 |
| מתוך יום העיון (צילומים יחסי ציבור: ישראל הדרי) |
"קיבלנו סטירת לחי מצלצלת, אבל היא פחות גרועה מהאגרוף לבטן שהיינו יכולים לקבל", אמר עו"ד שריג דמארי, נציג לשכת עורכי הדין בכנס של המכון להשתלמויות על החוק לאיסור הלבנת הון (18.11). הכנס נערך יום לאחר אישור תקנות חדשות המטילות על עורכי דין ורואי חשבון חובה לזהות לקוחות המבקשים לבצע עסקאות גדולות בנדל"ן ורכוש, הגם שהן פוטרות אותם מחובת דיווח למדינה על חשד לביצוע עבירות, כפי שדרשה הרשות לאיסור הלבנת הון (לחצו להרחבה בנושא חובת הזיהוי).
עו”ד דמארי ביטא חששות של רבים מעמיתיו בעקבות הקשחת הרגולציה, והתייחס בחשדנות להטבות שניתנו ברגע האחרון לבעלי המקצוע: "אמנם אלו חובות שניתן לחיות איתן, וגם שיקול הדעת של עורך הדין נשמר כי הרשויות הבינו שצריך לסמוך עליו, ועדיין יש כאן מהפכה, כי מה שמתחיל בקטן יש לו נטייה לצמוח”.
שר המשפטים לשעבר, עו"ד פרופסור דוד ליבאי, היה מתנגד מובהק של הצעת החוק. "את הנוסחים הראשונים של הצעת החוק היה קשה לשמוע, ממש ירדנו מהפסים", אמר, "אנחנו לא יכולים להיות שומרי סף מטעם הרשויות ומצד שני לייעץ ללקוח, זה ניגוד עניינים". עם זאת, דומה כי ליבאי סירב לקבל בהשלמה את נקודת האיזון אליה הגיעו בהסכמה נציגי עורכי הדין ורואי החשבון: "אמנם לא ניתן להתעלם מחובות בינלאומיות בתקופה בה מתקיימת מלחמה עולמית בהלבנת הון… ועדיין, במצב החדש עורך דין בישראל לא יידרש לתחקר, מי שימלא את 'טופס זיהוי הלקוח' הוא הלקוח עצמו, לא אנחנו אחראים לטופס, אם כי אנחנו צריכים לבדוק אותו".
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, הגיב בביקורת על תסמונת "הראש הקטן" שנרמזה בדבריהם של חלק מעורכי הדין. "אתם לא פקידים", הבהיר להם, "זה לא שתקבלו טופס ותעיינו בו כדי לבדוק אם הלקוח מילא את כל הרובריקות, חובה עליכם לראות אם יש הגיון בדברים שכתב הלקוח".
עו"ד ליבאי השיב לו: "אין לנו כוונה להגן על עורכי דין השותפים לעבירות".
נשיא לשכת רואי החשבון, דוד גולדברג, האיר בהקשר זה זווית מעניינת: "חובות הזיהוי החדשים עלולים להפיל בפח בעיקר בעלי מקצוע חסרי ניסיון, הרי את מי מחפש מלבין הכספים? עורך הדין או רואה חשבון צעיר, וחסר ניסיון, שהוא מוכן להציע לו שכר טרחה טוב".
עו"ד מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אמר כי "חובת הכרת הלקוח היא צעד ראשון, וההמשך תלוי בעורכי הדין… אני כבר נתקלתי במקרים של עצימת עיניים ואפילו שיתוף פעולה של ממש בין עורכי דין לבין עבריינים".
מנחת הפאנל, העיתונאית תמר אלמוג מערוץ 1, תהתה האם הכללים האתיים של הלשכה יתנו מענה בנושא הלבנת הון, כאשר אין סנקציה פלילית על עורך הדין.
