 |
| קובי פרץ |
"קובי פרץ לא אמר את האמת בבית המשפט. אנחנו מסכימים שגירסתו לגבי חוזה ההעסקה עם האמרגן יוחאי יעיש לא היתה נכונה. אנחנו לא תומכים בטענה שקובי היה שכיר או שהיו ביניהם יחסי עובד-מעביד". כך אמר אתמול עו"ד יעקב וינרוט, פרקליטו של פרץ, בדיון בערעור של הזמר לבית המשפט המחוזי.
עו"ד וינרוט תקף בחריפות את קו ההגנה שהוביל סנגורו הקודם של פרץ, עו"ד דורון ברזילי. לדברי וינרוט, "זו טרגדיה של הנאשם, שאם היה עולה בלי עורכי דין ואומר לבית המשפט את מה שנאמר היום, הוא היה במצב הרבה יותר טוב ממצבו כיום". לדברי עו"ד וינרוט, במשטרה שטח פרץ את טענותיו האמיתיות. בחקירותיו שם הוא אמר "שפשוט גנבו אותו, שלא ידע את המחזורים… קצרה בינתי מלהבין את קו ההגנה שהיה בפני בית המשפט קמא. יש גבול שלוקחים נאשם ומאלפים אותו, זה לא הולך", אמר וינרוט. "בסופו של דבר האדם יוצא מתוך עצמו וממה שהסנגוריה מנסה להלביש עליו באופן מלאכותי".
יש לציין כי גם שופטת בית משפט השלום, לימור מרגולין-יחידי, כתבה בהכרעת הדין של פרץ כי הרשיעה אותו בעיקר בשל שקריו, למרות שקבעה שגם עד המדינה, האמרגן יעיש, שיקר ואי אפשר לסמוך על גרסתו.
 |
| עו"ד יעקב וינרוט |
בניגוד לדבריו הספונטניים של פרץ במשטרה, כי הוא היה אמור להתחלק עם יעיש בהכנסות מהופעות, בבית המשפט הוא דבק בחוזה העסקה מ-2001 שלפיו הוא קיבל בשנתיים הראשונות משכורת של 7,000 שקל מיעיש ולאחר מכן 12 אלף שקל בחודש פלוס בונוסים. בית המשפט קבע כי החוזה פיקטיבי – וכעת גם פרץ מודה בכך.
לדברי עו"ד וינרוט, "בית המשפט העליון קבע בכמה פסקי דין כי יש לזכות נאשם מחמת הספק גם כאשר נקבע כי גרסתו שקרית". לדבריו, פסק הדין של השופטת מרגולין יחידי, שקודמה בינתיים לבית המשפט המחוזי, מלא סתירות. "השאלה אם היה חוזה העסקה ב-2001 או לא, אינה רלוונטית, משום ששיעור ההכנסות עליהן דיווח קובי הוא שיעור ההכנסות האמיתי", טען עו"ד וינרוט.
לטענת ההגנה, השופטת מרגולין שגתה כשהתעלמה מראיות לפיהן יעיש העלים מפרץ את הכנסות האמת מהופעותיו, ולכן ההנחה כי הם חלקו שווה בשווה את הסכומים שהופקו מההופעות היא הנחה שגויה. "הסכומים האמיתיים לא הוצגו לפרץ והוא לא זכה להנות מ-50 אחוז מהם". לפיכך, כל דרך החישוב שעל פיה הגיע בית המשפט למסקנה כי פרץ העלים חמישה מיליון שקל הכנסות, לטענתם, מוטעית ובפועל יעיש שילם לו עשרות אחוזים פחות מהמגיע לו.
 |
| השופטת לימור מרגולין יחידי |
"בית המשפט קבע שיעיש דיווח על הוצאות פיקטיביות – אך רק כדי להלבין את הכסף שנתן למערער. נניח שהוא שילם לפרץ 100 אלף שקל, ועל סכום זה פיברק חשבוניות. בשורה התחתונה מסקנת בית המשפט היתה שלמרות החשבוניות הפיקטיביות, יעיש דיווח על הכנסת אמת, רק עשה זאת בדרך קלוקלת. אם יעיש ופרץ היו שותפים 50-50, בית המשפט היה חייב לגזור את אותן הכנסות לגבי שניהם, ובקטע הזה יש סתירה בפסק הדין", טען עו"ד וינרוט.
