 |
| ועדות שחרורים ותוכניות שיקום על הכוונת. אמי פלמור ואבי חימי |
"משרד המשפטים צריך לשלב בתוכו את כל גוני החברה הישראלית, בני מיעוטים, עולים חדשים, אוכלוסיות מתויגות ואפילו אסירים משוחררים ובעלי עבר פלילי, שהרי אין סיכוי אמיתי לשיקום ולהפחתה ברצדיביזם אם אסיר לא ישולב בשוק העבודה".
במילים יוצאות דופן אלה, אשר מנוגדות בתכלית להלך הרוח הציבורי המתלהם הכללי לנוכח גל הפשיעה הנוכחי, בחרה המנכ"לית הנכנסת של משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, לפתוח את המפגש שלה עם הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין (10.3). פלמור, שזו לה הופעה ציבורית ראשונה בתפקיד, הקפידה לציין את היותה עורכת דין פלילית ירושלמית צעירה במשרדו של עו"ד יאיר גולן לפני הצטרפותה לפרקליטות המדינה, המקום ממנו עברה אל תפקידה כמנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים ב-13 השנים האחרונות.
"אחד הנושאים האחרונים שטיפלתי בהם במסגרת תפקידי הקודם הוא שיפור עבודת עורכי הדין בוועדות השחרורים", היא ציינה בהקשר זה. "מדובר בנושא מורכב שצריך לעשות בו סדר, כי שחרור מוקדם הוא שלב ראשון בניהול השינוי בקריירת הפשיעה של כל עבריין. היכולת שלנו לשלוח אדם למאסר מחייבת גם להציב בפניו בחלוף שני שליש דלת יציאה, שדרך המעבר בה הוא צריך להשתקם – אני חושבת שזה כלי שיקומי שלא עושים בו שימוש מספיק".
 |
| סנגורים במקום תרופות. עו"ד אבי אודיז |
הסנגוריה הציבורית
את המפגש הנחה, יו"ר הפורום עו"ד אבי חימי, שהקדיש את דברי הפתיחה שלו ל"אירוע מצער שקרה הבוקר עם עו"ד משה יוחאי, פגעו במכוניתו פגיעה רצינית ביותר על רקע עיסוקו כעורך דין. עד עתה, 12 שעות מהאירוע, לא ראיתי אף התייחסות של שרת המשפטים או משטרת ישראל. כאשר מדובר בפגיעה במכונית של סנגור כנראה שזה לא מטריד כמו שזה הפריע כאשר פגעו במכונית של פרקליט".
עו"ד אבי אודיז, הנשיא הנבחר של בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב של הלשכה, הציג בפני המנכ"לית הטרייה את הנושא הכי מטריד בקרב עורכי הדין בישראל כיום – הסנגוריה הציבורית. עו"ד אודיז ריתק את כל הנוכחים אשר רבים מהם תיארו תחושות קשות לפיהן כל עתידם המקצועי והכלכלי מוטל בספק לנוכח התרחבות הסנגוריה הציבורית אשר נוגסת במטה לחמם.
"הסנגוריה ציבורית הוקמה כדי לספק הגנה לאנשים עם מגבלה אישית או מגבלה כספית חריפה", אמר אודיז. "בשעתו מאוד תמכתי בהקמת הסנגוריה אבל מה שקרה מאז ועד היום הוא שהגולם קם על יוצרו, התפתח כאן חולי לאומי ממש. האימפריה המוסדית הזו היא תוצר של ריקוד טנגו מושחת אשר משרת רק את אינטרס היעילות המערכתית של הנהלת בתי המשפט והשופטים, כולם שם רוצים לחסל כמה שיותר תיקים בשם היעילות, עד כדי כך ששופטים מוכשרים ומשקיענים לא מתקדמים כי הם צריכים להיות יותר יעילים. כל היעילות הזו אינה יכולה להתאפשר ללא הסנגוריה הציבורית במימדיה העכשוויים.
"למשל, בימי הקראות של כתבי אישום שופטים ממנים סנגור ציבורי לכל נאשם בלי לבדוק אם הוא ראוי לייצוג ציבורי, ממנים סנגור רק כדי לייעל את התהליך, הסנגוריה הציבורית הפכה ל'מיקרוגל של מערכת המשפט'. עבריינים מארגוני פשיעה כמו גם נאשמים מבוססים מהמגזר הציבורי, שולה זקן למשל, נהנים מסנגור ציבורי בחוזים מיוחדים, כאשר כל הוצאות הצילומים והחקירות ממומנות על ידי הקופה הציבורית. מדובר בסיפור מכוער שהמערכת המשפטית מאפשרת אותו בשם היעילות ומתוך ידיעה ברורה שאף אחד לא ממש יתעסק בזה.
"תרופות לאנשים חולים לא נותנים במדינת ישראל, אבל סנגורים בעלות של עשרות אלפי שקלים לתיק נותנים ללא כל הליך ביקורתי. על פי החוק והתקנות יש לגבות אגרה מכל מיוצג אבל הסנגוריה בראשות היו"ר הקודמת, עו"ד ענבל רובינשטיין, החליטה לא לגבות. אם ייגבו אגרה אמיתית, שזה בסך הכל כמה מאות שקלים למיוצג, נגיע לגבייה של 40 מיליון שקלים ויותר – שירות החינם שניתן היום לבעלי אמצעים ועשירים הוא עוול".
לדברים הצטרף עו"ד חי הבר שציין כי הסנגוריה הציבורית מתפרסת כיום לתחומים אחרים מלבד הפלילי, "אפילו בדיני הגבלים עסקיים הם עוסקים. אני מייצג בתיק ענק עם החברות המובילות במשק ויש בתיק מינויים של סנגורים ציבוריים, כאשר כל חוזה ייצוג כזה הוא בסדר גודל של לפחות 150 אלף שקל".
הערה נוספת נשמעה מכיוון נציגת מרכז נוגה לנפגעי עבירה: "איפה מעמד הקורבנות במשרד המשפטים, איזה תמיכה וסיוע הם מקבלים ביחס לתקציבים העצומים שמוזרמים לסנגוריה הציבורית?".
נציג הסנגוריה הציבורית במפגש, עו"ד גיל שפירא, השיב על המתקפה נגד הגוף בו הוא עובד: "הסנגוריה הציבורית בולמת פגיעות קשות בזכויות אדם ולכנות את פעילותה חולי לאומי או ריקוד מושחת זה לא ראוי. הסנגוריה הציבורית היא גוף מבוקר על ידי ועדה ציבורית המורכבת מנציגי האקדמיה ולשכת עורכי הדין. גם אנחנו לא רוצים לייצג את מי שיש לו כסף, ובלי קשר יש לנו כבר קושי לייצג בהיקפים שבתי המשפט מחייבים אותנו היום".
 |
 |
| עו"ד רחלה אראל | עו"ד רותם טובול |
סנגוריה וזכויות אדם במשרד המשפטים
"אני דווקא שמחה שאנחנו בעידן בו יש סנגוריה חזקה מדי, אנחנו גאים בייצוג הזה ורוצים אותו", הגיבה פלמור לביקורת על הסנגוריה, והמשיכה להדגיש את הקו ההומניסטי אותו היא מביאה לתפקידה החדש כמנהלת הכללית של משרד המשפטים. "עם זאת, במפגש האחרון של ועדת הסנגוריה הציבורית, שאני חברה בה, התקבלה החלטה לבדוק מי הם לקוחות הסנגוריה. אנחנו יודעים שמרבית הסכומים הגבוהים משולמים לסנגורים חיצוניים, אבל המשאבים חייבים להיות מנוצלים בצורה מושכלת יותר, על פי המטרות העיקריות, ולכן זה ייבדק ויהיו מסקנות.
"מידיעה אישית אני אומרת, יש הוסטל לאסירים שנסגר כי אין תקציב ובעיני זה צריך להיות האינטרס של הסנגוריה הציבורית, שמשאבים יילכו לאינטרס הרחב יותר של זכויות אדם. אני גם הייתי מצפה שאתם עורכי הדין הפרטיים תצרחו ותגידו שלא ייתכן שוועדות השחרורים יתנהלו בצורה שבה הן מתנהלות. בגלל הסרבול והתנאים, לסנגורים פרטיים כמעט לא משתלם כבר לייצג בהן, מה שפוגע בעבודה שלכם ובלקוחות. מזל שבמקומות האלה יש סנגוריה ציבורית כי אחרת לא היה בכלל ייצוג לאסירים בוועדות השחרורים. מנגד, באסירים ביטחוניים שאינם זכאים לסנגוריה ציבורית לא ראיתי הסתערות של סנגורים פרטיים".
