 |
| אירוע מכונן בעיירה. אהרון דרור |
שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עירית וינברג-נוטוביץ, זיכתה את ראש מועצת גן יבנה, אהרון דרור, מכל האישומים שיוחסו לו ב"פרשת העיתונים" משנת 2004. העבירות שיוחסו לדרור היו גניבה, בידוי ראיות, מרמה והפרת אמונים, אולם הוא זוכה מכל אלה, בהכרעת דין שהשתרעה על פני כמעט 100 עמודים. את דרור ייצג עו"ד ליאור אפשטיין.
ב-11 ביוני 2004 פורסמה במקומון "השבוע" המופץ בגן יבנה כתבה שעניינה חשדות לכאורה למעורבות של דרור בפיטורי מנהלת בבית ספר בישוב, על רקע סכסוך בינה לבין אשתו, מורה בבית הספר. לפי כתב האישום, דרור שידע על הכתבה העומדת להתפרסם פנה לעובד מועצה בשם אלון מצרי והורה לו לאסוף את כל עותקי המקומון שיופצו בישוב, יחד עם עובד מועצה נוסף בשם משה מזרחי. לפי כתב האישום, השניים אכן אספו עותקים מבעוד מועד והשליכו אותם באזור התעשייה באשדוד. לאחר מכן, כך נטען, הנחה דרור את פקח המועצה אליהו עקיבא לרשום למקומון דוחות באשמה של השלכת פסולת ברשות הרבים.
"פרשת העיתונים" הייתה לאירוע מכונן שעורר גלים בגן יבנה. "רבים רבים בחשו בה", היטיבה לתאר השופטת, שציינה גם את מה שחשף במשפט הסניגור אפשטיין. "עדי תביעה 'עסקו' באירוע לפניו, במהלכו ובעיקר לאחריו, שוחחו עליו, ייצרו 'ראיות', ביצעו הקלטות, תיאמו עדויות, ניווטו את מהלך החקירה, את מועד החקירה, את תזמון החשיפה, את מקום החקירה, את הגורם החוקר, את הראיות שיציגו בפני החוקרים ואת אלה שלא. כל אחד על פי שיקוליו ומניעיו, באותה נקודת זמן. במקביל לחקירה המשטרתית ואף לפניה התפרסמו כתבות בעיתונים אודות הפרשה, חלקן מגמתיות, והכל במטרה לשרת את בעלי האינטרסים ש'משכו בחוטים'".
 |
| זיכוי. עו"ד ליאור אפשטיין |
עיתונאי ופוליטיקאי
עדי התביעה המרכזיים היו מזרחי ומצרי, שטענו כי הם קיבלו מראש המועצה הוראה להעלים את העיתונים ובהמשך לפזר עיתונים ולצלמם, כדי לתמוך ברישום דו"חות נגד המקומון. רוב העדים היו חברי מועצה, עובדי מועצה או נותני שירותים המעורבים בצורה זו או אחרת בענייני המועצה, חלק מתנגדים לראש המועצה וחלק תומכיו. השופטת אף ציינה כי "מבין העדים היו כאלה שמאז מסירת גרסתם הראשונה ועד לעדותם במשפט הפכו מתומכים ליריבים או ההיפך, והיה בכך כדי להשליך על עדותם, ועל המהימנות שניתן לייחס לעדותם".
מי שהגיש את התלונה במשטרה היה כתב המקומון שכתב את הכתבה, שלומי הדר. זה קרה ב-13 ביוני 2004. מזרחי ומצרי נחקרו במשטרה ובגרסתם הראשונה הכחישו את המיוחס להם. אחר כך, ביולי 2005, הגיעו למשטרה וביקשו למסור "הודעת אמת" בה "התוודו" על חלקם בפרשת העיתונים. דרור הכחיש כל קשר לפרשה.
השופטת ציינה בהחלטתה לזכות את דרור: "מהראיות עולות אין סוף סתירות, גרסאות מתפתחות, אי דיוקים, תיאום עדויות, התאמת גרסה לממצאים אובייקטיביים, סינון ומיון ראיות וכיוצא באלו… לא נתתי אמון בעדות העדים המרכזיים מצרי ומזרחי ובעדותם של עדי תביעה מעורבים אחרים ולא מצאתי כי ניתן לבסס ממצאים עובדתיים כלשהם על עדותם".
כמו כן ציינה השופטת כי "מהראיות עולה כי היו מעורבים נוספים, חלקם מעורבים שנקשרו על ידי המבצעים עצמם, ומסיבות שונות החליטו 'להוציא' אותם מהסיפור, חלקם אנשים פוליטיים שהיו בעלי עניין 'לסבך' את ראש המועצה, כדי שניתן יהיה להדיחו מתפקידו".
בהחלטה הקדישה השופטת פרק שלם לעיתונאי כותב הכתבה ומתחה עליו ביקורת על רקע היותו יו"ר סניף הליכוד בגן יבנה: "מעורבותו בפרשה אינטנסיבית ותמוהה, כתב המקומון הוא איש פוליטי שהיה מעורב רגשית ועניינית בכל הקשור לפרשת העיתונים".
יש לציין כי נאשם נוסף בפרשה, הפקח אליהו עקיבא, זוכה מעבירות של בידוי ראיות ומעבירות נוספות, אולם הורשע בהטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט. יש לציין עוד, כי השופטת וינברג-נוטוביץ, החליטה לקבל את טענת הנאשם השלישי בפרשה, אברהם בוזגלו, להגנה מן הצדק, וביטלה את האישום נגדו.
את התביעה ייצגה במשפט עו"ד יעל תרם. את עקיבא ייצג עו"ד אבנר אשד. את בוזגלו ייצגה עו"ד ענת הדד.
עו"ד אפשטיין: ״השלטון המקומי רווי יצרים ,אינטרסים כלכליים ומתחרים צרי עיין ומניפולטיבים, שיעשו הכל כדי לבטל את פסק הדין של הציבור בבחירת ראש הרשות. כאשר לברית הבלתי קדושה הזאת מצטרפת חקירה משטרתית רודפת כותרות ואחוזה בקונספציה להרשיע, הפרקליטות מולכת עצומת עיניים בנתיב הגשת כתב אישום הקורס מעד לעד עת נחשפת התמונה המלאה. שוב למדנו, שלא לצורך, כי כתב אישום הוא התחלתו של התהליך ולא גזר דין מוות על קריירה ציבורית רק בשל הגשתו. מחממת את הלב העובדה שבתי המשפט הדיוניים אשר שומעים בסבלנות את העדויות ובוחנים את הראיות, עדיין סבורים שהמטרה מקדשת ולא המשטרה.״
