 |
| צילום אילוסטרציה |
ב-3 במאי 2012, בשעה שתיים אחר חצות, נהג חיים אלון ברכבו מנתיבות לכיוון באר שבע, על כביש 25. לצדו ישבה אשתו איילת. במסלול הנסיעה היו שני נתיבים, ומימין שוליים מאספלט. באותה עת רכב מיכאל מירלשוילי על אופניו במסלול נסיעת בני הזוג, אך לפניהם. בשלב מסוים פגע רכבם של בני הזוג באופניים מאחור. מירלשוילי ואופניו הוטחו בחוזקה אל חזית הרכב ולאחר מכן נפלו על הכביש. מירלשוילי נמצא מאוחר יותר בשול הימני של הכביש בעוד אופניו נמצאו בסמוך, על מעקה הבטיחות. כתוצאה מהפגיעה הוא נחבל קשות ומת מפצעיו לאחר מכן. רכבם של בני הזוג ניזוק באופן קשה.
למרות התאונה, אלון המשיך בנסיעה לכיוון ביתו בבאר שבע. הוא לא עצר במקום התאונה או קרוב לו כדי לראות מה קרה, ולא העניק או הזעיק עזרה. בכתב האישום שהוגש נגד בני הזוג, הואשם אלון בהפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט. אשתו איילת הואשמה בעבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה. למעשה, רק לאחר למעלה מחודש אותרו בני הזוג והובאו לחקירה. היום (21.5) הם הורשעו במיוחס להם.
בכתב האישום נטען, כי בבוקר שלאחר התאונה, בשעה 7:00 בבוקר, פנה אלון אל חברת הביטוח ואל המוסך על מנת לתקן את הנזק שנגרם לרכבו ועל מנת להסתיר את העובדה שרכבו הוא זה שפגע במירלשוילי המנוח. לנציגת המוסך הוא אמר, שהנזק נגרם כתוצאה מתאונה בה פגע בגמל באזור ירוחם יום לפני כן. לפי כתב האישום נגדו, בכך הוא "עשה פעולות בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין".
אלון הודה כי נסע בכביש המדובר בשעה המצוינת בכתב האישום אולם הכחיש שהיה מעורב בתאונה. כמו כן הוא כפר בכך שהנזק שנגרם לרכבו אירע כתוצאה מהתאונה המתוארת בכתב האישום, והתעקש שהנזק נגרם לרכבו כתוצאה מפגיעה בגמל. אשתו כפרה בטענה לפיה נסעה ברכב שפגע במנוח והיתה מעורבת בתאונה. היא גם טענה כי הנזק לא נגרם לרכבם כתוצאה מתאונה זו. סנגורם של בני הזוג הוסיף וטען בדיון שהתקיים ב-6 בספטמבר 2012, כי בני הזוג לא פגעו במנוח, ולחילופין – לא ידעו שפגעו בו.
מטעם התביעה העיד בוחן התנועה שבחן את השטח לאחר התאונה. הוא העיד כי מהנתונים עולה שלא היתה תגובה של בלימת חירום של הרכב או סטייה ממסלולו בעת הפגיעה. הוא אף ביצע שמונה ניסויים בזירת התאונה ומצא כי ניתן להבחין ברוכב אופניים בבירור ממרחק של למעלה מ-71 מטרים ובמקרים מסוימים אף ממרחק גדול יותר. כמו כן העידה נציגת המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ), שאמרה כי דגימה שלקחה מגלגל האופניים, בבדיקה שנייה, הייתה זהה לדגימה שלקחה מפגוש הרכב.
מטעם ההגנה העיד מומחה לתעבורה, לפיו על פי הנזקים ברכב ובאופניים, האופניים היו בסטייה ימינה לפני התאונה, ולכן אלון לא יכול היה להבחין באופניים לפני, בזמן ולאחר ההתנגשות.
 |
| השופט נתן זלוצ'ובר |
אבל השופט זלוצ'ובר קבע בהחלטתו כי עדות בני הזוג "הותירה רושם שלילי מאוד. לא רק שהאמת לא היתה נר לרגליהם, אלא הנאשמים ממש התאמצו להרחיק עצמם מדבר אמת. במספר מיקרים, רק בלית ברירה, לאחר שניסיונות ההתחמקות כשלו וכשנדחק לפינה, גם הודה הנאשם ששיקר. לא רק שנמצאו סתירות רבות בין עדותו של הנאשם לבין עדותה של הנאשמת, אלא נמצאו גם סתירות בין עדויותיהם לבין הראיות האחרות בתיק ואף את גרסאותיהם שינו מפעם לפעם על פי הצרכים המשתנים להבנתם. כשהוטחו בפניהם, בעת החקירה הנגדית, הסתירות והפרכות הקשות, סיפקו הסברים בעייתיים ואף שקריים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות".
"איני נותן אמון כלל בעדותיהם של הנאשם והנאשמת, וזאת בלשון המעטה", הוסיף השופט והרשיע כאמור את בני הזוג.
