עו"ד אורי קינן: "בית משפט לא צריך למנות סנגורים ציבוריים ללא צורך"

עורכי כדין כשופטים בפוטנציה. עו"ד אורי קינן (צילומים: פוסטה)

עידן חדש בלשכת עורכי הדין. עד לפני חודשיים היתה זו לשכה מסוכסכת, מפוצלת, מרובת זרועות ואינטרסים, היושב ראש היה מבודד, ושותפיו לשעבר בלשכה ובמערכת המשפט הפנו לו עורף.

לפני חודשיים נרשם המהפך לו ייחלו רבים. יו"ר מחוז תל אביב הפופולרי, עו"ד אפי נוה, נבחר ברוב גדול לראשות הלשכה, ודומה כי לעת הזו נפתרה בעיית המשילות. כל ראשי המחוזות איתו, הגופים המרכזיים של הלשכה בשליטתו, ומערכת המשפט, ובראשה נשיאת בית משפט העליון, חזרה לשתף פעולה עם הלשכה בראשותו – כל עוד איום משוב השופטים אינו נראה באופק.

נוה הציב על השולחן נושא מהותי ראשון בסדר העדיפויות לשינוי: הארכת תקופת ההתמחות והקשחת תנאי הקבלה למקצוע, כדי להילחם בהצפת המקצוע ובירידת הרמה המקצועית. יוזמה אחרת, שפורסמה השבוע, נוגעת לבקשת הלשכה לקחת חלק בברירת המועמדים בקורס ההכנה לשופטים.

לפני חודש בחרו חברי המועצה הארצית של הלשכה פה אחד ממלא מקום החדש לראש הלשכה – עו"ד אורי קינן, פליליסט שממשיך לעמוד גם בראש הפורום הפלילי הארצי (בקדנציה הקודמת הוא שימש יושב ראש משותף עם עו"ד אבי חימי). לפי קינן, "מאז הבחירות נוצרה בלשכה תחושה של הירתמות לעבודה ולא של סכסוכים. זו הזדמנות טובה לממש את ההבטחה שלנו – להחזיר את הלשכה למרכז סדר היום הציבורי".

עו"ד קינן, בן 44 בלבד, מהן 19 שנים במקצוע, מספר בראיון ראשון בתפקידו החדש, על תוכניות ויעדים שבכוונתו להציב בראש סדר היום, "כדי להיות מגן לפליליסטים בכל החזיתות" – משטרה, פרקליטות, שב"ס, חברי הכנסת, ולקדם מה שנדרש על מנת שהמערכות יפנימו "קוד פעילות" נאור וישמרו על זכויות חשודים ונאשמים, וכמובן גם על עורכי הדין המייצגים אותם.

"לפורום הפלילי יש חשיבות ברמה הציבורית, ואנחנו נפקח באדיקות על עבודת המשטרה וגופי החקירה", מדגיש קינן בפתח השיחה, ועם זאת מבהיר כי הפורום הפלילי אינו אכסניה רק לסנגורים, אלא לכל עורכי הדין הפליליים, לרבות תובעים משטרתיים ופרקליטים, שיהיו שותפים לגיבוש המדיניות שתקבע את קוד הפעילות המדובר.

כראש פורום המכנס עורכי דין משלל גופים ואג'נדות קינן מתנסח באופן מדוד, כאיש פוליטי, מה גם שמטבעו הוא אינו פרובוקטור מקצועי ואינו דובר קונטרברסלי, אך הוא כן משמיע כמה אמירות ישירות וחדשניות, למשל, "שלשכת עורכי הדין תהיה מעורבת יותר בתהליך מינוי השופטים – הרי שופטים טרם המינוי הם עורכי דין".

עו"ד קינן שותף כמובן גם לחזון ולמצע של היו"ר נוה ויתר חבריו הנבחרים – להעמיק את מעורבותם בהליכי חקיקה, יזמות וקידום הביצוע. לצורך זה אושר כבר גיוס של שישה עורכי דין, שיהיו המקשרים בין לשכת עורכי הדין לבין הכנסת, ובמילים אחרות – לוביסטים מטעם הלשכה.

מהפכת החקיקה. עו"ד אפי נוה

לחוקק עכשיו

בתחום הפלילי, נושא מעניין שעו"ד קינן מתכוון לפעול בו ביתר שאת ואף לקדם חקיקה הוא איסור פרסום על שמות עצורים. "ככלל, אני רוצה שהנטל יהיה הפוך: במקום שחשוד ישכנע מדוע צריך לאסור את פרסום שמו – איסור הפרסום יהיה הכלל עד להגשת כתב אישום, כי ידוע שלמעלה מ-70 אחוז מהתיקים נסגרים, ובעידן האינטרנט כתם הפרסום נשאר כמו דבק שאינו ניתן להסרה".

