מעצר מנע של יונה אברושמי

שתף כתבה עם חברים

יונה אברושמי, שסיים לרצות 27 שנות מאסר על רצח פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצוייג, נעצר בחשד שגרם נזקים בכוונה לדירה בה הוא מתגורר בתל אביב ואיים על בעלת הבית * פרקליטו טוען שהמשטרה ובעלת הבית משתמשים במעצר לצורך שמירה על האינטרסים שלהן * בית המשפט לא התרשם מעדות המתלוננת ולא נבהל מהמסוכנות של אברושמי

 

avrushmi yona 330
מחלוקת על זכויות בדירה. יונה אברושמי

 

מרצח אמיל גרינצוויג עד היום

ב-10 פברואר 1983 התקיימה הפגנת "שלום עכשיו" בדרישה למלא את מסקנות ועדת כהן, אשר חקרה את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בימי מלחמת לבנון. בתגובה למסקנות הקשות, שהכילו פסקאות חריפות כנגד ראשי הממשל דאז, ובהם שר הביטחון אריאל שרון וראש הממשלה מנחם בגין, הובילה "שלום עכשיו" הפגנה אשר יצאה ממרכז ירושלים אל משרד ראש הממשלה, שם התקיימה באותה עת ישיבת ממשלה שדנה בממצאים ומסקנות של ועדת כהן. המפגינים תבעו לקבל את המלצות הוועדה לפיטורי שרון. כחלק מההתנגדות להפגנה, נזרק רימון רסס אל המפגינים שעמדו בכניסה לבניין בנק ישראל מול בניין משרד ראש הממשלה. מפגיעתו נהרג אמיל גרינצווייג, ונפצעו תשעה מפגינים, בהם אברהם בורג ויובל שטייניץ.

רק בראשית 1984 נתפס אברושמי, בעקבות מידע מסוכן משטרתי. למרות שאברושמי הודה במעשה בחקירה, הוא שינה אחר כך את גרסתו וסירב תקופה ארוכה להודות שזרק את הרימון. בשנת 1985 הורשע ברצח ונידון למאסר עולם. ערעור שהגיש על פסק הדין נדחה בשנת 1987. בשלב מסוים הודה אברושמי שוב ברצח וביקש הקלה בעונשו. הוא טען שהושפע מהסתה שהייתה לדבריו באותה עת כנגד אנשי שלום עכשיו ושלמעשה היה כלי בידיהם של אנשי ימין שברחו אחר כך מאחריות. לדבריו, הוא ראה במפגינים בוגדים.

בפברואר 1995 קצב הנשיא עזר ויצמן את עונשו ל-27 שנה. בשנת 2002 הופיע בפני ועדת שחרורים וביקש ניכוי שליש. בקשתו נענתה אך לאחר ערעור הפרקליטות הוחזרה הבקשה לוועדה. לאחר שאושר לו שוב שחרור מוקדם באותה שנה, פנתה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי ואחריו לבית המשפט העליון, שביטל את ההחלטה. נטען שם שלא נלקח בחשבון עברו האלים בכלא, שעליו נידון לעוד חצי שנת מאסר בנוסף לעונשו הקיים, וכן שהוא משתמש בסמים. ביולי 2003 ניסה שוב לקבל שחרור מוקדם אך נענה בשלילה. גם ב-2005 וב-2007 נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם. ב-26 בינואר 2011 שוחרר אברושמי עם תום מאסרו.

יונה אברושמי, שהשתחרר לפני כשנתיים לאחר שריצה מאסר עולם על רצח פעיל "שלום עכשיו", אמיל גרינצווייג,  נעצר (18.8) בחשד להיזק לרכוש והסגת גבול. 

תחילת הפרשה לפני כשבוע, אז התלוננה בתחנת השכונות אשה אשר טענה כי יש ברשותה שתי דירות בדרום ת"א, ואברושמי המתגורר סמוך לאחת מהן גורם לה נזקים בעשרות אלפי שקלים כל פעם שהיא מביאה בעל מקצוע לשיפוץ הדירה לפני השכרה. לטענתה, אברושמי עוקר חוטי חשמל, מנפץ זגוגיות ושובר קירות גבס, הכל על רקע הליך משפטי הנוגע לפלישה שלו לאחת הדירות. ככל הידוע, אברושמי התגורר בדירה מתוקף הסכם שחתם לפני שנים רבות עם בעל הדירה, שאלמנתו טוענת כעת לבעלות חוקית בנכס ורוצה שיעזוב. המחלוקת האזרחית בינהם מתנהלת בין כותלי בית המשפט ואף נקבע מועד לגישור.

"הגברת מרגישה מאוימת ומוטרדת על ידי החשוד", אמר נציג המשטרה רס"ב משה פויסטרו בדיון על הארכת מעצרו של אברושמי בבית משפט השלום בתל אביב. "יש בתיק צילומים של הנזק הרב שלכאורה ביצע החשוד בשתי דירות שהמתלוננת משפצת". רס"ב פויסטרו אמר כי, "לטענת האשה החשוד פלש למקום, והיא הוציאה צו הגנה שאוסר עליו להימצא  במרחק 200 מטר ממנה".

פרקליטו של אברושמי, עו"ד אבי עמירם, טען בדיון כי מדובר בתלונת סתם שנועדה לגייס את המשטרה לסילוקו של אברושמי מהנכס. "המתלוננת לא מתגוררת בשתי הדירות  הללו. יש כאן עניין אזרחי שצריך להיפתר. השאלה  שתישאר במחלוקת היא, האם חוזה השכירות שנחתם על ידי בעלה של המתלוננת אכן תקף, שאז לחשוד יש אחיזה חוקית בדירה. עד עכשיו הם גרו בשכנות טובה, והחשוד ימלא וממלא אחר כל צו".

חרף בקשת המשטרה להאריך את מעצרו בשלושה ימים בעילת מסוכנות וחשש משיבוש החקירה, השופטת דניאלה שריזלי החליטה לשחררו בתנאים מגבילים. "אף שקיימות בתיק ראיות המובילות בדרך זו או אחרת לחשוד אני מתקשה לקבוע כבר בשלב זה כי מדובר בחשד סביר", הסבירה השופטת. "מאידך גיסא, נוכח דברי המתלוננת מתקיים חשד סביר כי החשוד איים לפגוע בה. אני סבורה כי ניתן להמשיך  בחקירה, ככל שזו  נדרשת,  כאשר החשוד משוחרר בתנאים אשר יבטיחו את המשך החקירה וימנעו את מסוכנות החשוד כלפי המתלוננת". השופטת שחררה את אברושמי ואסרה עליו ליצור קשר עם המתלוננת במשך חודש, וחייבה אותו לציית לצווי בית משפט שהוצאו נגדו בעניינה של המתלוננת.

עורכי הדין עמירם ואיתן סבג מסרו לאחר הדיון: "מלכתחילה היה מדובר במעצר שווא. זה סוג התיקים שהמשטרה  אוהבת לגלגל לפתחו של בית המשפט, שיהיה לה כיסוי לכאורה  לאירוע עצמו, וזה דפוס התנהגות שהמתלוננת רותמת את המשטרה להליכים אזרחיים. הרצון הזה לגרום לבן אדם לחזור בו מהזכויות שלו הוא  טריק מאוד מפורסם ונפוץ בקרב מתלוננים. היה רצון לכופף את מרשי, אבל הוא מתכוון להמשיך להילחם בדרך חוקית למען זכויותיו".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *