נחיתת אונס נוספת

שתף כתבה עם חברים

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, דחתה בקשה לדיון נוסף שהגישו ארבע המתלוננות נגד עו"ד אורי דניאל, שחויבו לפצותו בחצי מיליון שקל בגין תלונות השווא שהגישו נגדו על אונס

od daniel uri protest
המפגינות נגד עו"ד אורי דניאל כפי שהוא תיעד אותן

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, דחתה בקשה לדיון נוסף שהגישו ארבע המתלוננות נגד עו"ד אורי דניאל, שחויבו לפצות אותו במאות אלפי שקלים בגין תלונות השווא שהגישו נגדו על אונס. הן בית המשפט המחוזי והן העליון, בהרכב שלושה שופטים, קבע כי תלונותיהן שקריות והוגשו בכוונת זדון, אך לאחר שערעורן נדחה הן ניסו את מזלן בבקשה לקיים דיון נוסף.

אורי דניאל וארבע הנשים היו חברים בקבוצת לימודי פילוסופיה. לאחר שדניאל עזב את הקבוצה, ובעקבות סכסוך שלו עם ראש ה"כת", הגישו נגדו ארבע נשים שהיו נתונות תחת השפעת ראש הקבוצה תלונות במשטרה ולטענת כולן הוא אנס אותן עשור שנים קודם. לאחר שתלונותיהן למשטרה נסגרו, המתלוננות הגישו תביעות אזרחיות נגדו וקיימו הפגנות מול לשכת עורכי הדין ומול ביתו, אליהן הזמינו עיתונאים, כאשר מהלכיהן יוצאים לפועל בליווי צמוד של יועץ התקשורת מוטי מורל. דניאל הגיש תביעה נגדית נגד הנשים, בגין הוצאת לשון הרע.

בית המשפט המחוזי פסק כי ארבע המתלוננות-התובעות שיקרו וישלמו לדניאל פיצוי של 1.3 מיליון שקל. בית המשפט העליון דחה את ערעורן על עצם קביעה זו, אך קיבל את הערעור על סכום הפיצויים והפחית אותו לחצי מיליון שקל מטעמי מדיניות רחבה.

shofetet naor miryam 200
נשיאת העליון, השופטת מרים נאור

בבקשה לדיון נוסף, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רוני אלוני-סדובניק, יצחק דוידוב, עמוס ון-אמדן ושלומית הראל שוורץ, ניסו הנשים להיבנות מחילוקי דעות שהתגלו בין שופטי בית המשפט העליון. בעוד שהשופטים יצחק עמית ואורי שהם אישרו את קביעת המחוזי כי המתלוננות שיקרו – השופטת דפנה ברק ארז סברה בדעת מיעוט כי לא ניתן לקבוע אם הנשים משקרות או דוברות אמת, אף שגם לדעתה עליהן לשלם פיצויים עקב הוצאת לשון הרע בהפגנות שקיימו נגד עו"ד דניאל.  

ארבע המתלוננות ביקשו קיום דיון נוסף, גם בשל הביקורת שנכתבה על ידי שלושת שופטי העליון כנגד נימוקי השופטת המחוזית דליה גנות ביחס לאמינותן. כל שופטי העליון קבעו כי השופטת גנות "לא הלכה בתלם" של הניתוח המקל הקבוע ביחס להערכת מהימנות של נפגעות עבירות מין, וכי ניתוח עדויותיהן על ידה היה שגוי ומחמיר מדי. יחד עם זאת, השופטים עמית ושהם פסקו כי הקביעה שהמתלוננות שיקרו עומדת בתוקף גם לאחר ש"מנקים" את פסק הדין של המחוזי מהחלקים הבעייתיים.

16 3 18 morel sadobnik
לכתבה הראשונה על פסק הדין של העליון – נחיתת אונס – לחצו כאן

הנשים טענו בבקשה לדיון נוסף כי "מקום בו קביעות הערכאה הדיונית היו כה שגויות, ישנו כשל לוגי בניסיון ערכאת הערעור לתקן את השגיאות… ערכאת הערעור אינה יכולה לתקן ממצאי מהימנות, מקום בו הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם ישירות השתמשה בכלים לא נכונים להערכת מהימנותם". במקרה זה, לטענתן היה צריך להחזיר את הדיון למחוזי או לבטל את פסק הדין.

בנוסף, עו"ד סדובניק טענה נגד "קביעת ממצאי העובדה הפוגעניים" ביחס אליה בפסק הדין. השופטים מתחו ביקורת על השתתפותה של עו"ד סדובניק בקמפיין המתוזמר של היחצ"ן מורל שליווה את מתלוננות השווא, ועל כך שהגישה תלונה בשם מרשותיה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד עו"ד דניאל, לאחר שהמשטרה כבר גנזה את התלונות נגדו, ומבלי שדיווחה על כך.

