 |
| ג'מאל שחאדה. המקום בניהולו קיבל את מגן שר הרווחה |
לפני חודשיים בדיוק, ב-15 באוקטובר, העניק שר הרווחה חיים כץ את פרס "מגן שר הרווחה" לעמותת "בית החסד" בחיפה ולארגונים נוספים על הצטיינותם בפעילות למען הקהילה. השר כץ אמר ש״מדינת ישראל רוויה באתגרים חברתיים ולתרומתם של המתנדבים אשר עושים לילות כימים למען האוכלוסיות המוחלשות יש השלכה ישירה על חוסן החברה הישראלית".
לא עברו שבועיים, וב"בית החסד" התקבלה הודעה מהרשות לשיקום האסיר על הפסקת ההתקשרות איתו, אשר תגרום לסגירת שערי ההוסטל השיקומי לאסירים משוחררים, הראשון שהוקם בארץ לפני יותר מ-30 שנה, והיחידי המיועד לאסירים מהמגזר הערבי. על כך אפשר לומר: "רק בישראל".
"בית החסד" הוקם ב-1982 במתחם הקתדרלה היוונית קתולית (כנסיית "מרים הקדושה") בחיפה. הכנסייה שהוקמה לפני 150 שנה בעיר התחתית, ננטשה ב-1948. כמיל שחאדה, מהבולטים בקהילה הערבית-נוצרית בחיפה, לקח על עצמו לשפץ את המקום והפך אותו יחד עם אשתו אגנס למוסד ומרכז של הכנסייה לפרויקטים ומעורבות חברתית.
"המרכז נוסד לפני 33 שנה, לפני שהרשות לשיקום האסיר קמה", אומר ג'מאל שחאדה, מנכ"ל העמותה כיום, בנו של כמיל ז"ל. "אבא היה מעורב בחברה. בתחילת דרכו הוא הכיר אסיר מהשכונה שלו, מואדי ניסנס, שהשתחרר ואחר כך התאבד. אבא נחשף גם למצוקות של אסירים אחרים שהחברה דחתה אותם. קליטת אסירים משוחררים היתה ראשית השליחות שלו".
 |
| השר חיים כץ בטקס הענקת מגן שר הרווחה |
עם הענקת הפרס לעמותה, אמר שר הרווחה כי "ה'מפעל המשפחתי' המנוהל על ידי בני משפחת שחאדה הפך למוסד המהווה ארגון מרכזי לתושבי חיפהמכל המגזרים והדתות. עם השנים התרחבה הפעילות במקום לתחומים נוספים: סיוע כלכלי למשפחות נזקקות, סיוע במיצוי זכויות, חנות יד שניה, מרכז העשרה ולמידה לבני נוער, מערך התנדבותי ועוד".
עד לפני מספר שנים נעשה ליווי האסירים כפעילות וולונטרית של "בית החסד", כאשר הרשות לשיקום האסיר (רש"א) הפעילה הוסטל אחר המיועד לחברה הערבית בשכונת חליסה בחיפה. סביב ההוסטל בחליסה אירעו מספר תקריות ובשנת 2011 בוצע ירי לעברו, והמשטרה הוציאה צו להעבירו מהמקום. "בלילה אחד רש"א העבירה אלינו 10 מטופלים מחליסה", מספר שחאדה. "מאז קיבלנו רישיון ואנחנו מהווים שירות במיקור חוץ של הרשות לשיקום האסיר".
לפני חודש הגיעה ההודעה מרש"א על כך שההתקשרות עם "בית החסד" תופסק בסוף השנה עקב "שיקולים תקציביים" וחיפוש אחר חלופות זולות יותר לשיקום אסירים בקהילה. לפיכך, 15 דיירי ההוסטל הפנימייתי יועברו למסגרות חלופיות – חלקם למרכזי יום ואחרים כנראה לקהילות טיפוליות סגורות אשר לא יספקו את המענה שמספק ההוסטל הפתוח, והייעודי למגזר הערבי. הנהלת בית החסד תערוך מחר (15.12) כינוס חירום פומבי במטרה לבטל את הגזירה.
מרש"א נמסר כי "הרשות אמנם רואה בהוסטלים כלי טיפולי יעיל ומוכח אך לשם תפעולם נדרש תקציב רב. במקרה הנדון, לאחר שהתקיים דיון מקצועי בו הוצגו כלל ההיבטים הכלכליים וקשייה התקציביים של רש"א, נתקבלה החלטה בדבר הפסקת ההתקשרות. הרשות תשמח לחידוש הקשר המקצועי עם בית החסד, וזאת לאור ניסיונם, מקצועיותם ומסירותם לשיקום אסירים. כל זאת במידה ותתוקצב בהתאם ולא בהקצאה חד פעמית (ראו את תגובת הרשות המלאה בסוף הכתבה)".
 |
| חוגגים שחרור לאחד מבוגרי התוכנית |
יש חלופות?
