עיכוב יציאה

שתף כתבה עם חברים

עו"ד מנחם רובינשטיין תוהה איך זה שתנאי שחרור בערובה, כולל צווי עיכוב יציאה ושאר הירקות, נותרים על כנם למרות שהעצור לשעבר לא רק שסיים את ענייניו אצל החוק, אלא גם צמח לו בינתיים זקן ארוך ולבן של שנים

airport
"נשאר בארץ הסכינאות והפוליטיקאים המתלהמים" (אילוסטרציה: FREEPIK)

ד.ל סיים את ענייניו הלא תקינים עם החוק כבר לפני שנים לא מועטות. הממלכה המסורגת העניקה לו גם ניכוי שליש ממאסרו – בונבון פיצוי להיותו כלוא בלתי בעייתי, והוא פנה לחיים אחרים שבמהלכם זרזירי החוק שוב אינם נוקשים על דלתותיו בשעות בלתי ברורות של היממה.

לאחר שהתייצב כלכלית, מצא לעצמו אשת חייל שילדה לו גם יללן צעיר, החליט שהגיעה העת לנסוע מעט לחו"ל. וכך, מצויד בדרכון דנדש ובכרטיס טיסה, התייצב בבית הנתיבות בנתב"ג אור לשבת לפנות בוקר.

"מצטערת" אמרה לו הדרכונאית, "תלוי ועומד כנגדך צו עיכוב יציאה מן הארץ ולכן עד לביטולו על ידי שופט, אתה נשאר בארץ הסכינאות והפוליטיקאים המתלהמים".

מהר מאוד מתברר לד.ל כי מדובר בתנאי מתנאי שחרורו בערבות, שניתן לפני למעלה מתריסר שנים, ולא בוטל על ידי המזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בעיר הגדולה.

בצר לו, הוא מעיר בשיחה סלולרית את פרקליטו משנתו. האחרון משחרר כמה קללות ואנחות של מי שנפרד מהקטע הכי מתוק של השינה ומבקש לשוחח עם הדרכונית. האדבוקט מציע לה להתקשר עם קצין או קצינת המשמרת של המשטרע על מנת שזו האחרונה תשתכנע שניתן ואפשר ליתן לו להתעופף. "הצחקת אותי", משיבה הדרכונאית, אין קצין משמרת בנמצא.

וכך חוזר המעוכב לביתו בשעת בוקר מוקדמת עייף רגוז ומושפל. לקראת צאת השבת הוא מצייד את פרקליטו במבחר ניירת המוכיחה כי הוחזרו לו הערבויות שהופקדו בשעתו לשחרורו בערובה. גם הדרכון הישן עשה אז את דרכו אליו ורק עין עצלה ובלתי אחראית של הרשות השאירה את צו היציאה הארור על כנו.

הפרקליט, ברוח התקופה עורך בקשה, מצרף את הצרופות המתאימות מאתר מזכירה תורנית של מוצ"ש ושופט תורן. הקדימה ונט המשפט מאפשרים העברת הניירת מכאן לשם וכעבור כמחצית השעה מגיעה החלטת כבודו המבטלת את העיכוב.

od rubinshtein new logo

הגדלת ראש ויעילות מצד המזכירה התורנית מאפשרות גם את משלוח צו הביטול לנתב"ג ובשעת לילה מאוחרת עולה ד.ל לטיסה וממריא לדרכו.

בירור שעורך הקרקרן מעלה כי אין זה המקרה הראשון שבו אין מבוטלים תנאי שחרור בערובה כולל צווי עיכוב יציאה ושאר הירקות, זאת למרות שהעצור לשעבר לא רק שסיים את ענייניו אצל החוק, אלא גם צמח לו בינתיים זקן ארוך ולבן של שנים.

אז מי יפצה את ד.ל על עוגמת הנפש ומי יחזיר לו את דמי נזקיו כולל שכר טרחתו של הפרקליט, שכידוע שאף הוא אינו עובד לשם שמיים. ובכלל, בעידן של מחשבה ומודרניזציה, למה לכל הרוחות דברים כאלו עוד קורים?!  

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *