 |
| נסים חדד משוחרר. "רשויות החקירה יצטרכו לתת את הדין, בשלמונים" |
אחרי יותר מארבע וחצי שנים, נסים חדד יוצא לחופשי. בית המשפט העליון, ברוב דעות, קיבל את ערעור הסנגור, עו"ד יורם שפטל, וזיכה את חדד מחמת הספק מביצוע עבירה מזעזעת, חסרת תקדים, של ביצוע מעשה סדום בתינוק בן 18 חודשים, שבגינה הוא נשפט ל-17 שנות מאסר.
"אני רואה בזיכוי הזה השני בחשיבותו בקריירה שלי, אחרי תיק דמיאניוק", אמר עו"ד שפטל. "הדבר המדהים הוא ששופטי הרוב שכתבו את פסק הדין המזכה, סלים ג'ובראן ומני מזוז, הם שופטים שנחשבים 'מרשיענים', ודווקא שופט שהוא פחות 'מרשיען מובהק', כמו השופט יצחק עמית, היה בדעת המיעוט להרשיע". "זו לא המילה האחרונה", הבטיח הסנגור הוותיק, שהסתייע בעו"ד עינת גלוסר בהגשת הערעור והייצוג. "רשויות החקירה יצטרכו לתת את הדין, בשלמונים", אמר שפטל, ברומזו לתביעה העתידית שתוגש על שנות המאסר אותן חדד כבר ריצה.
התביעה תתבסס, ללא ספק, על הביקורת החריפה ששותפים לה כל שלושת שופטי ההרכב – ג'ובראן, מזוז ועמית – פה אחד. ביקורת שמתחו על המחדלים החמורים של צוות החקירה ממרחב ירקון, בראשות רפ"ק משה אלק, אשר עקב רשלנות לא אסף ראיות פורנזיות שנדרשו והיתה חובה לאסוף אותן (למשל: החיתולים שהוחלפו לתינוק על ידי חדד ואמו). החוקרים גם לא גבו עדות מעדים חיוניים, לא בדקו את גרסתו של חדד ולא עימתו את אמו של הפעוט עם ראיות שסתרו את עדותה.
 |
 |
 |
| השופט מזוז | השופט ג'ובראן | השופט עמית |
תזכורת
על פי כתב האישום, בסוף שבוע בפברואר 2012, חדד אירח בביתו שבצפון תל אביב את האם ובנה הפעוט. בשעת לפני הצהריים, הוא לקח את התינוק, לבקשת אמו, וירד איתו לחדר הכושר שבבניין, בו התאמנו שכנים באותה שעה. לאחר כרבע שעה, השכנים יצאו מחדר הכושר והותירו את חדד והפעוט לבדם. אז, כך נטען, חדד אנס את התינוק באמצעות איבר מינו או חפץ.
רק כעבור כחמש שעות יצאה האם עם הפעוט מביתו של חדד, אף שלטענתה הוא חזר מחדר הכושר עם דימום מסיבי מפי הטבעת. לפני שנסעה לבית החולים, היא אף עברה עם הילד בבית הוריה. בלילה, הפעוט עבר ניתוח דחוף, לאחר שהרופאים אבחנו קרע חמור בפי הטבעת.
מלכתחילה, באופן אובייקטיבי, סבל התיק מהיעדר ראיות חד משמעיות, מאחר שלא נמצא דנ"א של חדד בפי הטבעת של הפעוט, ולא התגלה דנ"א של הפעוט בדגימות שנלקחו מחדד. אלא שגם ראיות פורנזיות אחרות שיכלו להיאסף ולאושש או להפריך את החשד נגד חדד לא נאספו, וכך נבנה תיק נסיבתי רעוע, אשר לא איפשר לבסס אשמה.
 |
| התינוק נראה רגוע ביציאה מחדר הכושר |
מחדלי החקירה
ההגנה הציגה לבית המשפט מספר מחדלי חקירה, שצוינו גם על ידי השופטים.
1. החיתול ספוג הדם שהחליף חדד לפעוט בחדר הכושר – מקום האונס הנטען – לא נאסף. החוקרים באו לחדר הכושר רק יומיים לאחר האירוע.
2. גם חיתולים שהוחלפו לתינוק בביתו של חדד, לפני ואחרי האונס לכאורה – לא נתפסו, מלבד חיתול אחד. השוטר שהגיע לביתו של חדד במוצאי שבת, חיפש רק בפח זבל אחד, ולא טרח לבדוק פחים בחדר השירותים ובאמבטיה. על פי עדות האם, צריכים היו להימצא לפחות ארבעה חיתולים – אחד מהם נקי שהחליפה לפעוט בבוקר, ושלושה נוספים שהחליפה לו בזה אחר זה, לאחר שהפעוט חזר מחדר הכושר.
3. סרטוני מצלמות האבטחה בבניין לא נתפסו במלואם. יש לכך מספר השלכות: למשל, לא ניתן היה לבדוק מתי יצאו השכנים מחדר הכושר וכמה זמן נשארו חדד והפעוט לבד. כמו כן, לא ניתן היה לבדוק האם חיתולים שהוחלפו לו בבית נעלמו מאחר שחדד רוקן את הפחים.
