 |
| בני יפתח בחקירה (ארכיון) |
עונשו של בני יפתח, שכונה בזמנו "הקומבינטור מבני ברק" והורשע בפרשת החפרפרת בלהב 433, קוצר על ידי ועדת השחרורים (1.6).
יפתח היווה דמות מרכזית בפרשה ונשפט למאסר של שנה וחמישה חודשים לאחר שהורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, שיבוש מהליכי משפט, תיווך לשוחד והאזנת סתר בלתי חוקית. ביולי 2014 הוא הואשם יחד עם שלושה נוספים: גלעד גרנביץ', שוטר ששימש בתפקיד רכז מודיעין בלהב; אלי חדד מהרצליה ואלי מוסלי מתל אביב. מכתב האישום וחומר הראיות עלה אז, כי גרנביץ', ששירת ביחידת המטענים החדשה בלהב 433, היה בעל נגישות למאגרי מידע מסווג – במערכות המשטרתיות "מלאכת מחשבת" ו"אדם" – שכללו מידע מפורט ורגיש ביותר על כל האנשים והעבריינים הבאים במגע עם מערך המודיעין של המשטרה. השניים יצרו אז קשר עם חוקר פרטי בשם עודד גביש, שתיווך ביניהם לבין אנשי עסקים שהיו מעוניינים במידע משטרתי מסווג או בהתקנת האזנות סתר.
גביש, בעצמו שוטר לשעבר ביחידת החבלה של המשטרה, נעצר בחשד להעברת המידע למוסלי, אבל הפך כבר בתחילת החקירה לעד מדינה וחשף כמה פרשות נוספות, בתנאי שלא יידרש להזכיר את שמות לקוחותיו ושל מוסלי. כתב האישום כלל שלושה אישומים: ניסיון למכור שם של מקור מודיעיני לאלי מוסלי, מכירות של מידע משטרתי מסווג על שני אנשי עסקים המזוהים עם השוק האפור באזור המרכז, והתקנת האזנות סתר ברכבו ובמשרדו של עמרם שטרית מירושלים.
 |
| גלעד גרנביץ' בחקירה |
יפתח, בסוף שנות ה-40 לחייו, נחשב למומחה להתקנות טלפונים ורכיבים אלקטרוניים בכלי רכב. בזמנו הוא היה בעל קשרים מעולים במשטרה ובעולם התחתון. הוא בנו של תת ניצב בגימלאות יצחק יפתח, קצין מוערך באזור המרכז ולשעבר מפקד בית המעצר אבו כביר. עד לפני מספר שנים הוא היה הבעלים של "איתור-פון", עסק גדול ומצליח להתקנת מכשירי עיקוב ואיתוראן ברחוב הירקון. הוא גדל ברחובות בני ברק ופרדס כץ והיה חלק מנוף חיי הלילה באזור צפון תל אביב והשרון. בין היתר, הוא הכיר היטב גם עבריינים שמיגנו אצלו את מכוניותיהם ובתיהם. בעברו ניסה את מזלו גם בתחום הנדל"ן, כבעלים של חברת השקעות בנכסים, אבל נקלע לחובות גדולים והסתבך עוד יותר בשוק ההלוואות החוץ בנקאי.
לאחר שריצה שנה ממאסרו, התקיים דיון בעניינו של יפתח בוועדת השחרורים שבכלא שיטה (שאטה). פרקליטו של יפתח, עו"ד קובי בן שעיה, הציג לוועדה תוכנית שיקום של הרשות לשיקום האסיר (רש"א) הכוללת טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, אפשרות לתעסוקה שתיבדק לאחר שחרורו, מעצר לילי ופיקוח לכל תקופת התנאי.
 |
| עודד גביש |
המדינה טענה מנגד, כי קיים מידע מודיעיני המלמד על התנהגות שלילית מצידו של יפתח. נציגת שב"ס בדיון ציינה: "מדו"ח גורמי הטיפול עולה כי האסיר מתקשה לזהות את המניע לביצוע העבירה ומתאר את חלקו באירוע כמתווך ולא כגורם מרכזי. הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו, משולב בפעילויות חינוך בכלא, לקח חלק בקבוצת עברייני מרמה ושליטה בכעסים".
גורמי הטיפול בשב"ס ציינו עוד, כי מדובר באסיר ללא דפוסים עבריינים בולטים, שמשתף פעולה ולוקח אחריות על מעשיו. נציגת שב"ס הוסיפה, כי המשטרה מביעה התנגדות לשחרורו המוקדם, אך שב"ס אינו מבביע עמדה ומשאיר את ההחלטה לוועדה.
עו"ד בן שעיה אמר בדיון: "מדובר באסיר שעובר למאסרו היה נורמטיבי לחלוטין, משפחה נורמטיבית לעילה ולעילה, אביו היה תת ניצב במשטרה, מפקד אבו כביר, בנו ביחידה מובחרת, אשתו אקדמאית, משפחה מובחרת רבה מעל הנורמה המצופה… הוא אסיר חיובי מאוד, שהביע חרטה מאוד עמוקה ועזר הרבה לתביעה. הוא היכה על חטא כשעזר למי שהיה חבר שלו במשטרה. אין שום מידע רלוונטי מבחינת המשטרה".
 |
| עו"ד קובי בן שעיה |
יפתח עצמו פנה אל חברי הועדה ואמר: "עברתי טיפולים טובים והיום יש לי את התובנה להבין שהכל היה מבחירה. לאחר הטיפולים והסדנאות אני ידע לשקול את הדברים בצורה נכונה ולקבל החלטות מעבר לחרטה שהבעתי. אני מבקש מהוועדה את הזכות להמשיך בחיי ולהשתחרר".
בתום הדיון החליטו חברי הוועדה לשחרר את יפתח בתנאים מגבילים. בהחלטתם ציינו: "בדקנו את מכלול הנסיבות והגענו למסקנה כי לאור עברו הנקי, השתתפותו בכל תוכניות השיקום, התנהגותו הטובה ותוכנית רש"א ממצה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות, יש מקום לשחררו בתנאים מגבילים".
