סיבה למסיבה?

יצחק זמיר. אפשר להקשיב לו, או שלא

הופעתם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, עוררה אתמול (24.5) עניין בקרב נציגי תקשורת רבים אשר באו לשמוע את דבריהם ביום בו התפרסם דו"ח מבקר המדינה בפרשת "ביביטורס".

לפיכך, אולם הכנסים בלשכת עורכי הדין בתל אביב היה מלא עד אפס מקום, הגם שהעילה להתכנסות היתה אחרת: השקת "ועדת פרקליטי המדינה" בלשכת עורכי הדין אשר הקמתה מציינת את קליטתם של משפטני הפרקליטות "במעמד שווה" לכל חברי הלשכה. מהסיבה הזו נכחו בכנס באופן יוצא דופן גם ראשי התביעה, ראשי מחוזות ופרקליטים מכל הארץ.

"יש כאן אירוע היסטורי", הגדיר את ההתכנסות שי ניצן, "הלשכה נתפסה תמיד כגוף שמייצג את עורכי הדין הפרטיים, ומעטים הפרקליטים שהשתתפו במוסדותיה".

החלטת הפרקליטים לשדרג את הפרופיל הציבורי שלהם מגיעה דווקא עכשיו, כשהם בתחושת ניצחון לאחר שמאבקם בנציבת הביקורת על מערכי התביעה הילה גרסטל הניב פרי, והיא "הולכת הביתה", כמאמר חלק מהם. המאבק "העקרוני" במוסד הביקורת עלה בפי כל הדוברים.

"האם חוגגים כאן את התפטרות גרסטל? ממש לא", מיהר ראש הלשכה אפי נוה להבהיר, בלי שנשאל אפילו. "לשרת בפרקליטות זו שליחות. אתם לא חסינים מביקורת, וגם אתכם צריכים לבקר, אך לא לרדות בכם".

עניין רב. אמנון אברמוביץ'

יו"ר ארגון הפרקליטים עו"ד לימור פלד טענה כי הם ניהלו מאבק ענייני והוסיפה – כמובן ללא קשר לתכונותיה של הנציבה היוצאת – כי "כל בקשתנו היא שהנציב הבא יהיה אדם שמבין ביקורת, שמבין שצריך לבקר תוך שיתוף פעולה, מתוך יחסי אמון, רצון לייצר ערך למבוקר, ושיבין עד כמה מורכבת עבודתנו". ביחס לעבר, טענה ראש האיגוד המקצועי כי הפרקליטים "נדהמו מהאופן בו הוקם גוף ביקורת במדינת ישראל, ללא הגנות למבוקרים" וכי הם "ידעו שהגוף ישמש לניגוח והכתובת על הקיר התממשה".

ניצן המשיך באותו קו: "בניגוד לטענות חסרות השחר, לא היה שום מאבק אישי או עוינות אישית…. אז איך זה שבסוף אומרים שהפרקליטות לא מסכימה לביקורת… הפרקליטות היא שק חבטות, ומציגים אותה כאילו לנגד עינינו עומד אינטרס אחר מהאינטרס הציבורי. הרבה מאוד כישרונות יושבים כאן ואילו היו יוצאים החוצה, היו משתכרים פי שתיים ושלוש. אנשים לא נמצאים כאן בגלל השכר המופלג שממשלת ישראל משלמת לנו או בגלל הכבוד המופלג שלו אנו זוכים", אמר ניצן.

אחרי השבחים העצמיים, הגיע פאנל בו שופט בית משפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר יצחק זמיר, ניתח באופן חד את הסיבות לירידת אמון הציבור בפרקליטות. יצחק זמיר: "אני בא ממקום של הערכה, אך לא באתי לשבח. כן, אמון הציבור נשחק בגלל האתיקה וההתנהגות של הפרקליטות. הביקורת מבוססת על טיעוני אתיקה. על הפרקליטות, כשליחה של הציבור, יש משא כבד של אחריות. האתיקה פעם היתה ידועה וברורה לכל, אבל קרה משהו. עבודת הפרקליטות נעשתה מורכבת יותר והפרקליטות גדולה יותר, ולא ברור שהאתוס שהיה בעבר קיים גם היום.           