אז אנשי ציבור סוררים יחסו בצל החוק הזה שלך, שנמצא בהתנגשות עם חוקי יסוד ואג'נדה עיתונאית.

"הרוב המכריע של התיקים אינו מעניין את הציבור, ולגבי אותו חלק קטן של תיקים בעלי עניין, בהם יתקיים דיון. אני לא מציע לסגור דלתיים באופן קטגורי, כאשר מדובר באנשי ציבור צריך לבחון אם להשאיר את המצב כפי שהוא היום. לרוב הפרסומים אין מטרה חקירתית או עניין ציבורי, הם משרתים רק את יצר המציצנות, וזה שיימינג פרופר. לא מדובר רק בעיתונות אלא גם בפרסומים במאגרים המשפטיים השונים".

נושא נוסף שמחייב שינוי בחקיקה הוא הטיפול בתלונות שווא, תופעה שלדבריו "צריכה לקבל יחס של יד קשה. לא מקובל עלי המצב היום, שגם אם מתברר שפלוני או פלונית מגישים תלונה המתבררת כתלונה כוזבת, ונפתח נגדם תיק, לא מוגש כתב אישום. זה מסר גרוע. הטיפול צריך להיות חד, חלק ובלי הנחות. יש תלונות שווא על עבירות מין, ותלונות שווא בין בני זוג, בעיקר של נשים המתלוננות בהליכי גירושין כדי לייצר יתרון במאבקי ממון ומשמורת. יש הטיה לא סבירה לטובת הנשים, בגלל שהן הצד החלש כביכול".

עכשיו אתה מתנגש באג'נדה הפמיניסטית – בכנסת, במשפט ובתקשורת.

"דווקא בעלי האג'נדה הפמיניסטית צריכים לתמוך ביד קשה בטיפול בתלונות שווא. כי הגשתן פוגעת דווקא באג'נדה הזו".

בחסות המאבק בפשיעה הגואה נשמעות יותר ויותר תלונות על פגיעה מהותית בזכויות עצורים ונאשמים, בחקירות משטרה ובעיקר בבתי משפט המשמשים לרוב כחותמות גומי של רשויות האכיפה. "יש עודף אדיר של מעצרים לא נחוצים", קובע קינן. "אחת המטרות הראשונות שלי היא לגייס את כל הגופים הנוגעים בדבר – משרד ביטחון פנים ומשטרת ישראל, משרד המשפטים והפרקליטות, כדי לדון בצמצום כמות המעצרים, מאוד הייתי רוצה לראות הרבה יותר חשודים שמשתחררים בתחנות משטרה בסמכות קצין".

בנושא הזה יש לו רוח גבית ממבקר המדינה ומגורמים במערכת המשפט, בינהם שופטי בית משפט העליון שמתחו ביקורת על הגידול במעצרים כתוצאה מהגדרת יעדים משטרתית שנויה במחלוקת בעידן המפכ"ל דנינו – מעצרים עד תום ההליכים כמדד ליעילות עבודת המשטרה.

"מבחינת חקירות משטרה", אומר קינן, "הבעיה נוספת שאני מזהה היא נסיון היחידות החוקרות לחלץ הודאות מחשודים, אם באמצעות לחץ או שימוש יתר במדובבים מניפולטיבים, והדבר אינו נכון בעיניי. חקירות צריכות להיות ממוקדות בראיות, ולא בחילוץ הודאות. פתרון לכך יכול להיות כמו בארצות הברית, נוכחות עורך דין בחדר חקירות, ואנחנו נפעל בנושא הזה, כדי שהמשטרה תשנה סגנון וטוהר החקירה יישמר".

שב"ס לא פחות בעייתיים בתחום הפגיעה בזכויות, בין היתר עקב המעורבות הגדלה והולכת של המשטרה בתנאי כליאה והסטת תשומת הלב של הארגון מטיפול ושיקום אל ביטחון ומודיעין.

