 |
| עדי צים |
המשטרה ורשות המסים מבקשות להאריך את תוקף החזקת התפוסים וצווי ההקפאה בהיקף 100 מיליון שקל לנכסים של עדי צים, בעל השליטה בחברת ניכיון הצ'קים הבורסאית אס.אר אקורד, ב-180 ימים נוספים.
צים נעצר בחודש יוני, בחשד להלבנת הון בכך שקיבל צ'קים במאות מיליוני שקלים, שמקורם לכאורה בפעילות בלתי חוקית בחברות בשליטת העבריין איציק וזאנה, וניכה אותם עבורו.
וזאנה נאשם בהוצאת חשבוניות פיקטיביות לבעלי חברות כוח אדם בחצי מיליארד שקל ובהלבנת הון של 140 מיליון שקל, שבחלקה על פי החשד בוצעה באמצעות ניכיון צ'קים בחברת המימון החוץ-בנקאי של צים.
בשלב זה טרם הסתיימה החקירה נגד צים וחברת ניכיון הצ'קים שלו הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-200 מיליון שקל. עם מעצרו של צים, תפסה המדינה באישור בית משפט רכוש ונכסים של קבוצת החברות בבעלותו, בהיקף חסר תקדים של 300 מיליון שקל. באוקטובר האחרון הגיעו רשות המסים ופרקליטיו של צים – עורכי הדין גלעד ברון, חיים לוי והגר נגלר, להסכמה על צמצום צווי ההקפאה ותפיסת הרכוש להיקף של 100 מיליון שקל.
כעת, בחלוף חצי שנה מתחילת הצווים, מבקשת המדינה מבית המשפט להאריך את תוקפם, ומודיעה כי צים נחקר פעם נוספת במסגרת השלמת חקירה, לפני כשבועיים. "בשלב זה בו החקירה טרם הסתיימה, כל שחרור נוסף ממסת הנכסים התפוסים עשוי לפגוע בתכלית החילוט – הוצאת בלעו של הגזלן מפיו במקרה של הרשעה", כתבו רס"מ איתן קרמר מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433 ואיגור איברגימוב ממחלקת חקירות מכס ומע"מ. לדבריהם, בשחרור חלק מהנכסים וצמצום התפיסה ל-100 מיליון שקל, "נעשו כבר האיזונים הנדרשים".
בין הראיות שנאספו בתיק החקירה ישנן האזנות סתר לשיחות של צים עם וזאנה. בשלבי מעצר הימים החוקרים טענו כי ההקלטות מספקות "ראיות חותכות" הקושרות את צים לידיעה כי ניכה צ'קים בעבור וזאנה, אף שעל גבי הצ'קים ובמסמכי חברת אס.אר אקורד נרשמו חברות ואנשי קש, מקבלי שירות פיקטיביים, כפורטי הצ'קים.
 |
| איציק וזאנה |
המדינה טוענת כי היקף העבירות בכלל הפרשה הוא 700 מיליון שקל, מהם 200 מיליון שקל בעבירות אי-דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, עקב ניכיון הצ'קים והסתרת הנהנה בכספים, ולפיכך היקף תפיסת הרכוש של צים "מידתית ונכונה".
פרקליטיו – עורכי הדין ברון, לוי ונגלר – ציינו בדיון שנערך לאחר הוצאת הצווים הראשונים, כי עמלת ניכיון הצ'קים היא בגובה אחוזים בודדים, ולכן גם אם נטען לניכיון של 200 מיליון שקל, הרווח שמייחסים לצים נאמד במיליונים בודדים. הסנגורים ציטטו החלטה של שופט בית משפט השלום רפי ארניה מתחילת הדרך, כי "טובת ההנאה שצמחה לכאורה לאס.אר אקורד כתוצאה מההלבנה היא עמלת נכיון בשיעור של 2.5 אחוז והרכוש האסור שצפוי לצמוח מכספים אלו הינו כ-6 מיליון שקל".
