 |
| אביחי מנדלבליט |
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פירסם עדכון להנחיה בדבר הסדרים מותנים. במסגרת העדכון, הוחלה האפשרות לערוך הסדר מותנה, שמשמעו סגירת תיק בכפוף להודאת חשוד בעובדות האישום המיוחסות לו והתחייבותו לעמוד בתנאים מסוימים – על תשע עבירות נוספות שבאחריות התביעה המשטרתית.
העבירות בהן מדובר וניתן יהיה לערוך בגינן הסדרים מותנים הן: תקיפה (סעיף 379 לחוק העונשין), גניבה (384), היזק בזדון, תגרה, החזקת נכס חשוד, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הזנחת השמירה על כלי יריה וחומרים מסוכנים, העלבת עובד ציבור ואיסור מכירת משקאות משכרים לקטין. כמו כן נקבע, כי התביעה המשטרתית תהיה רשאית לערוך הסדרים מותנים בכל עבירות העוון שבטיפולה, החל מינואר 2019.
מנדלבליט כתב כי הוא רואה חשיבות רבה בקידום הסדרים מותנים כהליכים חלופיים להליך הפלילי, ובמתן הזדמנות לחשודים המתאימים לסיים את ההליך ללא הרשעה. הפעלת מתווה הסדר מותנה מעמידה בידי התביעה כלי נוסף להתמודדות מחוץ לכתלי בית המשפט עם ביצוע עבירות ומאפשרת להפחית מהעומס המוטל על התביעה ובתי המשפט על מנת שיוכלו להתמקד באכיפת העבירות החמורות. היועץ המשפטי לממשלה רואה בהרחבת יישום ההסדרים אבן דרך ובשורה חברתית בתחום אכיפת החוק הפלילי במדינת ישראל.
עו"ד ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, אמר לאחרונה בכנס הוועדה לעניינים פליליים של לשכת עורכי הדין כי התביעה היתה מוגבלת בשיקול הדעת בעניין הסדרים מותנים והתקבלה החלטה כי הגיעה העת ללכת הלאה ולהתקדם שלב נוסף להרחבת ההסדרים האלה. עו"ד ואקי ציין כדוגמה מקרה בו פקידה בדואר גנבה בושם מחבילה במהלך עבודתה אך לא ניתן היה לסגור את התיק בהסדר מותנה מאחר וההנחיות לא התירו לערוך הסדר כזה בעבירות מסוג פשע. לתביעה נותרו רק פתרונות קצה – להעמיד לדין את החשודה או לסגור את התיק כליל, ללא שום סנקציה.
