 |
| זאב רוזנשטיין. זכויות וכותרות |
סביר להניח כי האסיר דידי סיבוני, שמרצה מאסר עולם על רצח אשתו, התאכזב כאשר בית המשפט העליון סירב השבוע לאפשר לו להעניק ראיון מצולם לערוץ 10. למרות הטיעונים המשכנעים שהשמיע בפניהם פרקליטו, עו"ד ניר יסלוביץ, בית המשפט המליץ לסיבוני למשוך את הערעור שהגיש נגד החלטת בית משפט המחוזי לדחות את בקשתו לראיון מצולם ולהסתפק בראיון לעיתונות הכתובה.
הערעור של סיבוני בוטל, אבל עוד לא יבשה הדיו על פרוטוקול הדיון הזה, ובית משפט העליון יצטרך להכריע שוב בסוגייה: האם לאפשר לאסיר להתראיין פרונטאלית לתוכנית טלוויזיה, בניגוד להחלטת בית משפט המחוזי שלא לאפשר זאת בהתבסס על הוראת שעה של נציבות שירות בתי הסוהר והפרקליטות.
את תפקיד האסיר שמבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מגלם בפרק החדש שלפנינו זאב רוזנשטיין, שמרצה כבר 12 מתוך 17 שנות מאסר שנגזרו עליו. באמצעות פרקליטו, עו"ד מיקי חובה, רוזנשטיין מבקש להתראיין לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין. הבקשה הוגשה כבקשת רשות ערעור על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, אברהם טל, שדחה את עתירתו של רוזנשטיין להורות לשב"ס לאפשר את צילום הראיון.
עו"ד חובה טוען בבקשת רשות הערעור, כי חופש הביטוי של האסיר אמור "לשרוד" גם בתוך בית הסוהר. זאת ועוד, לדבריו, מאחר ששמו של רוזנשטיין מופיע "השכם וערב" בכותרות שונות ובידיעות באמצעי התקשורת, לעיתים על סמך שמועות ומידע לא נכון, הרי שראיון בתוכנית "עובדה" מהווה עבור רוזנשטיין הזדמנות טובה להשמיע את קולו, מה גם שמדובר באינטרס ציבורי.
תגובת הפרקליטות לבקשת רשות הערעור של רוזנשטיין מגלה כמה מהסיבות העיקריות לסירוב הגורף של שב"ס לאפשר לאסירים להתראיין, בניגוד לעבר – אז שודרו כמה ראיונות עם אסירים שונים, ביניהם גם אסירי עולם.
 |
| עו"ד מיקי חובה |
בתגובתה טוענת הפרקליטות, בין היתר, כי בית סוהר הינו מקום סגור וכי מטבע הדברים – הקשר של אסיר עם "העולם החיצון" אמור להיות מוגבל כחלק מתכלית הענישה. עו"ד יונתן ברמן, סגן בכיר בפרקליטות המדינה, טוען בתשובתו כי הקשר של אסירים עם העולם החיצון אמור להיות מפוקח ומוגבל על ידי שב"ס, ולפיכך אם שב"ס החליט שלא לאפשר את קיום הראיון בהסתמך על נהליו, אין להתערב בכך. בנוסף כתב עו"ד ברמן, כי אמנם לאסיר יש זכויות, ביניהן חופש הביטוי, אולם בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי שלילת חירותו של אדם במסגרת מאסר יש בה כדי להגביל גם את מימושן של זכויות יסוד.
לפי הפרקליטות בתשובתה, בשנים האחרונות נרשמה עלייה בכמות הבקשות של אסירים להתראיין לאמצעי התקשורת, ביניהם אסירים שהמקרים שלהם זכו להדים תקשורתיים. הפרקליטות מציינת כי בקשות מגיעות אליהם גם מראשי ארגוני פשיעה נוספים המרצים מאסרים וביקשו בעבר להתראיין לאמצעי תקשורת כאלה ואחרים.
"בקשות אלה הינן בעלות השלכות רחבות היקף על האינטרס הציבורי", טוענת הפרקליטות והפנתה גם לכך שאישור ראיונות עם אסירים פוגע גם בקורבנות העבירות, שבשנים האחרונות ניתן משקל גובר והולך לעמדתם בבתי המשפט, ועדות השחרורים וכאמור גם בחיי היום יום של אסירים בשב"ס.
על רקע תופעת האסירים המבקשים להתראיין, בשנת 2012 בוטלה הפקודה "הרכה" הקודמת של שב"ס, ובמקומה נכנסה לתוקף "הוראת שעה", שעיקרה הוא זה: ניתן לעיתים לפרסם את דבריו של אסיר שלא בכתב, רק אם מי שמתיר את הפרסום שוכנע כי יש חשיבות לכך שהוא יפורסם שלא בכתב. משמע, לשב"ס ניתן שיקול הדעת הכמעט בלעדי לנושא. זו גם הסיבה שהפרקליטות מתעקשת גם כעת, שבית המשפט לא יתערב בהחלטת שב"ס, שלא לאפשר לרוזנשטיין את הראיון המצולם.
עדכון (23.11)
שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן קיבל את בקשתו של זאב רונשטיין, ואישר לו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שסירב לאפשר לו להתראיין לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין.
השופט ג'ובראן ציין (23.11) כי הערעור יישמע בפני הרכב של שלושה שופטים. בקרוב יפורסם מועד הדיון בערעור.