נציגת פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד הילה גבאי: "יעיש ורואה החשבון שלו פברקו את ההוצאות בסכומים עצומים כדי שהדו"חות יקטינו את חבות המס. היום לתת את הדו"חות של יעיש זה עיוות גדול".
יצוין שספרי הנהלת החשבונות של יעיש כלל לא נמצאו, והרשעת פרץ הסתמכה על עדים, על ראיות נסיבתיות – וכאמור, על שקריו של פרץ עצמו.
 |
| יוחאי יעיש |
עו"ד וינרוט: "החשבון של בית המשפט לא עומד. נכון, הנאשם לא היה שכיר ולא עובד שלו, הם היו שותפים. השאלה – שותפים בכמה? האם השופטת היתה ערה לטיעון של הגניבה?". עו"ד עמית חדד ממשרד וינרוט הוסיף: "אנחנו מסכימים שגירסת המערער בבית משפט קמא לגבי חוזה 2001 (בו הוצג כשכיר) לא נכונה. יחד עם זאת, לטענתנו בסופו של יום בית המשפט לא יכול היה לקבוע על בסיס הראיות שהוצגו לו, שההכנסה האמיתית היתה גבוהה מההכנסה שדווחה".
השאלה אשר עליה ההגנה לא ענתה, היא כיצד הכנסות שנטען קודם שהתקבלו במעמד שכיר, נכונות באותה מידה אם פרץ היה במעמד שותף ליעיש? ואם הציג את חוזה 2001 אשר היום מודה כי הוא פיקטיבי, מדוע היה צריך לדווח הכנסות אמת לרשויות המס?
ביחס לגזר הדין ולעונש החמור שקבעה השופטת מרגולין, שנתיים מאסר, אמר עו"ד יחיאל וינרוט: "כיון שמתחם הענישה נקבע לפי סכומים לא נכונים, אנו מבקשים להוריד משמעותית את הענישה ולהעמידה על עבודות שירות. מאז הכרעת הדין קרו כמה דברים. אביו של המערער נפטר. המערער מרוסק כלכלית. הוא לא מופיע כמעט בכלל, אולי פעם ב… כל רכבי המרצדס ואיכות החיים כפי שתוארה כבר אינם. יש רכב שכור ובית שכור. חלף זמן רב מאוד מאז העבירות".
 |
| עו"ד חיים לוי |
נציגת המדינה טענה כי "נאשם ששיקר לאורך כל המשפט… לא צריך לקבל פרס", ודרשה להחמיר בעונשו של פרץ: "מערכת הרמייה המתוחכמת צריכה לקבל ביטוי יותר חמור בגזר הדין".
עו"ד חיים לוי, השותף בצוות ההגנה, הודיע כי פרץ הפקיד מיליון שקל נוספים בפגישה שהתקיימה בשבוע האחרון במע"מ, בדרך להסרת החוב לרשויות המס, אך אלו טוענות כי הדרך עוד ארוכה. "יש נסיון לכפות על הנאשם הסרת מחדל (בסכום גבוה) על בסיס הכרעת דין כה מנותקת מהמציאות", אמר עו"ד לוי, "הרי הנאשם הזה, כדי לעמוד בהסרת מחדלים (התשלום הנדרש על ידי רשות המס – ז"ק), לווה כספים מכל מיני גורמים והעביר סכום אסטרונומי לקופה, שלושה מיליון שקל, מהם שני מיליון שקל בערכים ריאליים שנתפסו בכספת ב-2010… מבקשים ממנו לשלם מס שהוא גבוה מסך כל נכסיו".
על חשבון יתרת החוב, מסר פרץ 24 צ'קים דחויים, אך מע"מ החזיר אותם בטענה שיש להעמיד ערבויות. השופטים בערעור – דבורה ברלינר, גיליה רביד ושי יניב – דחו את המשך הדיון, במגמה לאפשר לצדדים להסכים על הסרת המחדל, באופן שיאפשר קיזוז של העונש.