4. האם לא עומתה עם סתירות לעדותה. למשל: צילומי אבטחה ועדויות שכנים, המלמדים על כך שהפעוט נראה רגוע למדי בחיקו של חדד, כאשר חזר לדירה.
5. מהורי האם לא נגבתה עדות על השעה בה היו עם הפעוט ואמו, אשר באו מבית חדד, לפני הנסיעה לבית החולים.
 |
| עו"ד יורם שפטל. "הזיכוי השני בחשיבותו בקריירה שלי" |
החלטת השופטים
"צוות החקירה 'ננעל' מתחילת הדרך על הגרסה המפלילה את חדד, ולא טרח לאסוף ולבדוק ראיות נוספות ולבחון לעומקן את גרסאות הנאשם וחוות הדעת המקצועיות מטעמו", כתב השופט מזוז. "ההנחה שהפעוט ירד לחדר הכושר ללא כל פגיעה מבוססת על עדות האֵם כי החליפה לפעוט חיתול בבוקר ומצבו היה כשורה. אלא שהחיתול לא נמצא… ועקב מחדלי החקירה החמורים, התביעה מנועה מלטעון שהמערער (חדד) העלים אותו. שלילת טענת העלמת הראיות משמעה שלילת טענת האם לגבי החלפת החיתול לפני הירידה לחדר הכושר. בכך נפגע מרכיב מרכזי הכרחי במבנה הראייתי-נסיבתי המרשיע, התוחם את הזמן והמקום של הפגיעה – ונפתחת האפשרות שהפגיעה בקטין התרחשה לפני הירידה לחדר הכושר, אפשרות שלא נחקרה ולא נבחנה כלל".
השופט ג'ובראן כתב: "לא ניתן להשתחרר מהרושם כי הגורמים המעורבים בחקירה היו נתונים במצב של 'ראיית מנהרה', ומשעה שמצאו כי למערער היה חלון הזדמנויות שבו נמצא לבדו עם הפעוט, ומשעה שעמדו בפניהם הודעותיה של האם, הם שוכנעו באשמת המערער, ועקב כך לא ביצעו מהלכי חקירה נחוצים ומתבקשים. התנהלות החקירה אינה עולה בקנה אחד עם אופן ניהולה של חקירה משטרתית תקינה… גורמי החקירה לא סיפקו כל הסבר המניח את הדעת מדוע נמנעו מלעמת את האם עם נתונים חיצוניים שאינם תואמים את גרסתה… מדובר בפעולות חקירה הכרחיות אשר היה בהן להעמיד תמונה עובדתית מלאה בפני רשות התביעה ובפני בית המשפט – אף אם משמעות הדבר הייתה ניקויו של המערער מהחשדות נגדו".
השופט עמית, אף שהרשיע את חדד (בדעת מיעוט), אמר דברים קשים עוד יותר: "דומה כי החוקרים לקו בזחיחות ובשאננות, ולא אכחד כי לו מן הטעם הזה חלפה בי המחשבה להצטרף לחבריי לזיכוי". השופט עמית חזר על דברים שנאמרו כבר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, כי "חומרת המחדלים מעלה חשש כי היחידה אשר ביצעה את החקירה חסרה את הכישורים הדרושים לביצוען של חקירות מורכבות… המחדלים נובעים מיהירות ושטחיות".
 |
| נסים חדד והפעוט |
ניתוח הראיות
בפועל, בניתוח הראיות, כל אחד משופטי ההרכב הגיע למסקנות שונות לגבי התמונה הראייתית, לאור העובדה שהוצג פאזל מורכב מרובה חורים, בתיק שבו להרשעה משמעות קשה במיוחד – בעבירה אכזרית נדירה ובלתי אנושית.
השופטים ג'ובראן ומזוז סברו מצפייה בקטעי המצלמות שנתפסו, כי התנהגות הפעוט לאחר שיצא עם חדד מחדר הכושר לא מתיישבת עם האפשרות שנאנס רק כמה דקות קודם. לדברי השופט ג'ובראן, מראהו של התינוק שונה באופן מהותי מתיאוריהם של הרופאים בעת שהובא לבית חולים, מה שפותח את האפשרות לכך שהותקף או נפגע בשוגג לאחר עזיבתה של האם את דירתו של חדד. הספק מועצם לדברי השופטים, בהיעדר כל רקע עברייני, ודפוסים פדופיליים בפרט, באישיותו ועברו של חדד.