עורכות דין בקהל תיארו בפני המנכ"לית את המציאות העגומה של ייצוג אסירים בוועדות שחרורים בכל מתקני הכליאה בארץ. עו"ד רותם טובול הלינה על כך שיום ייצוג בוועדות מתחיל בחמש בבוקר כדי לתפוס מקום בתור. "יש לא מעט עורכי דין שעיקר עיסוקם הוא ועדות השחרורים, עורכי דין שמגיעים בחמש בבוקר למתקנים של שב"ס זה פשוט לא הגיוני".
יו"ר ועדת שב"ס בפורום הפלילי, עו"ד רחלה אראל, סיפרה כי יצאו מכתבים אל נציב שב"ס ומנהל בתי המשפט בעניין תנאי העבודה הגרועים שמשביתים את עבודת המשרדים: "ימים שלמים בתוך מתקן כליאה, ללא שירותים נאותים, ללא מזון סביר וטלפונים סלולריים – לא יכול להיות שפרקליטים מהתביעה נכנסים עם פלאפונים ועורכי דין פרטיים לא. אנחנו מבקשים לחלץ את ועדות השחרורים ועתירות האסירים מתוך כותלי בתי הסוהר ומתכוונים לפעול מול הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, כדי שיאשר עתירה לבג"צ בעניין הזה".
פלמור הצטרפה בעצמה לביקורת על נוהלי ועדות השחרורים, "אף אחד לא נעמד על רגליו לנוכח העובדה שיש 30 תיקים ביום בוועדות שחרורים, הנושא הזה מוכר וקרוב לליבי. הנהלת בתי המשפט הקימה את המנהלת הזו ויש התחייבות שלה להסדיר את עבודת הוועדות, לכולם יש הכרה עמוקה בכך שוועדות השחרורים אינן מתפקדות בצורה טובה. העובדה שמגיעים ולא ברור מי נכנס קודם היא בעייתית, בלתי נסבל שסנגור צריך להיות יום שלם בלי הסלולרי שלו. אנחנו עובדים בשילוב ידיים עם הנהלת בתי המשפט כדי לשפר את הדברים".
 |
| עו"ד פיני פישלר |
הפקעת התביעה המשטרתית
עו"ד אראל הלינה גם על כך שמשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט מדירים את לשכת עורכי הדין מדיונים על נוהלים שונים, החל מנוהל ועדות שחרורים ועד לנוהל שמיעה רצופה של משפטים, "מזמינים את הסנגוריה ציבורית שתייצג את עורכי הדין הפרטיים. זו תופעה שחוזרת ונשנת, אנחנו היחידים שמוסמכים על פי דין לחוות את דעתנו בנושאים הקשורים בנו".
פלמור השיבה לה כי , "חד משמעית, הלשכה צריכה להיות שותפה בדיוני נוהל הקשורים בה, זה הדבר הנכון והבריא ביותר. הסנגוריה הציבורית חשובה ויקרה לליבי, אבל ככל שלשכת עורכי הדין תרצה לקחת חלק בוועדות וישלחו נציגים שמסוגלים לפנות את הזמן להשתתף בדיונים, אנחנו נשמח".
עו"ד פיני פישלר העלה לדיון את המשך הפעילות של יחידת התביעות המשטרתית, "זה הנושא החוקתי החשוב ביותר, 95 אחוז מתיקי החקירה מסתיימים בהגשת כתבי אישום בגלל הנוהל הזה. הם אוכלים יחד, משתתפים בכנסים יחד, נחשפים לסטטיסטיקות יחד ובסוף גם מקבלים החלטות יחד. פישלר, אשר דרש להפקיע את היחידה מהמשטרה, טען כי המשטרה נאחזת ביחידת התביעות לטובת חלוקת דרגות וקידומים, וציטט מדו"חות של ועדת צדוק ומבקר המדינה אשר המליצו על הפרדת התביעות מהמשטרה".
מיכל לוין, היועצת המשפטית של תחנת טייבה, השיבה לפישלר בעניין זה: "פעם התביעות היתה יחידה שכפופה ישירות לקצין החקירות המחוזי. בשנים האחרונות המערכות מנותקות, אנחנו כאנשי חקירות ממש ממודרים היום מאנשי התביעות".
אמנם פלמור בתפקיד חודש בלבד, אבל היא כבר מגיבה גם כפוליטיקאית מיומנת: "היתה ישיבה אצל שרת המשפטים בנושא והיא ביקשה שנכין מתווה. צריכים להבין שמדובר בתהליך מבני ותקציבי מורכב, וכדי לגבש תפיסה ישימה מבחינה תקציבית צריך לעשות חשיבה".
 |
| הדרת עורכי דין פליליים פרטיים מקבלת החלטות (צילומים באדיבות הפורום) |
