 |
| אייל יונגר |
"התמונה שנפרשה לעיני בית המשפט במהלך ניהול ההוכחות והתעניינותו של הנאשם בסוגיות הקשורות במטעני חבלה כפי שעולה מחומר הראיות שהוגש לעיוני, מטרידה ביותר… הנאשם העמיד בסכנת חיים של ממש ילדים, עוברי אורח ואף שוטרים. החזקת מטען חבלה הכולל חומר נפיץ בכמות שאינה מועטה, ובסמוך לו שלט רחוק תואם שיש בכוחו להפעיל את אותו מטען, מצביעה על רמת מסוכנות גבוהה. הטמנתו במקום בו נמצא, בסמוך למקום שהייתם ומשחקם של ילדים תמימים, אשר הם והוריהם נותנים אמונם בנאשם, מלמדת בנוסף על הפרת אמון בוטה מצדו של הנאשם כלפי אותם ילדים תמימים וכלפי הציבור".
כך ציין שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, ארז נוריאלי, בהחלטתו לגזור ארבע שנות מאסר על אייל יונגר, עובד באגף הספורט של עיריית פתח תקווה, שהורשע בהחזקת מטען חבלה מתחת ליציע באולם ספורט, המשמש בין היתר תלמידי שני בתי ספר בעיר.
 |
| זירת מציאת המטען בפתח תקווה |
יונגר, בעל עבר פלילי ישן, הכחיש את המיוחס לו וניהל משפט הוכחות. הוא הורשע לבסוף בכך שהחזיק את מטען החבלה האלחוטי והמאולתר במחסן הסמוך למשרדו, מתחת ליציע, ששימש כאמור תלמידי בתי ספר – "ברנר" ו"שובו בנות" הסמוכים לאולם. בנוסף צוין במהלך המשפט, כי ילדים רבים המשתתפים בחוגי ספורט מטעם העירייה, משתמשים גם באולם הזה במהלך החוגים.
יונגר הורשע גם בכך החזיק בסמוך למטען גם שקית ובה קנבוס במשקל 7.59 גרם נטו. בחיפוש שנערך על גופו ב-13 במאי 2014, יום מעצרו, הוא גם החזיק כמות קטנה נוספת של הסם.
החקירה נגד יונגר נפתחה בעקבות מידע מודיעיני, שהוביל את המשטרה להציב האזנות סתר לשיחות שערך יונגר, וכן האזנות "נפח" במשרדו, כפי שהעיד במהלך המשפט ראש צוות החקירה, רפ"ק יובל רביבו, שסיפר כיצד נחשפה הפרשה והוסיף כי בשלב כלשהו הבינה המשטרה כי קיים מטען חבלה המהווה סכנה לציבור".
את הדברים הבינה המשטרה בעקבות שיחה שנערכה בין יונגר לבין עיתונאי, בה אמר יונגר לו כי הוא מחזיק במשרדו מטען.
 |
| אייל יונגר בעת מעצרו |
אחד הדברים המרכזיים שהובילו להרשעתו של יונגר ולגזר הדין היו השינויים בגרסאותיו לאורך הזמן. כך למשל, בעת החיפוש הוא טען שאינו יודע על דבר מסוכן המוסתר במחסן, ולאחר שהמטען התגלה הוא טען כי לא ידע שמדובר במטען. בהמשך טען שמצא את המטען בחצר בית הספר וחשד שמדובר בדבר העלול לסכן את הילדים, ולכן הסתירו במחסן והזעיק את העיתונאי.
בהאזנת סתר שבוצעה ב-17 באפריל במשרדו של יונגר, הוא נשמע משוחח עם שלושה ממכריו אודות מטען חבלה שהוצמד לרכב והתפוצץ בטרם עת. באותה שיחה הוא נשמע כמביע ידע רב לגבי אופן הפעלת המטענים. בחקירתו, כאשר כשנשאל על אותה שיחה, הוא סירב למסור מי הדוברים האחרים ואמר כי יגיד את מה שיש לו בבית המשפט. כאשר נשאל בבית המשפט מדוע לא מסר פרטים על זהות הדוברים האחרים, הוא ענה: "לא זוכר את כל השמות … אתם צריכים לעשות את העבודה שלכם. מה, אני אעשה לכם את העבודה?".
בעדותו, יונגר גם הסביר את "הידע הטכני" שיש לו לגבי מטעני חבלה: "יש אתר 'פוסטה', משם אני מכיר את הדברים האלה. פעם אחת נכנסתי וראיתי את הדברים האלה. אני אסביר איך הגעתי לאתר הזה… יש לי במשרד מחשב, עושה גוגל, כל מה שיש בפתח תקווה או יריות…".
סנגורו של יונגר, עו"ד ניל סימון מהסנגוריה הציבורית, טען בבית המשפט כי מדובר בנאשם שעתיד להינשא בקרוב, בעל עבר פלילי ישן וזניח בעבירות שאינן חמורות, דמות חיובית ואדם ערכי שמרבה לעסוק בפעילות התנדבותית. הסנגור הגיש לבית המשפט אסופת מכתבי המלצה המעידים על אופיו החיובי של יונגר ועל פעילותו הציבורית וההתנדבותית, במיוחד בקרב בני נוער, כמו גם מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי הקשה ועל החובות בהם הוא מצוי.
 |
| השופט ארז נוריאלי |
בהכרעת הדין התייחס השופט לגרסאות הסותרות שמסר יונגר: "לא זו בלבד שעדותו של הנאשם בלתי מהימנה, היא אף אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם חומר הראיות. מדובר בנאשם שמסר פרטים סותרים וגרסאות שונות ומשתנות, גרסת בדים של ממש ואגב כך נלכד ברשת הכזבים אותה טווה במו פיו… מעיון בחומר החקירה והראיות בתיק, עולה כי אין בנמצא אף לא ראיה אחת התומכת בגרסת הנאשם אשר לנסיבות מציאת המטען. לא זו אף זו, לא מצאתי כל הסבר שיכול להניח את הדעת אשא להימצאות השלט במשרדו, כ-24 שעות לפני המועד בו נקב הנאשם שמצא את המטען על חלקיו".
בסופו של דבר הורשע יונגר בעבירות של החזקת נשק והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, ונידון כאמור לארבע שנות מאסר, בניכוי תקופת מעצר של כחודשיים. הוטלו עליו גם מאסרים על תנאי וקנס בסך 3,000 שקלים.
עו"ד סימון מסר כי בכוונתו לערער על הכרעת הדין.
