 |
| הוא בתמימותו חשב שהתגעגעה אליו (אילוסטרציה: FREEPIK) |
אישה נשואה לגבר שאינו ישראלי, יש ביניהם אהבה ותשוקה גדולה, ועם השנים שעוברות פערי התרבויות ביניהם – שהציתו את האהבה – מייצרים מחלוקות. אבל הם מביאים ילדים והחיים ממשיכים. הגבר הזר נוסע לביקור ארוך בארץ אבותיו, ומשם מגיעה אל האישה שמועה כי הוא בגד בה עם חברת ילדות שלו. האישה לא מתעמתת איתו, או מנסה לברר את האמת. כשהוא חוזר לארץ, היא מחבקת אותו באהבה, מכינה להם ארוחת ערב רומנטית ושוכבת איתו. הוא יוצא בבוקר לטיול במושב בו הם גרים, וכשהוא חוזר, המשטרה מחכה לו – והוא נלקח לחקירה בשל חשד לאונס.
רק בזמן החקירה, כשמטיחים בו האשמות על אונס בכפייה ופגיעה בנסיבות מחמירות, לפתע האסימונים מתחילים לרדת לו: הקרעים שאמש היא קרעה בבגדיה ובכסות המיטה, כביכול מתוך תשוקה אליו, הנשיכות שנשכה אותו, השריטות, המשיכות בשיער. זה לא אפיין את הדרך בה היא נהגה לעשות איתו אהבה, אבל בתמימותו חשב שהיא מאוד התגעגעה והשתוקקה אליו. הוא לא חשד לרגע שהאישה שאהב, אם ילדיו, תציג הצגה זדונית וכה מרושעת, שכל מטרתה ליצור את התפאורה המתאימה של זירת אונס.
מפחיד לחשוב שאנחנו חיים בחברה שבה תלונות שווא הפכו למעין נורמה. נשים יכולות בקלילות להשתמש בציניות אכזרית בחוק שאמור להגן עליהן, לחרב חיים שלמים של אדם חף מפשע ולהתחמק מעונש על מה שעוללו.
 |
| עו"ד נוגה ויזל |
נשים יקרות, לא הגיע הזמן שתפסיקו עם זה? הלוא האמת בסופו של דבר תזחל החוצה מאיזה חור, ובינתיים השחתתן חיים של בנאדם, ריסקתן קריירה, הכתמתן את שמו והכול בשביל מה? נקמה? הגבר הזה הוא הבוס שלכן, השכן, המפקד, המאהב, הבעל, אבי ילדיכן. הפצע הגדול ושותת הדם שיצרתן בחייו ובליבו הוא לא רק הפצע האישי שלו, הוא הפצע של כולנו – של כל הגברים ובעיקר של כל הנשים באשר הן.
אותן נשים שבאמת נפגעות ונאנסות, את הטראומה שלהן אתן מוזילות. האישה הבאה שתיאנס ותאסוף את כל הכוחות הנדרשים כדי להגיש תלונה, תצטרך להוכיח שהיא אכן עברה אונס בפני עדת ספקנים וחסרי אמונה שרק אתן יצרתן במו ידיכן, בגלל השקרים שלכן.