"זה קרה גם לשופטים שגיבשו קוד אתי, אך לא השכילו לטפל בתלונות מהציבור עד שבאה תגובה מבחוץ וכפו עליהם נציבות תלונות. המצב די דומה בפרקליטות", אמר זמיר. "הפרקליטים לא היו מוכנים לקבל על עצמם כללים. אמרו להם: לכולם יש כללי אתיקה, לשופטים יש, ואתם צריכים להיות חלוץ לפני המחנה, אך ועד הפרקליטים סירב לקבוע כללים קונקרטיים מעשיים. השופטים הקימו גם ועדות אתיקה, בעוד שהפרקליטים המשיכו לסרב להקים מנגנון דומה שיהיה פתוח לפניות ויטפח את הכללים האתיים".

מימין: חימי, מנדלבליט, נוה, ניצן וקינן

מנדלבליט על נתניהו וליברמן

היועמ"ש מנדלבליט הביע בדבריו בטחון כי "בסופו של דבר מערך הביקורת ימלא תפקיד חשוב בתהליך הבקרה הלמידה והשיפור של מייצגי המדינה בערכאות, ויסייע לשמור על הנכס החשוב ביותר, שהוא אמון הציבור. מטעמים אלה הסכמתי ללא היסוס שהביקורת תחול גם עלי". לצד זה, הזהיר היועמ"ש: "אל לנו לשפוך את התינוק עם המים".

בהקשר לכותרות האקטואליות, על נסיעות ראש הממשלה, הסתפק מנדלבליט באמירה כללית שצוטטה מאז אינספור פעמים: "לא היססתי לפתוח בחקירות רגישות.. ולא אהסס להעמיד לדין, אך חשוב לדעת גם שהאצבע לא קלה על ההדק. השאלה הרלוונטית היחידה היא האם קיימת תשתית ראייתית המגבשת חשד סביר… מדובר בשאלה משפטית מקצועית והיא אינה משתנה על פי זהות הגורם שלגביו יש טענה שביצע עבירה".

ברמז שכוון אולי לשר הביטחון החדש, התייחס היועמ"ש גם לכתב האישום נגד החייל אלאור אזריה. "אני משוכנע שמערכת התביעה הצבאית יודעת היטב את מלאכת עשיית הצדק", אמר מי ששימש בעבר גם כפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי). "למי שיש ספק, התביעה הצבאית עצמאית. הפצ"ר והוא בלבד מחליט אם להגיש כתב אישום, ובית הדין הצבאי אמון על הבירור הראייתי והמשפטי והכרעת הדין ואין מקום לשום בלבול בעניין. אין מקום להתערבות גורמים חיצוניים למערכת התביעה, שיכולה להתפרש חלילה כנסיון להטות משפט".

הוא מתחייב. יועץ משפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט

הלחץ הציבורי, התקשורתי והפוליטי על הפרקליטים עלה גם בפאנל שנערך בסוף הערב, בהנחיית הפרשן המשפטי הנוכחי של "הארץ", עו"דעידו באום, מי שהיה בעבר דובר בכיר של משרד המשפטים והפרקליטות. 

עו"ד מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נשאל על עיתוי המעצרים בפרשת השחיתות ב"ישראל ביתנו" דווקא ערב הבחירות. עו"ד אבן חן השיב כי, "אם היינו מעכבים את החקירה, היו שואלים מדוע מנעתם מהציבור את המידע לפני שהצביע?", וגילה כי התיק חזר כעת למשטרה להשלמות חקירה.

המשנה לפרקליט המדינה לשעבר שוקי למברגר הודה בגילוי לב כי ההחלטות להגיש כתבי אישום לא תלויות רק בראיות, וככל שעולים למעלה בדרג קבלת ההחלטות, הן מושפעות משיקולים נוספים. למברגר הזכיר החלטה שהוביל, על סגירת תיק המינויים הפוליטיים של אהוד אולמרט (במשרד התמ"ת) מחוסר עניין לציבור. "כשסוגרים תיק מחוסר עניין, השיקולים לא קשורים לראיות", אמר למברגר. "השיקול בין היתר הוא מה יאמר הציבור. לא לגיטימי לשאול מה תאמר התקשורת, אבל העובדה היא שמתחת לפני השטח, כאשר שוקלים את עניין 'אמון הציבור', הפרקליטות כן חושבת על הכותרת בעיתון של מחר ועל ההערה שישמיע אמנון אברמוביץ בחדשות הערב".

לאן הולכת הפרקליטות? מדברים