 |
| "חידושי החקיקה המובילים לכרסום בזכויות חשודים, נאשמים ואזרחים" (6.11) |
מורת רוח וכעס רב ביטאו כמה עשרות עורכי דין פליליים שהשתתפו בכנס הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין על "חידושי החקיקה המובילים לכרסום בזכויות חשודים, נאשמים ואזרחים" (6.11).
בפאנל נטלו חלק נציגים מצד הרשות המחוקקת, חברי הכנסת משה מזרחי ודוד צור, לצידם של נציגי הפרקליטות והמשטרה, שם מקדמים ללא לאות הצעות חוק של שרי המשפטים והמשרד לביטחון פנים בעניין הטלת חיסוי על חומרים מודיעיניים, והרחבת סמכויות חיפוש ותפיסה בנוגע לאנשי מקצוע המייעצים לחשודים, עורכי דין, רואי חשבון וכדומה.
עוזרת ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, סנ"צ עו"ד שלומית לנדס, ביקשה מעורכי הדין בפתיחת הפאנל לבחון מחדש את הסתכלותם על ההצעה. "זו אינה הצעה שבאה לקדם אינטרס משטרתי אלא אינטרס לאומי. איכות המודיעין ומעמדו מתערערים, שיטות העבודה שלנו נחשפות, עבריינים מכלכלים את צעדיהם על פי מידע שנכפה עלינו למסור להם".
את הפרקליטות ייצג בדיון המשנה לפרקליט מחוז תל אביב, עו"ד רפי לוי, אשר טען כי החוק המציע להעביר לפרקליטות את הסמכות לקביעת היקף החסיון על חומרי מודיעין אינו חורג מההגדרות שנקבעות כעת ממילא על ידי בתי המשפט. "תסמכו עלינו", אמר לוי, "אנחנו יודעים לבחון את הדברים, במקרים שנגיע למסקנה שהחומר חיוני להגנת הנאשם נתווכח עם המשטרה, ואם לא נצליח לשכנע (שצריך למסור להגנה את החומר) נימנע מהגשת כתב אישום, כמו שעושים כבר היום. אין כוונה שהחומרים החסויים יהיו חור שחור".
דבריו אלה של הפרקליט לוו בהערות זועמות מהקהל. "התביעה תבחן את עצמה, תבקר את עצמה ותחליט בעצמה? אלה דברים הזויים", אמרה עורכת דין בקהל. משתתף אחר קרא לעברו של הפרקליט הוותיק: "אתה לא סניגור, ובחיים לא תבין מה סניגור צריך".
חבר הפאנל, עו"ד מנחם רובינשטיין, היה חריף עוד יותר: "תסלח לי חברי רפי לוי, אני מכבד אתכם, אבל אני לא סומך עליכם, אלה ססמאות חרטא. המטרה היחידה שלכם היא לצמצם את זרימת החומרים, כדי לצמצם את יכולתו של הסניגור לתת הגנה ללקוח שלו. החוק הזה הוא פועל יוצא של משטרה חלשה, שבזמן הזה צריכה לבדוק את טוהר המידות ואת התפוחים הרקובים שבה. בפרקליטות מחפשים את הדרך הקלה, לשים פרגוד כדי שלא נדע מה קורה שם. אני צריך שתהיו הפילטר שלי? שתחליטו בשבילי מהי ראיה חיונית להגנה?, אני לא רוצה שתחליטו בשבילי".
ניצב בדימוס, ח"כ משה מזרחי (עבודה), לשעבר מפקד יאחב"ל וראש אגף חקירות ומודיעין, כעס על הדברים של עו"ד רובינשטיין. "משטרת ישראל הרוויחה ביושר את המקל בראש אבל מישהו כאן נסחף בעוצמת דברי הביקורת שלו". לגופו של עניין אמר מזרחי, "לצד החשש מפגיעה בזכויות נאשמים קיימת פגיעה אמיתית בביטחון האישי, והנזק למודיעין הוא אמיתי. היום נדרשים למסור לנאשמים מארגוני פשיעה כל דבר, חומרי רקע, סיפורים לא רלבנטיים, היסטוריה של מידעים שחלקם אינם נכונים. אני הייתי יוצא מדעתי. איזו הצדקה יש לזה, צריך לעשות איזון".
עו"ד גיל שפירא, מנהל תחום חקיקה בסניגוריה הציבורית, ציין כי אחרי ש"הפסיקה ביטלה את ההבחנה בין חומרי מודיעין לבין חומרי חקירה מנסים כעת בפרקליטות להחזיר את הדברים אחורה עם הגדרה מאוד רחבה של חומר מודיעיני, ומאוד מצמצמת של ראיה חיונית. לדוגמה, בתיק רצח, לפי המשטר החדש שמציעים, אם שני עדים יאמרו שהרוצח ברח במכונית כחולה, ומקור מודיעיני יאמר שהמכונית היא צהובה, יש סיכוי שהזיהוי שלו לא יגיע בכלל לידיעת הנאשם".
 |
| פאנל 2. דירה מוצעת למשרדי עורכי דין ואח' |
בלמים איזונים וזכויות
בפאנל נוסף על הצעת החוק להסדרת דיני חיפוש ותפיסה, התמקד הוויכוח באפשרות לעריכת חיפושים סמויים אצל עורכי דין.
ח"כ דוד צור (התנועה), לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרה, עו"ד חיים ויסמונסקי, ראש תחום חקיקה בפרקליטות המדינה, וסנ"צ לילית טייבר ניצן, העוזרת השנייה של ראש אח"מ אשר השתתפה בפאנל, טענו פה אחד כי הצעת החוק כוללת בלמים ואיזונים, היא מסדירה עילות חיפוש שאמנם אינן כלולות היום אך היא מכפיפה את אישורן לתנאים ומגבלות.
עו"ד דורון מורל (פרסם לאחרונה עם עו"ד רובינשטיין את הספר "זרקור למשפט הפלילי") טען שמדובר ב"אמצעים דרקוניים שהופכים אותנו לפקידים של השלטון. נגיע למצב שאדם לא יוכל להיכנס למשרד ולספר על גופה שהוא יודע שהיא קבורה בחולות ראשון לציון. אם אפשר להיכנס למשרד ולקחת כל חומר, המבצר של עורך הדין מפסיק להיות כזה. המשטרה תיכנס למחשב, תגיע גם לחומרים פרטיים של עורך הדין. האח הגדול שולט".
עו"ד ארז אבוהב הזהיר כי "חיפוש סמוי של המשטרה במשרד עורכי דין יעמידו את הסניגור לא רק בפני תביעות רשלנות, אלא גם בסכנת חיים, אם החומר שהגיע לידיו יזלוג למשטרה".
