משפט התקשורת עבד על בית המשפט: יניב נחמן לכלא

הפגנה לאחר גזר הדין במחוזי. הלחץ הציבורי עבד

שופטי בית המשפט העליון נענו ללחץ הציבורי ושלחו לכלא עוד קורבן של האג'נדה הפמיניסטית בתקשורת: השופטים סלים ג'ובראן, צבי זילברטל ואורי שהם קיבלו את ערעור המדינה על עונשו של יניב נחמן שנשפט לעבודות שירות, וקבעו כי הוא ירצה מאסר בפועל של שנה, בתוספת לחצי השנה שהיה במעצר.

נחמן, שתויג בתחילת הפרשה על ידי המשטרה כחשוד בתקיפה מינית סדרתית, "לא קונבנציונלית", של עשרות נשים תוך שימוש בסם אונס, הורשע בסופו של דבר בעבירת מין חד פעמית בצעירה אחת, איתה היה בקשר מיני של שנים.

במקור, כתב האישום נגד נחמן כלל שלושה מעשי אונס; ניסיון למעשה אונס; שני מעשים מגונים בנסיבות אינוס; הטרדה מינית ועשרות מקרים של פגיעה בפרטיות. כל האישומים נמחקו על ידי הפרקליטות עוד לפני ניהול המשפט, עקב חולשת הראיות, והסדר הטיעון כלל סעיף אישום אחד בגין אונס ומעשה מגונה בכוח.

יניב נחמן בבית המשפט (ארכיון)

נחמן והמתלוננת, שניהלו "סטוץ" של שנים, שתו בערב האירוע משקאות אלכוהוליים ונרדמו במיטתה, בביתה, עירומים. כשהתעוררו, נחמן פישק את רגליה ונצמד מעליה. המתלוננת צעקה לו שיקום, ולאחר מספר דקות ברחה בוכה אל האמבטיה. לפי האישום המתוקן, נחמן אמר שהוא מצטער, ניסה לפייס אותה אבל החדיר אצבע לאיבר מינה, ללא הסכמתה.

עקב סעיפי האישום הרבים בתחילת הדרך, ריצה נחמן כבר חצי שנה במעצר, ובית המשפט המחוזי גזר עליו חצי שנה נוספת של מאסר בעבודות שירות.

לכתבה על ערעור הפרקליטות – ישראבלוף – לחצו כאן.

פסק הדין בערעור, שנכתב על ידי השופט ג'ובראן, הוא קצר, יבש וענייני, מתייחס לעבירה וכמעט שלא עומד על נסיבות התיק, עליהן הרחיבו שופטי המחוזי: אופי היחסים בין המתלוננת והנאשם, והפער העצום בין הפרסומים בעידוד המשטרה שהדביקו בתחילת הדרך לנחמן תווית מפלצתית של אנס עשרות נשים, תוך שימוש בחומרים, לבין התוצאה הסופית שבה לא נמצא בסיס לפרסומים האלה. שופטי המחוזי מרים דיסקין, ציון קאפח ורענן בן יוסף ציינו בין היתר גם את כבישת התלונה משך שנים עד לרגע בו המשטרה "הזמינה" מתלוננות, וגם ציינו שלא הוגשה כל ראיה שיש בה כדי להעיד על נזק מיוחד שנגרם למתלוננת.

השופט ג'ובראן קובע בפסק הדין בערעור, כי "העונש שהושת על נחמן בסופו של יום, אינו תואם את מדיניות הענישה הנוהגת ואינו מתיישב עם פסיקת בית משפט זה. הפגיעה בגופה, בנפשה ובכבודה של אישה בעת קיום יחסים מיניים שלא בהסכמתה מחייבת הטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח… מדיניות הענישה בעבירות מין צריכה לגלם את הנזקים המשמעותיים שנגרמים לנפגעי העבירות, כמו גם להעביר מסר הרתעתי ברור". 

השופט ג'ובראן	השופט זילברטל	השופט שהם

אף שהוסכם כי השימוש בכוח היה ברף נמוך, השופט ג'ובראן קובע: "כפי שבית משפט זה הטעים לאחרונה, ההיכרות המוקדמת בין המשיב למתלוננת; הסכמתה הראשונית למערכת היחסים המינית; והעובדה כי השניים קיימו בעבר יחסי מין בהסכמה, הן אינן בגדר נסיבות מקלות ואין בהן כדי להפחית מחומרת העבירות. זכותה של כל אישה לשינוי לבבות, והסכמתה ליחסים בנקודת זמן אחת, אין בה משום היתר לכפות על גופה מעשים המנוגדים לרצונה בנקודת זמן אחרת".

בית המשפט העליון קובע עוד, כי המחוזי טעה בקביעת מתחם העונש. מאחר שבעבירות אינוס קבוע עונש מינימום של ארבע שנים, קבע בית המשפט מתחם שבין ארבע עד שש שנות מאסר, אך הדגיש על סמך פסיקה קודמת כי לא מדובר בהכרח ב"מאסר בפועל". השופט ג'ובראן מאשר כי בעונשי מינימום אכן ניתן לקבוע כי חלקם ירוצה במאסר על תנאי, ועם זאת לדבריו בית משפט צריך לקבוע מהו הרף התחתון של עונש המאסר בפועל, ו"במקרה שלפנינו המתחם לא הכיל רף תחתון ברור".

לדברי השופט, במקרים דומים בנסיבותיהם, של אינוס באמצעות החדרת אצבעות ומעשים מגונים, נגזרו על נאשמים עונשים הנעים בטווח של בין 15 חודשי מאסר בפועל לחמש שנות מאסר בפועל. כך למשל, בתיק שבו החלו יחסיהם של המתלוננת והנאשם בגילוי עניין הדדי, בחיבוקים, נשיקות ופרישה לחדר צדדי, נשפט הנאשם לשנתיים מאסר, מאחר שהחדיר אצבעות, והתעלם מהתנגדות שהחלה משלב מסוים.

השופט ג'ובראן קובע כי הרף התחתון של העונש על אינוס בהחדרת אצבע יעמוד על 15 חודשי מאסר בפועל ומאחר שנחמן הורשע גם בביצוע מעשים מגונים בכוח – מתחם העונש עבורו יתחיל ב-24 חודשי מאסר. עם זאת, לאור הערכת המסוכנות של נחמן שירדה, והמלצת שירות המבחן המתייחסת בחיוב להליך הטיפולי שהוא עובר זה כשנה, תוך הפנמה ולקיחת אחריות על עבירה שבוצעה לפני שבע שנים – לדברי השופט ג'ובראן, הנתונים מצדיקים סטייה מסוימת ממתחם העונש. בשורה התחתונה, בגזר הדין אליו הצטרפו השופטים שהם וזילברטל, הוטלו על נחמן 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי חצי שנה שהיה במעצר. 

עו"ד יובל נחמני

למרות החריגה ממתחם העונש, בית המשפט העליון לא התייחס לטענות ההגנה, בעניין הביוש (שיימינג) והדמוניזציה לנחמן, שלוּבו על ידי צוות החקירה (לכתבה – תיק נחמן והחברים של רונה – לחצו כאן).

במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מיהרו להגיב לפסק הדין, וכתבו בפייסבוק בישירות: "טוב לדעת שהלחץ הציבורי עובד. שופטי בית המשפט העליון החמירו את עונשו של יניב נחמן. נמשיך לדרוש ממערכת המשפט להציב פה נורמת התנהגות ברורה".

הסנגור, עו"ד יובל נחמני, סירב להגיב לפסק הדין.