השופטת נאור קבעה כי אין מקום לבקשה לדיון נוסף, משום שפסק הדין לא קבע כל הלכה חדשה. לדבריה, "חרף הניסיון לשוות לבקשותיהן אצטלה משפטית, טענות המבקשות הן ביסודן טענות ערעוריות הנוגעות למשקל העדויות ולקביעות המהימנות שנקבעו על בית משפט זה. אין בטענות אלו הצדקה לדיון נוסף, באשר דיון נוסף אינו ערעור נוסף".

באשר לבקשה לקבוע דיון נוסף כדי לערער על פסק הדין נוכח הפגיעה האגבית במסגרתו בצד שלישי (עו"ד סדובניק) – כתבה השופטת נאור כי "עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט לא נדרש לשאלה זו כלל. יובהר כי הליך הדיון הנוסף נועד לדיון בקביעות מפורשות ומפורטות של בית המשפט, ולא לדיון בסוגיות משפטיות שלא לובנו בפסק הדין".

השופטת נאור לא התייחסה מעבר לכך לקביעות השופט עמית אשר כתב בפסק הדין: "יובהר כי פנייתה של עו"ד אלוני-סדובניק ללשכת עורכי הדין ובפרט בשים לב לאופן בו נעשתה – אינה יכולה לחסות תחת הגנת תום הלב". השופט אמנם ציין כי "עו"ד סדובניק איננה צד להליך וניתן להניח כי היא לא ידעה לאמת או לשלול את אמיתות התלונות", ועם זאת הוסיף: "על פי כל אמת מידה – המכתב (ללשכה) לא נוסח בתום לב" וכן: "אף חברתי (השופטת ברק ארז בדעת המיעוט – ז"ק) סבורה כי הפנייה לא הייתה ראויה וכי ניתן לצפות מעורך דין כי ינקוט בגילוי ובדיוק מירביים, אלא שלטעמה אין לראות בכך חוסר תום לב לצורך חוק איסור לשון הרע. דעתי שונה, ואני סבור כי הפנייה ללשכת עורכי הדין נעשתה באופן זדוני על מנת לפגוע במשלח ידו של אורי, וקל וחומר, שנעשתה בחוסר תום לב". 

עו"ד סדובניק מסרה בתגובה את התייחסותה ופרשנותה לפסק הדין: "אנו מודים מאד לכבוד נשיאת בית המשפט העליון אשר הבהירה סוף כל סוף, כפי שסברנו אף אנו עורכי הדין בתיק, כי אין בפסק הדין של בית המשפט העליון הנכבד, כל קביעה משפטית כלפי אישית כעורכת דין. החלטת הנשיאה מרים נאור קובעת כפי שסברנו אנו, כי למעשה לא נטענו כלפי מעולם טענות בבית המשפט ולא נדונו כלל בשום שלב, לא במחוזי ולא בערכאת הערעור בעליון.

"כבוד הנשיאה בחרה לתת דגש ולגיטמיות גם לקביעתה של כבוד השופטת ברק ארז כי בפסק הדין של המחוזי נמצאו פגמים ממשיים עד כי לא ניתן לקבוע שהמתלוננות משקרות או שלא נאנסו. עוד קובעת כבוד הנשיאה נאור כי ערעורן של המתלוננות התקבל בחלקו.
 
"כבוד הנשיאה בחרה לתת ביטוי לפסיקה פה אחד של כל שלושת השופטים בהרכב לפיה צדקנו ואכן פסק דינו של המחוזי פגום באופן ממשי. כבוד הנשיאה בחרה להפנות לדעת המיעוט של כבוד השופטת ברק ארז אשר קבעה כי הפגמים בפסק הדין כל כך קשים עד שלא ניתן לרפאם.
 
"באשר לאמירות כבוד השופט עמית, בהקשר למכתב שנשלח ללשכת עורכי הדין – הדברים מיוחסים למתלוננות ולא למייצג. כבוד השופט עמית סיכם וקבע כי הוא סבור שאני כמייצגת לא ידעתי שהתלונות הן תלונות שווא ואת חוסר תום הלב בשליחת הפניה ללשכה יש לייחס למתלוננות ולא לי. בשום מקום בפסק הדין לא כתב אף אחד מהשופטים כי הוא מייחס לי אישית חוסר תום לב. יש להבחין בין קביעות בעניין בעל דין לבין עורכי הדין המיצגים אותו באותו הליך. לעניין האשמות בנוגע לקמפיין, פרקליטות המדינה קבעה והודיעה לבא כוחו של מורל, עו״ד אבי חימי בכתובים, כי לא נמצא אשם כלשהו במעשיו של מוטי מורל או מסמכיו".
השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *