 |
| השופטת מרים נאור |
בטקס השבעת שופטים חדשים שנערך היום (חמישי, 14.1) במשכן נשיא המדינה הקדישה נשיאת בית משפט העליון, מרים נאור, דברים יוצאי דופן להגנה על שופטים הנתונים לביקורות חסרות תקדים בעידן הנוכחי של תקשורת אלקטרונית חסרת מעצורים בהשראת הרשתות החברתיות. בטקס נכחה גם שרת המשפטים איילת שקד, והדברים שהשמיעה השופטת נאור מובאים כאן במלואם.
"כשופטים תהיו חשופים לעתים לביקורת, ומהר מאוד תלמדו לדעת כי הביקורת נמתחת על זיכויים בפלילים כמו גם על הרשעות. על השתת עונשים חמורים מדי, ועל השתת עונשים קלים מדי. על קבלתן של עתירות, ועל דחייתן של עתירות אחרות. על קבלת תביעות, ועל דחיית תביעות. ועוד ועוד.
"הביקורת כשלעצמה רצויה וחשובה, טבעית ומובנת, משום שבכל פסק דין והחלטה יש צד 'מנצח' וצד 'מפסיד'. פסקי דין אינם ניתנים בחלל ריק. הם משפיעים על חיי המתדיינים, ועל הציבור. הביקורת חשובה משום שהיא ביסוד חופש הביטוי המוכר בשיטתנו כ'ציפור נפשה של הדמוקרטיה'. היא חשובה משום שאין שופט – אין אדם – שהוא חף מטעויות. הזדמן לי בעבר לאשר קיום משפט חוזר כי מערכת המשפט מכירה בכך שהיא אינה חסינה מטעויות.
"אבל, גם הביקורת נתונה לביקורת", אמרה נשיאת בית המשפט העליון לפני שהתייחסה לעיקר דבריה – "השיימינג" המכוער של העיתונות בחודש שעבר נגד הרכב השופטים מרים דיסקין, רענן בן יוסף וציון קפאח, מבית משפט המחוזי בתל אביב, עקב גזר הדין בעניינו של יניב נחמן, מי שהואשם באונס של שלוש נשים ובהסדר טיעון הורשע במקרה גבולי אחד בלבד, של ידידה שלו (כתבה מורחבת ב"פוסטה" על "תיק נחמן והחברים של רונה").
 |
 |
 |
| מרים דיסקין | רענן בן יוסף | ציון קפאח |
"ביקורת ראויה היא ביקורת שעניינה מחלוקת עם ההנמקה שבפסק הדין, ולא ביקורת שמוטחת מבלי לקרוא אף לא פסיק מן ההנמקה. ביקורת ראויה צריכה להיות מבוססת על נתונים עובדתיים, על הכרת פסק הדין מושא הביקורת. היא צריכה להביא בחשבון את מכלול השיקולים החברתיים והערכיים הרלוונטיים. יש להבחין בין ביקורת עניינית ראויה, לבין דברי הסתה ואיומים במסווה של ביקורת – אותם אין לקבל.
"ביקורת שאינה מבוססת, שנעשית בלשון משתלחת ובלתי מרוסנת, אינה ביקורת ראויה. היא אינה נובעת ממחלוקת עם ההנמקה שביסוד פסק הדין – ואף אינה מגובת בעובדות – אלא מתבססת על הוצאת דברים מהקשרם. לעתים קרובות מתבססת הביקורת לא על מה שנאמר בפסק הדין עצמו, אלא על מה שנכתב אודות האמור כביכול בפסק הדין, גם אם הדברים אינם משקפים את מה שבאמת נאמר.
"במקרה אחד, והדברים ודאי מוכרים לכם, בעקבות גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי לגבי עבירת מין, הוכפש שמו של שופט באינטרנט ובדפוס תוך שנקראו קריאות לפטר את חברי ההרכב בעקבות גזר הדין ונעשה שימוש בשמות גנאי שלא אחזור עליהם כאן. איני מביעה, כמובן, כל עמדה על גזר הדין עצמו. ההליך אינו חלוט, ואם יוגש ערעור – איני מביעה כל עמדה בשאלה אם העונש שהוטל ראוי.
 |
| מבלי להקל ראש במעשיו. יניב נחמן |
"אבל אני כן מבקשת להביע, בהזדמנות זו, עמדה נחרצת נגד ההשמצות האישיות המופנות כלפי שופטים בישראל ונגד קריאה לפטר שופט על עונש שגזר (עידו באום, פרשן משפטי, עיתון "הארץ" ודה מרקר"). בישראל אין מפטרים שופט בשל הכרעה שיפוטית שנתן, אפילו נמצא שהיא שגויה. זהו חלק מהעצמאות השיפוטית, שהיא תנאי בל יעבור לתפקודם של בתי המשפט ומרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי.
