![]() |
| "הפוסל – במומו פוסל". המבקר על נתניהו (צילומים: ישראל הדרי) |
תנועת אומ"ץ העניקה אמש את אות אומ"ץ בפעם ה-13 לתשעה נשים וגברים שפעלו באומץ לב נגד גילויי שחיתות ולמען מינהל תקין וחברה צודקת בישראל. בפעם הראשונה נעדר מהטקס מייסד התנועה, אריה אבנרי, שהלך לעולמו לפני חצי שנה. הטקס נערך בהיכל לאמנויות הבמה בהרצליה.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרון ברק, קיבל את אות המופת לזכר אבנרי ז"ל, על תרומה לאיכות החברה בישראל. באות אומ"ץ זכתה השופטת בדימוס הילה גרסטל, לשעבר נציבת הביקורת של מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות ונשיאת בית המשפט המחוזי מרכז.
מקבלי האותות הנוספים הם איציק זקשבסקי, חושף שחיתות בחברת חשמל; הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות וח"כ איציק שמולי, על פעילותם החברתית; העיתונאים-תחקירנים אבי בר-אלי, כתב האנרגיה והתשתיות של "דה מרקר"; הילה אלרואי, כתבת הבריאות חדשות 10; עינת פישביין, מייסדת ועורכת האתר "המקום הכי חם בגיהנום", וכן שדרן רשות השידור יגאל רביד.
אות מיוחד הוענק למ"מ נציב כבאות והצלה, טפסר בכיר שמעון בן נר, על פועלם של לוחמי האש.
אורח הכבוד באירוע, מבקר המדינה והשופט בדימוס יוסף שפירא, הזכיר את אבנרי בדברי ברכתו. "שאגת האריה של אריה, מנהיג המאבק ומוביל הדרך, לא תישכח מעימנו והיא תמשיך להדהד עוד שנים רבות. מורשתו, הן במאבק בשחיתות והן בהגנה על החלשים בחברה, תמשיך ללוות את הציבוריות הישראלית ואף אותי – הן בתפקידי והן באופן אישי".
![]() |
| מקבלי אותות אומץ 2016 |
לא קלה היא דרכנו
בהמשך נאומו, מבקר המדינה השיב לדברי הביקורת הישירים שהטיח בו לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתגובה לדו"ח "ביבי טורס" ופרשות בית ראש הממשלה, ועל רקע מספר דו"חות בהכנה אשר יעסקו בתפקוד הממשלה.
לפני שבועות ספורים נתניהו שיתף בעמוד הפייסבוק שלו שני טורים מאתר הימין "מידה". באחד נכתב כי "דו"ח המבקר על נסיעות ראש הממשלה הוא כתם בל יימחה בביוגרפיה של יוסף שפירא. מדובר בדו"ח פוליטי, לא מקצועי, לא משפטי ולא ענייני. לא ביביטורס, אלא שפירא-גייט". בטור השני אותו שיתף נתניהו נטען כי "שערורייה רודפת שערורייה במשרד מבקר המדינה", ושפירא הואשם בו בקשר עם העיתונאי רביב דרוקר, נגדו יצא נתניהו למלחמה אישית. ההאשמות מכיוון נתניהו מתבססות על כך שהמשפטן פרופסור יורם רבין , דיקן בית הספר למשפטים במכללה למנהל לשעבר וממקימי התנועה לחופש המידע יחד עם רביב דרוקר, מונה לאחרונה ליועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה שפירא.
המבקר אמר על רקע זה בטקס אומ"ץ, כי "לא קלה היא דרכם של נושאי משרות בכירות בשירות הציבורי ולא סוגה היא בשושנים, וכפי שידוע, גם מבקר המדינה ושומרי סף וחושפי שחיתויות חשופים למתקפות של גורמים אלה או אחרים, ואף לקיטרוגים למיניהם, שיימינג, נאצות וכינויים לרוב…
"לא אחת אני נשאל מדוע איני מגיב או משיב מלחמה שערה, ותשובתי הינה פשוטה – אם מדובר בדו"ח שפרסמתי, הרי התשובה הינה שהדו"ח מדבר בעד עצמו, ואם מדובר בהשמצות אישיות הרי שעל כך נאמר: כל הפוסל – במומו פוסל…
"לעתים הדבר בא ממתלוננים שלא השלימו עם הכרעותיי, ולעתים מדובר במבוקרים בדרג גבוה אשר מנסים בדרך פסולה זו לשנות את מסקנות הביקורת. לאחרונה הורחבה יריעת ההתקפה ואף נעשה ניסיון לפגוע ביושרתם או בתקינות הליך מינויים של עובדים בכירים במשרד מבקר המדינה… ככל שדו"חות הביקורת נוקבים יותר ומעמיקים יותר ונוגעים ברבדים החשובים ביותר כך מתגברות המתקפות עלי ועל מוסד מבקר המדינה ועל נושאי משרה בכירים במשרדי".
