 |
| אילוסטרציה |
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא כמוצדקת תלונה נגד שופטת שהוציאה צו חיפוש נגד אזרח, מבלי שציינה על גבי הצו את מספר התיק, מהות החשד והעילה למתן הצו.
בתגובתה לנציב מסרה השופטת, כי נפלה שגגה באחת מישיבותיה כשופטת מעצרים. לדבריה, בטרם החלטה על הוצאת צווים מהסוג הזה, היא שומעת את הצהרת נציגי המשטרה, מעיינת בחומר ופעמים רבות שואלת שאלות ומבקשת בדיקות והשלמות מהמשטרה. במידה והתשובות אינן מספקות, היא דוחה את הבקשה.
טופס החלטת שופט לגבי צו חיפוש מחולק לשני חלקים. צדו הימני, המפרט את בקשת המשטרה, העילה והחשד, ממולא על ידי נציג המשטרה ונותר בתיק בית המשפט. חלקו השמאלי של הטופס, עם פרטי החשד ומספר התיק נמסר לחשוד שאצלו מחפשים. במקרה המדובר שכחה השופטת למלא את הפרטים בצידו השמאלי של הטופס, המיועד לחשוד.
הנציב ריבלין כותב, כי הוא וקודמיו קיבלו תלונות רבות בעניין זה, וחרף טיפולם וחוות הדעת שכתבו, ממשיכות להגיע תלונות מסוג זה. הוא מזכיר את דברי הנציבה לשעבר, טובה שטרסברג-כהן, שכתבה כי "טפסים בהם נעשה שימוש על ידי בית המשפט נועדו להקל על מלאכתו של השופט ולאפשר יעילות בניהול הליכי המשפט. מבחינת מעמדם המשפטי, אין הם שונים מכל החלטה אחרת היוצאת מלפני השופט, הנושא באחריות להחלטותיו על תוכנן ועל מאפייניהן הפורמאליים. לא יעלה על הדעת שהשימוש בתבנית יסיר מעל כתפיו אחריות זו. אין זה ראוי שהחלטה שיפוטית כלשהי תינתן במסמך הערוך על טופס הלוקה בחסר בפרטים מהותיים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם".