"רוב ההוסטלים הפתוחים לאסירים ברשיון כבר נסגרו בשנים האחרונות מסיבות שונות", אומר שחאדה, "וככל הידוע לי מלבדנו נשארו בארץ רק עוד שלושה הוסטלים. תוכנית השיקום שלנו נמשכת 21 חודשים וכוללת עזרה לאסירים במציאת עבודה, חידוש הקשר עם המשפחה וטיפול אינטנסיבי פרטני וקבוצתי. ההתמחות שלנו היא בשיקום בעלי התמכרויות. האסירים שהגיעו אלינו שפוטים על מגוון עבירות – רצח, סחר בסמים, סחר בנשק, מעשי שוד".
"השהות בהוסטל נמשכת תשעה חודשים", הוא מסביר, "במהלכם האסירים מתחילים לצאת לעבודה, ולאחר מכן שנת מעקב שבה האסירים חוזרים למשפחותיהם ולקהילתם, ובאים אלינו פעם בשבוע לפגישה עם מטפל/מטפלת ומתן בדיקת שתן. אנחנו מדווחים לוועדות השחרורים ולרש"א על קיום תנאי השחרור, ו-70 אחוז מהאסירים משלימים את התוכנית בהצלחה, שניים מהבוגרים הם מדריכים חברתיים אצלנו. כעת שוהים בהוסטל 13 אסירים, עוד 10 שנמצאים בשנת המעקב ו-17 מועמדים שהיו רשומים להיקלט בתוכנית".
גם בארבע שנות העבודה המשותפת עם רש"א, הרשות לדברי שחאדה לא כיסתה את ההוצאות ובכל שנה התפתחה לדבריו מציאות של מלחמה מחדש על התקציבים, והמוסד נאלץ להסתמך על תרומות פרטיות. בשנת 2015 הרשות שילמה ל"בית החסד" 540 אלף שקל בסך הכל, שכיסו רק מחצית מעלויות ההפעלה של ההוסטל עבור האסירים הלנים במקום, ולא כיסו כלל את הוצאות הטיפול באסירים שבשנת מעקב.
 |
| כמיל שחאדה ז"ל עם אשתו אגנס. מפעל חיים משפחתי |
מה יקרה כעת עם שוכני "בית החסד" ומה יהיו החלופות השיקומיות להוסטלים שרבים מתוכם נסגרו כאמור עקב חוסר תמיכה מהמדינה?
לדברי שחאדה, "המשאבים המצומצמים איפשרו גם עד כה רק מתן מענה מוגבל לצרכים של מאות ואלפי אסירים. רש"א הגדילה אמנם את מספר הרכזים בחברה הערבית, אבל לא כל האסירים מתאימים לחזור מבית הסוהר מיד לקהילה, ולרבים יש צורך בליווי צמוד.
"אחרים מהאסירים אצלנו יועברו לקהילה טיפולית סגורה. ההחלטה תפגע ברצף הטיפולי כי מדובר באסירים שקרובים לסיום התוכנית, השתלבו בעבודה והתחילו להתרגל לחיים נורמטיביים, וכעת מחזירים אותם אחורה – לקהילה סגורה, שבה הם לא יוכלו לעבוד ולצאת החוצה, ומרבית האסירים שם שקועים עדיין בסמים".
"בית החסד" מקיים כאמור פעילויות נוספות ומסייע כלכלית ל-300 משפחות ערביות ויהודיות, בהן גם משפחות אסירים רבות. אך הפסקת התמיכה בהוסטל תפגע לדברי שחאדה ב"אחד הפרויקטים החשובים שהוא הבסיס לשליחות שלנו ואנחנו לא מוכנים לוותר בקלות. זה לא רק עניין של 'בית החסד'. ההוסטלים מוכרים על ידי אנשי המקצוע כמקומות שמשנים חיים, והסכום שרש"א מנסה לחסוך כאן יעלה לה פי 4 אם האסירים יחזרו לבית הסוהר".
 |
המגמה והכוונה
הפסקת התקצוב של "בית החסד" היא חלק ממגמה של הרשות לשיקום האסיר בכל הארץ, בהוראת משרד הרווחה – לסגור הוסטלים לאסירים משוחררים, ולעבור למערך של מרכזי יום, כאשר האסיר גר בדירה משלו על חשבונו, ומגיע רק לטיפול פרטני או קבוצתי במרכזי רש"א בערים מסוימות.