ראיה אחת עוררה ספק: בחלק הפנימי של תחתוניו של חדד נמצא כתם דם של הפעוט, אך חדד נתן לכך הסבר. חדד לא הכחיש כי הפעוט דימם מעכוזו כאשר החליף לו חיתול בחדר הכושר, ולגרסתו במהלך החיתול הוא הוכתם ונגע בידיו בהיסח הדעת בתחתוניו. לאור ההסבר, השופט ג'ובראן ציין כי לא ניתן לראות בראיה זו ראיה מרשיעה עצמאית, אלא לכל היותר כראיה מחזקת, לו המבנה הראייתי היה איתן.
 |
| ד"ר חן קוגל. "אפשר שהתינוק לא נאנס" |
השופט עמית הרשיע את חדד, לאחר שפסל סבירות הסברים חלופיים למסכת הנסיבתית שהוצגה בבית המשפט. השופט עמית הצביע על התנהגויות חשודות של חדד. מנגד, דווקא השופט מזוז היה מרחיק הלכת ביותר בגישתו המזכה, וקיבל את עדותו של מומחה ההגנה בתיק, ד"ר חן קוגל (שהעיד בתיק כפתולוג פרטי, קודם להיבחרו לראש המכון לרפואה משפטית) – כי אפשר שהתינוק כלל לא נאנס, אלא סבל מפיסורה (סדק בפי הטבעת) שהוחמרה והגיעה עד כדי קרע כתוצאה מתאונה: החדרת אצבע לא מיומנת לפי הטבעת על ידי אדם שטיפל בו, ואפשר שכל זה קרה לפני או אחרי האירוע בחדר הכושר – קביעה ששוללת את העובדות הבסיסיות ביותר של האישום וההרשעה.
"הדרישה שהמסקנה המרשיעה המוסקת מהראיות הנסיבתיות תהיה המסקנה הסבירה היחידה האפשרית, מועצמת ככל שהתרחיש המרשיע שמבקשים להסיק מהראיות הנסיבתיות הוא חריג, בלתי שגרתי או בלתי סביר כשלעצמו. לא הרי הסקת מסקנה מרשיעה מראיות נסיבתיות בדבר מעשה עברייני שיגרתי ומוכר כהרי הסקת מסקנה מרשיעה המייחסת לנאשם מעשה חריג, בלתי סביר ושאינו מתיישב עם ניסיון החיים", הדגיש השופט מזוז.
 |
 |
| עו"ד רויטל סבג שקד | עו"ד עינת גלוסר |
תגובות
עו"ד שפטל מסר בתגובה: "פסק הדין של השופט מזוז מקבל את אחת הטענות המרכזיות שלנו, השוללת את שקרי האם – לא הוכח שהתינוק היה בריא ופי הטבעת שלו היה תקין כאשר ירד לחדר הכושר, משום שאין חיתול נקי".
לדברי עו"ד שפטל, הביקורת בפסק הדין רלוונטית גם לפרקליטות, משום שפרקליטה מלווה (עו"ד רוית מימון) ליוותה את צוות החקירה מתחילתו. עו"ד קלאודיה בילנקה ניהלה בהמשך את התיק, ולטענת הסנגור גיבתה את המחדלים. "לי אין ספק שנעשו גם דברים בזדון", טוען עו"ד שפטל, "אבל אני מוכרח לומר בהגינות שבית המשפט מתייחס לכך כמחדל. מכל מקום, זו לא המילה האחרונה שלנו, כאמור".
עו"ד רויטל סבג שקד ליוותה את חדד לכל אורך המאסר ונטלה חלק פעיל בהגנתו במהלך המשפט במחוזי, במסגרת עבודתה במשרד עו"ד אלי כהן.
כתבות נוספות בפרשה
|
הטיוטה הנעלמת ו"שיפוץ" חוות הדעת באשר לטענת ההגנה כי פרופ' יהודה היס, ראש המכון הפתולוגי לשעבר, "זייף" את חוות הדעת של ד"ר קונסטנטין זייצב, אשר בדק את הפעוט – ניתן לומר כי השופטים סירבו להתרגש מכך. ההגנה גילתה כי מתיק חוות הדעת של ד"ר זייצב, שנמסר לה, נעלמה אחת הטיוטות, בה הוסיף פרופ' היס בכתב ידו נתונים, מבלי שנכח כלל בניתוח שנערך לפעוט. היס כתב כי נמדד פי טבעת מורחב ברוחב 2.5 ס"מ, מדידה אשר בזמן אמת כלל לא נערכה. השופט ג'ובראן ציין כי טענת הזיוף לא הוכחה. לדבריו "שיטת העבודה במסגרתה גורם בכיר עובר על חוות דעתו של גורם זוטר, ומעיר לו הערות על חוות דעתו בכתב יד, היא שיטת עבודה מקובלת במערכות היררכיות… סבורני כי ההסבר שניתן על ידי ד"ר זייצב, לפיו התיקונים נעשו בנוכחותו ומפיו, ועל פי הערכה על סמך צילומים, הוא הסבר המניח את הדעת". סביר להניח, מכל מקום, כי המילה האחרונה בעניין "שיפוצי" חוות דעת של המכון בתיקים נוספים גם היא טרם נאמרה – ויעיד על כך הדו"ח, השוכב דומם ומבויש, שכתבה כבר לפני מספר חודשים נציבת הביקורת לשעבר על הפרקליטות, הילה גרסטל. הדו"ח הוקפא בלחץ הפרקליטים, וממתין לאישור פרסומו על ידי בית המשפט העליון וחשיפתו לציבור, הזכאי להכיר את הנתונים. |