"אם שופט שגה בפסיקתו – ניתן לערער עליה. ניתן כאמור גם למתוח עליה ביקורת עניינית, כזו המבקרת את ההנמקות שביסוד גזר הדין, אך אין לקבל הטחת טענות הנעשית מבלי לקרוא את גזר הדין והנמקותיו ומבלי להתמודד עימן. כך, למשל, באותו עניין שהזכרתי נטען במספר כתבות כי על העבריין שהורשע לא הוטל כל עונש מאסר בפועל, אף שריצה עובר למתן גזר הדין חצי שנת מעצר.
"ניתן, כמובן, להביע עמדה שאין די בחצי שנת מעצר כחלק מתקופת המאסר, ושאחריה עבודות שירות, אך כתיבה הטוענת כי לא הוטל כל עונש מאסר בפועל אינה משקפת דברים לאשורם. גם ביקורת על כך שבית משפט התעלם מעבירות שנמחקו בהסדר הטיעון אינה במקומה. אסור לשופט לתת עונש על עבירה שלא היתה הרשעה בגינה, והדברים ברורים. אין לקבל הוצאת דברים מהקשרם, ודאי שאין לקבל שימוש בשפה בוטה שאינה ראויה לדפוס. זוהי אינה ביקורת ראויה. הסתה, איומים והשתלחות בלתי מרוסנת אינם בגדר ביקורת ראויה, ועשויים אף להוות עבירה פלילית.
 |
"שיח אלים זה מופנה לא רק כנגד שופטים, הוא מופנה גם נגד נבחרי הציבור, נגד שרים, נגד נשיא המדינה, נגד פקידי ממשל, נגד אזרחים מן השורה. אנו נתקלים בעוצמה חדשה של הכפשות אישיות של שופטים, ואף באיומים על שופטים ועל בני משפחותיהם. אנו, במערכת המשפט, פועלים כשצריך לאבטחת שופטים מאוימים באמצעות משמר בתי המשפט; אנו מערבים במידת הצורך את משטרת ישראל. אנו פועלים גם בדרכים נוספות.
"לאחרונה הושלמה עבודת מטה מקיפה בהנהלת בתי המשפט במסגרתה נבחנו בעזרת אנשי מקצוע דרכי התמודדות שונות עם ההשמצות ברשתות החברתיות בפרט, והשימוש הפוגעני באינטרנט בכלל. מנהל בתי המשפט מינה ממונָה בלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, שתפקידה לרכז את הטיפול המערכתי בנושא בתיאום עם גורמים נוספים, בתוך המערכת ומחוצה לה. לצערי יש לה לא מעט עבודה.
"שרת המשפטים הקימה ועדה בראשות השופטת (בדימ') עדנה ארבל, שמטרתה לגבש אמצעים להגנה על הציבור הרחב ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים ומפני 'בריונות' באינטרנט, וגם לפועלה אנו ממתינים. בצד ההגנה על השופטים – הביקורת, יהא סגנונה אשר יהא, היא חלק מעבודתנו השיפוטית. כפי שנוהג לומר הנשיא (בדימ') אהרן ברק: 'כשאנו יושבים לדין אנו עומדים לדין'.
"עם הצטרפותכם למשפחת שופטי ישראל אני מבקשת להדגיש בפניכם דברים ששופטי ישראל שמעו ממני בעבר בפורומים שונים. לשופטים אין אופציה להיות מושפעים מהאיומים ומההכפשות שהם נחלת חלקם. כניעה לאיומים היא הטיית משפט. היא עיוות דין. היום הצהרתם אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. ההכרה כי אין על השופט מרות זולת מרותו של הדין וכי יש שיקולים שאין לשקול אותם, עושה את הכרעתנו – באופן פרדוקסלי לפשוטה. היא חלק מהכשרתו של שופט מיומו הראשון על כס השיפוט. ההכרה שאין לשופט אופציה להיכנע להסתה או להכפשות היא נחלתו של כל ציבור השופטים – אליו אתם מצטרפים היום".