"סכום זה אינו עומד בשום קנה מידה אל מול היקף שווי הרכוש שנתפס בפועל – כ-300 מיליון שקל", אמרו הסנגורים. "ההתנהלות הזו גובלת בדיקטטורה. צווי הקפאה בתיק אחד בהיקף גבוה מכל היקף החילוטים השנתי במדינת ישראל".
לדבריהם, "תפיסת הנכסים גרמה לצים נזק כלכלי כבד. צים שולט בקבוצת חברות בעלות פעילות ענפה בתחומי פיננסים, נדל"ן וקמעונאות. הגל שהיכה בחברות האלה לאור החקירה ותפיסת הרכוש ייתן את אותותיו שנים רבות. בנקים סגרו לצים אשראי בהיקפים אדירים. ערך המניות של חברת ניכיון הצ'קים הציבורית צנח ביותר מ-30 אחוז. ערך המניות הנסחרות בבעלותו של צים הוא כ-153 מיליון שקל; רק לסבר את האוזן בדבר הנזק – ערב פרסום החקירה ערך המניות היה 253 מיליון שקל".
חברת אס.אר אקורד הוקמה על ידי צים רק ב-2014. את בסיס הונו עשה איש העסקים כזכור, ברשת הקמעונאית המשפחתית "כמעט חינם", שמכר לפני כמה שנים.
בדיון קודם, בספטמבר, ביקשה המדינה כהרגלה להציג לבית משפט חומר חסוי. עורכי הדין ברון ולוי הביעו התנגדות: "דו"ח סודי אינו מילת קסם. כאשר אדם בא להגן על קניינו בהיקף כזה, המדינה צריכה לבחור. אם היא מעוניינת להגיש חומר חסוי (כשבעל הרכוש אינו יכול להתגונן), המשמעות היא שתאבד נקודות ואחיזה ברכוש".
 |
 |
||
| עו"ד גלעד ברון | עו"ד חיים לוי |
באוקטובר הגיעו הצדדים להסכמות כאמור על צמצום יחסי של התפוסים, שהיו תקפות עד עכשיו. בתפוסים נשארו נכסים משועבדים בשווי 100 מיליון – בהם בית המגורים של משפחת צים בכפר סירקין, המשתרע על שטח של 5 דונם, בשווי של 19.5 מיליון שקל ו"בית צים" ברמלה – מרכז לוגיסטי, משרדים ושטח בבעלות החברה בשווי 70 מיליון שקל.
בוטלו צווי תפיסה לוילות ומגרשים של "צים מגורי יוקרה" בשכונת בילינסון בפתח תקווה; שוחרר המרכז המסחרי "צים סנטרס" במעלות, עוד שוחררו נכסים בירושלים, רעננה וחולון, חמש מכוניות מרצדס, ב.מ.וו וקרייזלר ופקדונות של מיליוני שקלים. המדינה תפסה אפילו (ושחררה), כספת בה היו כספי החתונה של בתו של צים, בסך מיליון שקל.
המדינה אמרה כי תסכים לשחרר את מניות אס.אר אקורד במידה וצים יעמיד נכסים נוספים, חלף המניות. מטעם רשות המסים ניהלה את המו"מ מול פרקליטי צים עו"ד ליאת בכור.
בהתנגדות שהגישו הסנגורים כעת להמשך הצווים, הם טוענים כי הגיעה השעה, בהיקף תפיסה כזה, שהמדינה תרים את הנטל הראייתי, ובית המשפט לא יסתפק באמירות כוללניות.
רשות המסים והמשטרה, מצידן, מזכירות, כי על פי החוק "אין חובה לחלט את הרכוש המסוים בו בוצעה העבירה, אלא די לאמוד את שוויו של אותו רכוש ולחלט רכוש אחר. חילוט הרכוש יבוצע מכלל רכושו של הנדון, בין שהושג במישרין או בעקיפין מביצוע עבירה, ובין אם הושג טרם ביצוע העבירות או אף בטרם כניסת חוק איסור הלבנת הון לתוקף".