עו"ד חווה מרצקי, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, השיבה על כך שהמנגנונים האתיים והמשמעתיים הוכיחו את עצמם כבעלי שיניים, ואילו עו"ד לנדס סיכם: "אם הלשכה תבצע את מלאכתה נוכל להראות לגופי ביקורת בינלאומים שישראל זה לא ישראבלוף, שעורכי דין נענשו בהליכים אתיים ומשמעתיים".
 |
| תסמונת הראש הקטן והרובריקות. פאנל מספר 1 |
אמנות חילוט הכספים
"במחזורי הכסף של הפשיעה בישראל נעים בין 10 ל-30 מיליארד שקל בשנה, לא כולל הון שחור מהעלמות מס". כך העריך עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לענייני אכיפה כלכלית, בפאנל נוסף, שעסק בהסדרי תפיסה וחילוט רכוש. לדבריו, מתוכם תופסת המשטרה עד 400 מיליון שקל בשנה, ומתוכם מחלטים לבסוף כ-100 מיליון שקל המהווים פחות מאחוז אחד מהיקף הפשיעה, ועוד כ-100 מיליון שקל מצליחים לגבות כמס מהעבריינים.
"הפשיעה משתלמת כאן ביותר מדי מקרים, ולכן החילוט הוא כלי שצריך ליישם בכל הכוח", אמר שפר וסיפר כיצד עבריינים מעדיפים לשבת בכלא תקופה ארוכה יותר ובלבד שיותירו ברשותם כסף ורכוש שנתפס. "סנגורים מגיעים אלינו עם הצעות להסדרי טיעון – כמה שנים בכלא תמורת החזרת הרכוש. זה אומר שהלחץ שאנחנו מפעילים באכיפה הכלכלית הוא אפקטיבי מאחר והאמצעים דרקוניים. המחוקק נתן לנו אפשרות לתפוס רכוש עד לסיום ההליך המשפטי, אם צריך גם לשנה וחצי ושנתיים, בכפוף לביקורת שיפוטית כמובן".
נציג נוסף של הסניגורים בתחום היה עו"ד נבות תל-צור אשר ביקש לערוך אבחנה בין עברייני צווארון לבן לבין עבריינים המזוהים עם ארגוני פשע. "השימוש בנשק החילוט נגד עבריינים מהשורה שאינם ארגוני פשע, הוא בעייתי. אנחנו לא רוצים לתת 'עונש מוות' על עבירות של קבלת דבר במרמה או תרמית בנייר ערך. בחילוט זמני, כשיש חזקת חפות, צריך עילה של חשש להברחת רכוש. זה לא יכול להיות צעד שבשגרה שיופעל באופן אוטומטי על כל אחד".
 |
| מנהלת יחידת החילוט. עו"ד דנה נאמן |
עו"ד דנה נאמן, מנהלת יחידת החילוט שהוקמה לאחרונה במשרד המשפטים, עוררה רחשי הפתעה בקהל כאשר סיפרה כי יחידת ההשקעות שמשקיעה את הכספים המחולטים השיגה בחמש השנים האחרונות תשואה ממוצעת של שבעה אחוזים בשנה. "אנחנו בהחלט יודעים לדאוג לכסף שנתפס, ואנחנו עושים את זה טוב יותר מהחשודים".
עו"ד נאמן תרמה עוד כמה קוריוזים מעבודת היחידה: "במקרים שבהם אנחנו תופסים עסק חי, אנחנו ממנים מנהל מיוחד, ולפעמים חשוד בהלבנת הון יקבל בחזרה עסק חי, עובד, ואולי מצליח יותר ממה שהיה".
לדבריה, באחד התיקים של להב 433, נתפסו 133 יצירות אמנות בינלאומיות שהוחזקו בממ"ד ביחידה החוקרת. אבל במשטרה לא רצו לקחת אחריות לגורל היצירות, והן הועברו לחברה שעוסקת בשליחת יצירות אמנות לחו"ל, ומוחזקות אצלה בכספות מיוחדות עם בקרת אקלים וכל התנאים הנדרשים.
