פעולות להסתרת מצבם האמיתי, ולעתים לעצם הדבר שעברו תאונה. המניע העיקרי המחולל את הגניבות הוא הביקוש לחלקי חילוף זולים, המשמשים לשיקום. מרבית כלי הרכב הגנובים מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית לפירוק, וחלקיהם מוחזרים ברובם לשימוש במוסכים בישראל.

חוק הרישום, או בשמו המלא, החוק להגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים, נועד למנוע את השימוש בחלפים גנובים ולהחליש את המניע הכלכלי לסחר בהם. חוק הרישום אמור להבטיח כי כלי הרכב תוקנו על פי חוות דעת שמאי מוסמך ובאופן בטיחותי. לצורך כך נקבע כי חברות ביטוח אשר מוכרות רכב שהוגדר כאובדן להלכה יחזיקו ברישיון הרכב ולא יעבירו אותו לרוכש (מגרש ההסדר), עד שהרוכש יציג להן אישור על תיקון הרכב ממוסך מורשה, חוות דעת של שמאי רכב, חשבונית מס של התיקון ותעודת בדיקה.

אולם, מבדיקת מבקר המדינה את האופן בו מיושם החוק ואת דרך אכיפתו על ידי יחידת אתג"ר, עולים ממצאים עגומים.

בביקורות שביצעה אתג"ר בחברות הביטוח נמצאו מאות ליקויים הנוגעים לאישורי המוסך. כך למשל – אישור המוסך זויף; חלקי הרכב סופקו למוסך אחד וחשבונית התיקון היתה ממוסך אחר; תאריך התיקון היה לאחר מועד קבלת תעודת הבדיקה ונעשה שימוש במספר רישיון של מוסך שאינו קיים או של מוסך אחר. בנוסף, עלותם הממוצעת של תיקוני כלי הרכב שהוגדרו אובדן להלכה, היתה בפועל כ-15 אחוזים בממוצע מהעלות שנקבעה בחוות הדעת של שמאי רכב. לדברי מבקר המדינה, "נתונים אלו מעוררים חשש כי איכות התיקון של כלי הרכב היא נמוכה, וכי החלפים המשמשים לשיקומם מקורם בכלי רכב גנובים".

למרות זאת, ואף שבחקירותיה מצאה אתג"ר מוסכים שהפרו את חוק הרישום, היא לא דיווחה על כך למשרד התחבורה, הממונה על ביצוע החוק. יתרה מכך, בין השנים 2010 ל-2013 אתג"ר לא ביצעה ביקורות במרבית חברות הביטוח, ציי הרכב ומוסכי ההסדר, ובכך לא עמדה בחובותיה כפי שהוגדרו ביעדי הפעילות השנתיים שלה.

לעניין הליך תיקון הרכבים ממליץ המבקר להרחיב את תקנות החוק, ולחייב את חברות הביטוח לקבל חוות דעת נוספת של שמאי גם לאחר שיקום הרכבים, כדי לוודא כי הליקויים שפורטו בחוות הדעת הראשונה של השמאי אכן תוקנו. חוות דעת לאחר שיקום, קובע המבקר, תשפר במידה ניכרת את הבקרה של חברות הביטוח על הרכבים, לפני שיאשרו את שחרור רישיונותיהם.

הדבר המדאיג ביותר מבחינת הציבור הוא שמידע על כלי רכב אשר ניזוקו באופן חמור בתאונה והוגדרו כאובדן להלכה – אינו נגיש. משרד התחבורה הציב בשנתיים האחרונות 51 עמדות שירות עצמי בקניונים והודיע כי במשך הזמן ניתן יהיה לקבל מידע על ההיסטוריה של כלי הרכב, אך בינתיים ההבטחה חסרת כיסוי, וסוחרי רכב "תחמנים" ממשיכים לחגוג ולגרוף רווחים, בעוד רוכשים תמימים מסכנים את בטיחותם.

מהמשטרה נמסר בהקשר זה: "יחידת אתג"ר מתמחה בעבירות שעניינן גניבות כלי רכב ועבירות נלוות לפשיעה זו אולם כדי להעמיד דברים על דיוקם, נדגיש כי האחריות לבדיקת בטיחות והליך שיקום כלי רכב שהוגדרו 'אובדן להלכה' הינה לפתחו של משרד התחבורה. ראוי לציין, כי בצד האכיפה נגד עבריינים ומחוללי גניבות רכב פעלה אתג"ר במישור החקיקה לקידום תיקונים ב'חוק הרישום', במטרה לשפר את הפיקוח והאכיפה בתחום שיקום כלי רכב שניזוקו, ובכך להבטיח שימוש בחלפים חוקיים, בצד תרומה מרובה לביטחון הציבור".