עובד במרכז הרפואי רמב"ם, שהואשם בגניבת מזון וסכו"ם חד פעמי ממטבח בית החולים, זוכה על ידי סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופטת אורית קנטור.
הנאשם שזוכה, משה אסולין, הואשם בכתב האישום המקורי, שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, יחד עם שלושה עובדים נוספים, ביניהם טבח בבית החולים בשם ניסו אסולין. נטען כי ארבעת העובדים גנבו באופן שיטתי מצרכי מזון רבים מהמטבח ברמב"ם.
בעוד שהנאשמים האחרים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי, משה אסולין כפר במיוחס לו, באמצעות סנגורו, עו"ד יאיר נדשי, שתבע להפריד את כתב האישום נגדו משלושת הנאשמים האחרים – תביעה שהתקבלה על ידי בית המשפט, ועניינו של משה אסולין הועבד לבית משפט השלום בחיפה.
בכתב האישום המקורי נגד הארבעה נטען, כי ב-9 לדצמבר 2012, בשעות הבוקר, הכניס ניסו אסולין מספר רב של קרטוני ביצים ושני שולחנות מתקפלים, רכוש בית החולים, למחסן המזון. פרקליטות מחוז חיפה טענה בכתב האישום, כי יום לאחר הכנסת המוצרים למחסן, אסולין הגיע עם רכב השייך לבית החולים, החנה אותו סמוך למחסן, העמיס את הסחורה ולאחר מכן נסע לחניון הסמוך לביתו של שלום בן שמעון, נהג בבית החולים, שם חילק איתו ועם אפרים איזק, פועל מחסן ברמב"ם, את הרכוש שנגנב.
נטען עוד, כי חמישה ימים לאחר מכן הכין אסולין במחסן המזון תבניות ביצים רבות, קרטון תחליף חלב "מטרנה", שלושה שולחנות פלסטיק, סכו"ם חד פעמי ועוד. לאחר מכן מסר לבן שמעון את המפתח למחסן המזון, על מנת שלמחרת יוכלו לקחת את הסחורה ולחלוק בה באותו חניון. יום למחרת העמיסו ניסו אסולין ובן שמעון את הסחורה לרכב השייך לבית החולים, וכן מוצרים נוספים, בסך כולל של כ-2,150 שקל לערך, נסעו לחניון, והתכוונו לחלוק בסחורה, אלא שאז נעצרו על ידי המשטרה. בין היתר נטען בכתב האישום המקורי, כי במהלך ימי שישי היה מגיע משה אסולין עם רכבו הפרטי, ונוטל בכל אחת מהפעמים ארגז עם ביצים, ירקות, פירות, קפה, וסכו"ם חד-פעמי שהכין עבורו ניסו אסולין לפי תיאום מראש.
 |
| השופטת אורית קנטור |
אבל כאמור, משה אסולין כפר במיוחס לו וטען כי לא גנב דבר. בעוד שהנאשמים האחרים צולמו על ידי מצלמות אבטחה נתרות כשהם מעמיסים מצרכי מזון על רכב של רמב"ם, לא היה כל תיעוד לגבי משה אסולין. באמצעות עו"ד נדשי, טען משה אסולין, כי נהג להוציא מהמטבח מוצרי מזון כגון ירקות, ביצים, וכלים חד פעמיים, במסגרת נוהג מקובל וידוע, באישור עובדי המטבח, ועל מנת לאכול ארוחת בוקר יחד עם עובדים אחרים בימי שישי בבוקר.
השופטת קנטור ציינה בהכרעת הדין, כי מי שהיה אמור להפליל את הנאשם במיוחס לו הוא לא אחר מאשר ניסו אסולין, הנאשם הנוסף, שקיבל הבטחות מהמשטרה ומגורמים בבית החולים, לפיהן עבודתו במרכז הרפואי לא תיפגע. לאחר שההבטחות הופרו, באחד המקרים ניסו אסולין יצא לשירותים ולא חזר לאולם המשפט. הוא חזר להעיד בעקבות צו הבאה שהוצא נגדו, אולם הוכרז כעד עוין ולבסוף השופטת ציינה כי עדותו היתה לא אמינה, ולבטח לא תרמה לתביעה בבואה להאשים את הנאשם משה אסולין. זאת ועוד, השופטת ציינה בהכרעת הדין, כי העדים שהובאו מטעם התביעה, עובדים בבית החולים, אישרו בעדויותיהם דווקא את גרסתו של משה אסולין לגבי נוהג ארוחות הבוקר של העובדים במרכז הרפואי.
 |
| עו"ד יאיר נדשי |
לבסוף קבעה השופטת, כי התביעה "לא עמדה בנטל להוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לספק סביר". היא אף הסכימה עם הסנגור כי כתב האישום נוסח בצורה כוללנית, מבלי שנקב במועדים מדויקים ו/או בכמויות המזון שלכאורה נגנבו.
עו"ד נדשי מסר בתגובה: "השמחה הגדולה בזיכויו של מרשי מהולה לצערי בצער רב בגין הנזק הקשה שנגרם לו עת נעצר על לא עוול בכפו, הושעה מעבודתו וחי כל אותן שנים רבות עד לזיכויו המוחלט בחוסר ידיעה ומתח נפשי עצום, ותוך פגיעה בדימויו העצמי. מהכרעת הדין עולה כי לא היה מקום להגשת כתב האישום כנגד מרשי מלכתחילה".