מדובר בתוכנית אבסורדית, משום שרוב האסירים נדרשים על ידי ועדות השחרורים להתגורר בערים מרוחקות מערי המקור שלהם, כדי לא לחזור ל"חברים". נשאלת השאלה: לאחר סגירת ההוסטלים – איפה מצופה שהם יתגוררו כאסירים משוחררים, ללא תמיכה קהילתית משפחתית, ללא כסף להשכיר דירה וללא עבודה מהיום הראשון? התשובה לכאורה ברורה: הכוונה והמגמה של משרד הרווחה הן "להפיל" את השיקום על האסירים עצמם, שיוצאים מהכלא לאחר שלא זכו גם שם למענה טיפולי שיקומי נאות – כך לפחות לפי דו"ח מבקר המדינה.
 |
| עו"ד שני אילוז |
למעשה, לאורך שנים ארוכות רש"א מתנערת מהאחריות שלשמה הוקמה, וכעת נשאר בה רק מנגנון וכמה מדריכים, שעליהם הולך כל התקציב. רוב בעלי התפקידים, ובראשם היו"ר יצחק (ז'ק) דדון שהוא קצין משטרה לשעבר, הם מינויים פוליטיים, מקורבים לגורמים במפלגות השלטון, ללא שום רקע מקצועי. במצב הזה, עדיף שיסגרו את הרשות, ושהאחריות תועבר לגוף אחר; למשל, לשב"ס שמבקש את האחריות הזו על האסירים המשתחררים.
עו"ד שני אילוז, המייצגת אסירים מול ועדות השחרורים ושב"ס מזהירה כי "סגירת הוסטלים עלולה להביא להביא לכך שיהיו פחות שחרורים, זה כבר קורה – שופטים יאמרו שבהיעדר חלופה אמיתית לשיקום וחלופה שתאיין את המסוכנות, האסיר יישאר בכלא או שיממן חלופה של הוסטל פרטי".
ברשות לשיקום האסיר מאשרים כי המגמה השתנתה, והינה כיום להחזיר אסירים לקהילות האם, כך שגם בדרום הארץ הוסב הוסטל למרכז שיקום יומי, שמעניק לטענתם את כל השירותים והתכנים הטיפוליים לאסירים "מלבד לינה", מה שמאפשר לכאורה לטפל באסירים רבים יותר. השאלה היא האם גם ועדות השחרורים הפנימו את הגישה ומאשרות את התוכניות? לפי הרשות, "לאט לאט התפיסה מתחילה להשתנות גם אצלן".
 |
תגובת רש"א
מרש"א נמסר בתגובה רשמית: "לרשות הרשות לשיקום האסיר עומדים כלי טיפול שונים ומגוונים לצורך שיקומם של האסירים. מעת לעת ומשיקולים מקצועיים ותקציביים, רוכשת הרשות שירותים מקצועיים ממקורות חוץ כדוגמת ההתקשרות עם בית החסד. כלי השיקום העומדים לרשות רש"א נבחנים מעת לעת על פי אמות מידה מקצועיות ואף תקציביות. הרשות אמנם רואה בהוסטלים כלי טיפולי יעיל ומוכח אך לשם תפעולם נדרש תקציב רב.
"במקרה הנדון, לאחר שהתקיים דיון מקצועי בנושא וישיבה נוספת בה הוצגו כלל ההיבטים הכלכליים/קשייה התקציביים של רש"א, נתקבלה החלטה בדבר הפסקת ההתקשרות עם בית החסד. הודעה בדבר הפסקת ההתקשרות הועברה למנכ"ל בית החסד מבעוד מועד. יודגש כי רש"א תפעל לשילובם של כלל מטופלי ההוסטל במסגרות חוץ קהילתיות/ביתיות ו/או בקהילה.
 |
| יצחק (ז'ק) דדון |
"חשוב לציין, כי נושא שיקום אסירי החברה הערבית עמד וממשיך לעמוד לנגד עיניו של מנכ"ל הרשות יצחק (ז'ק) דדון, אשר מייחס לנושא חשיבות רבה. כראייה לכך עם כניסתו לתפקיד בסוף שנת 2013, עבדו ברשות ארבעה עובדים מהחברה הערבית בלבד, כאשר כיום עובדים כ-18 עובדים סוציאליים מבני החברה הערבית, לרבות מנהלת מחוז, כחלק מרפורמה יסודית אותה הנחיל לשיפור מצב האסירים בני החברה הערבית. כמו כן אף סייע לרשויות ערביות מעוטות יכולת.
"המטופלים במסגרת הוסטל בית החסד הינם מכורים לסמים מהחברה הערבית. אולם, אוכלוסיית האסירים מהחברה הערבית בבתי הכלא הינה כ-45 אחוז מכלל האסירים הפליליים בישראל. נתון זה כשלעצמו מחייב השקעת משאבים ייחודיים לצורך מתן מענה שיקומי הולם ורגיש תרבות לאוכלוסייה זו. לרשות לשיקום האסיר יש תכנית קונקרטית ישימה במידה ותתוקצב בהתאם.
"הרשות תשמח לחידוש הקשר המקצועי עם בית החסד, וזאת לאור ניסיונם, מקצועיותם ומסירותם לשיקום אסירים. כל זאת במידה ותתוקצב בהתאם ולא בהקצאה חד פעמית".