המבקר שפירא בנאום ארוך באופן חריג יחסית, לו ולמבקרי מדינה בכלל, פתח את הכנס השנתי שלרגע נראה כי הוא המארח שלו. אלא שהדברים הנוקבים שאמר הסבירו מדוע הנהלת אומ"ץ אפשרה לו את הבמה הזו, בין היתר על רקע הרינונים על כך שפרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון, עמד מאחורי המינוי שלו ולפיכך המבקר חב לו ולראש הממשלה את משרתו ומעמדו.
"דבר לא ירתיע אותנו מלבצע את השליחות הציבורית שהוטלה עלינו בחוק יסוד. הביקורת תמשיך לעסוק בכל נושא שנדרש, וביחס לכל גוף מבוקר, בכיר ככל שיהיה. לא נירתע מהנסיונות להכפיש את מוסד מבקר המדינה ואת עובדיו, וראוי שהגופים המבוקרים יתמקדו אך ורק במתן מענה מקצועי וענייני לליקויים שנמצאו אצלם", אמר המבקר וזכה למחיאות כפיים סוערות. "בהקשר לכך, אני יכול להודיע כאן, שכבר הוריתי על בחינה ראשונית של התלונות שהגיעו למשרדנו ובהן תלונת אומ"ץ בנושא: היערכות הממשלה ושאר הגורמים הרלוונטיים לגל השריפות".
שפירא בירך את אומ"ץ על המסורת של הענקת אותות "לשורה הראשונה של שומרי הסף בישראל", כדבריו, ואמר כי נמצאת בהכנה הצעת חוק שתחזק את האפקטיביות של צווי ההגנה לחושפי שחיתויות ותיתן סמכויות אכיפה נוספות בידי מבקר המדינה.
המבקר, שקיבל לאחרונה לתחום סמכותו מתוקף חוק את ביצוע הביקורות המערכתיות על הפרקליטות (להבדיל מביקורות פרטניות-אישיות שיישארו בידי הנציבות), בירך את הנציבה שהתפטרה, הילה גרסטל, על כך ש"עמדה בעוז רוח כנגד התקפות אישיות שלוחות רסן (מצד הפרקליטים, ז"ק) אשר ניסו למנוע ממנה לבצע ביקורת אפקטיבית… אלמלא דמותה ואומץ ליבה של גרסטל וההערכה הציבורית הרבה לה זכתה, ידם של אלה הרוצים לבטל כליל את נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות היתה על העליונה".
![]() |
| "דלתות בית המשפט צריכות להיות פתוחות". אהרון ברק |
זכות העמידה לפי השופט ברק
נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק ייחד את דבריו למחלוקת עם שרת המשפטים איילת שקד בעניין מעמד בית המשפט העליון ומעמד העותרים המורשים לפנות אליו. ברק ציין כי אחד האמצעים המרכזיים המוקנים לגופים ציבוריים ותנועות כמו אומ"ץ, הפועלים למנהל תקין, הוא מתן מעמד ואפשרות לעתור בשם הציבור לבית משפט העליון נגד רשות שלטונית על פגיעה בשלטון החוק, מבלי שהעותר חייב להוכיח פגיעה באינטרס אישי או בזכות שלו. מושג רב מחלוקות זה ידוע בשם: זכות העמידה.
"גישתי היא כי תפקידו של שופט בחברה דמוקרטית אינו מתמצה בהכרעה בסכסוך בין צדדים. הנני סבור כי תפקידי כשופט הוא לגשר על הפער בין משפט לחיים ולהגן על הדמוקרטיה", אמר פרופ' ברק. "בגישה זו נוקט גם בית המשפט העליון. אט אט התקבלה ההשקפה כי כאשר הטענה הנה לפגיעה מהותית בשלטון החוק, יש מעמד בדין גם למי שאין לו זכות או אינטרס אישי ישיר.
"נעילת דלתותיו של בית המשפט בפני עותר, שזכותו לא נפגעה אך המתריע על פעולה של הרשות הציבורית הפוגעת בעקרונות שלטון החוק, משמעותה הנה מתן יד חופשית לרשות הציבורית לפעול בלא חשש של ביקורת שיפוטית… משמעותה הנה יצירת 'תחומים מתים' שאמנם יש בהם נורמה משפטית, אך הרשות הציבורית חופשית להפר נורמה זו בלא שיהיה ניתן להביא הפרה זו להכרעה שיפוטית. קשה לי הגישה כי מי שטוען שכספו נלקח שלא כדין על ידי רשות ציבורית חופשי לפנות לבית המשפט, אך מי שטוען כי כספו של הציבור נלקח שלא כדין על ידי רשות ציבורית לא יוכל לפנות לבית המשפט. דלתות בית המשפט צריכות להיות פתוחות: רק כך נוכל להגן על הדמוקרטיה שלנו".