"לאדם שמורחק מהחברה בתנאי אסיר מגיעים תנאים של כל בן אדם: מקום מגורים ראוי, סניטריה ראויה. יש אינטרס חברתי כללי שכל אסיר יעבור הליכים טיפוליים שיקומיים בבית הסוהר, כדי למנוע הישנות מאסרים בעתיד. לכן, כשאסיר רוצה לעבור הליכי שיקום ולא מקבל אותם, זו פגיעה חברתית. אני מתנגד נחרצות לפגיעה בתנאי הכליאה, והנושא יהיה על סדר יומנו".

הערכה לפרקליטות וריסון כוחה. עו"ד קינן

לשפר מיד

הפרשות שרודפות את הפרקליטות מאז פרשת רות דוד ורונאל פישר, במקביל לפרשות נוספות והיחס הזועם שלהם למינוי השופטת הילה גרסטל לנציבת הביקורת על גופי האכיפה, יצר סוג של משבר אמון ציבורי, שהלשכה נדרשת להשמיע את קולה בעניינו.

עו"ד קינן לא מתרגש: "יש לי אמון רב בפרקליטות, אני עובד מולה כבר 18 שנים, עובדים שם פרקליטים טובים מסורים, ישרים והגונים. אם מישהו חורג מן השורה זה לא מצביע על הכלל. התברכנו בפרקליטות טובה וחשוב לחזק את מעמדה ברמה הציבורית. ועדיין, חשוב גם לאפשר ריסון של הפעלת הכוח הרב הנתון בידיהם".

את נציבת הביקורת הם הודפים בבוז.

"לגוף שמתנהל בצורה טובה אין מה לחשוש מביקורת. לא יקרה דבר אם תהיה ביקורת על הפרקליטות, בדיוק כמו שיש ביקורת על גופים ציבוריים נוספים, לכן לצד ההערכה הרבה אני אומר שאין מקום לפעולות מחאה והשבתה כפי שעשו הפרקליטים".

סנגורים רבים מתעמתים עם תובעים, מתלוננים על הסתרת חומרי חקירה והימנעות מהעברתם במועד.

"אני לא מכיר מקרים רבים כאלה, אבל הסתרת חומרי חקירה רלבנטיים היא דבר בעייתי ומסוכן שצריך להוקיע אותו. אם הדבר מתבצע, צריך לטפל בו בכל חומרת הדין".

בוא נדבר על משבר הסנגוריה הציבורית, שמשרדך הפרטי עובד איתה, נטען ש-90 אחוז מתיקי המעצרים מטופלים על ידה, בניגוד לייעוד שלה.

"הטרוניה בעניין זה היא לאו דווקא כלפי הסנגוריה הציבורית, שהיא גוף חשוב מאוד, אלא כנגד בתי המשפט שממנים את הסנגורים הציבוריים. בית משפט צריך להיות החסם, לשקול כל מינוי ומינוי, בית משפט לא צריך למנות סנגורים ציבוריים ללא צורך, כי מדובר בקופה הציבורית. הנושא של ייעול הליכים וסיום מהיר של התיקים לא צריך להיות חלק ממערכת השיקולים, ועל הסנגוריה הציבורית לקבל מינוי רק במקרים שבהם ברור שאדם לא יכול לממן לעצמו עורך דין. בתפקידי כממלא מקום ראש הלשכה, ויו"ר הפורום הפלילי, אשתדל לעשות הכל כדי להקטין את הפגיעה בשוק הפרטי".

לרוץ קדימה קינן הוא עורך דין משנת 1996, עצמאי מ-97'. עוסק בייצוג בעיקר בתחום הצוארון הלבן של אישי ציבור וחשודים "נורמטיבים". בין היתר היה חבר בצוות ההגנה של ראש עירית בת ים לשעבר, שלמה לחיאני, ייצג בתיק אברהם הירשזון, בתיק השוחד בפרשת בנק לאומי בריטניה, ייצג את האחיין של לב לבייב בפרשת הבורסה ליהלומים, את ראש מדור חקירות מכס ומע"מ ירושלים בפרשת קופת חולים מאוחדת ואת יו"ר ועד רכבת ישראל. לצד העבודה התובענית, והמשפחה (קינן אב לשלוש בנות), קינן משכים קום ארבע פעמים בשבוע לאימון ברבע לשש בבוקר (!) בקבוצת ריצה של פליליסטים מרמת גן. על חברי הקבוצה נמנים עורכי הדין גיל דחוח, בועז קניג, קובי מרגולוב, ועוד כמה. "המטרה", אומר קינן, "היא השתתפות במרתון פריז באפריל הבא". אם יצליח זה יהיה מרתון ראשון שלו.