מנגנון חטיפת הכספים הממלכתי של בתי המשפט וההוצאה לפועל

מסמך העיקול מבית המשפט

הפקדתם אלפי שקלים כערבות לשחרור ממעצר של בן, אח, קרוב משפחה או חבר? ההליך הסתיים בעונש, או אפילו בתיק סגור ללא אשמה, וביקשתם לפדות את הערבות? אם על שמו של האיש שלכם יש עיקולים בהוצאה לפועל, לא תקבלו את כספכם בחזרה.

בית המשפט העליון נדרש השבוע לסוגייה, השופט אורי שהם אפילו ציין שמדובר במצב אבסורדי, אבל לא התערב בהחלטת העיקול ושילם אזרחית קשישה שהפקידה סכום עתק מבחינתה להתמודד עם הרשות המחוקקת.

לפי המצב המשפטי כיום, כספי ערובה שהופקדו בקופת בית המשפט לצורך הבטחת קיום תנאי שחרור או התייצבות למאסר אינם מוחזרים לערבים במידה ולאיש עליו חתמו ערבות יש חובות – הם מועברים לקופת ההוצל"פ. מבחינת המדינה, די בכך שכספים שאדם אחר הפקיד מוחזקים בידיה.

גמלאית בת 74 מחולון פנתה לאחרונה לבית המשפט העליון בנסיון לשנות את הגזירה. פרקליטה, עו"ד שאדי כבהא מיפו, ביקש לערער על החלטות בתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב, שענו בשלילה לבקשתה לקבל בחזרה 5,000 שקל שהפקידה לפני שלוש שנים לטובת שחרור בנה ממעצר. הבן נהג בזמן פסילה ונשפט לעבודות שירות. לאחר שסיים לרצות את עונשו ביקשה אמו לקבל חזרה את כספי הערבות. הפרקליטות הודיעה בתחילה לבית המשפט כי אין לה התנגדות להשבת הכספים לאם, אולם ההחלטה שונתה כאשר מזכירות בית המשפט גילתה כי לבן יש תיקי עיקול בהוצאה לפועל.

בבקשה לבית משפט העליון הדגיש עו"ד כבהא כי אין המדובר בכספי הבן, אלא בכספה של האמא, וכי במסמכים עליהם חתמה לצורך הפקדת הערבות לא נאמר דבר וחצי דבר על האפשרות של חילוט הכסף בכפו, לתיקי הוצל"פ. בתצהיר שלה להיכל הצדק ציינה האשה: "הנני אלמנה בת 74 המתקיימת מכספי הביטוח הלאומי ונעזרת בבתי הבכורה לקיום יומיומי, לאחר שבמשך שנים רבות שילמתי את חובותיו של בני, אותם אינני מסוגלת לשלם עוד. מעבר לעובדה כי השבת כספי הפקדון הוא הדבר החוקי לעשות, זהו גם הדבר הנכון לעשות… סכום זה (5,000 שקל) הוא מעל הכנסתי החודשית".

השופט אורי שוהם

בתגובתה הביעה המדינה "אמפתיה" לבקשה אך דחתה אותה. "המדינה ערה למצוקת האם שנתנה לבנה העצור כספים על מנת שיוכל להשתחרר ממעצרו", נכתב בהיתממות כאילו הכסף נמסר לידיו של הבן ולא למזכירות בית המשפט. "בטרם נודע על קיום החוב הסכימה המדינה להשבת הכספים לידיה", אולם כעת, "עם כל ההבנה למצבה של המבקשת הדין אינו עומד לצידה", נכתב ביבושת.

הטענה היא שבית משפט העליון כבר דן בנושא חילוט כספי ערובה של צדדים שלישיים, וקבע כי מרגע שהוצא צו עיקול על ידי לשכת ההוצאה לפועל, מזכירות בית המשפט מחויבת לפעול על פיו. עם זאת, לדברי הפרקליטות, ערבים שכספם הוחרם יכולים לנסות הליך אחר ולבקש סעדים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. 

במהלך הדיון בעליון, השופט אורי שהם הביע אי נחת מהמצב הקיים אך נמנע מלהתערב בו וגילגל את הכדור אל הכנסת. "התוצאה מעוררת קשיים לא מבוטלים", כתב השופט שהם. "האפשרות לעקל כספי ערובה שהופקדו על ידי בני משפחתם וידידיהם של העצורים בקופת בית המשפט עלולה להביא לכך שנכונותם של קרובים לסייע תפחת, שעה שיידעו על האפשרות כי הכספים יעוקלו. כתוצאה מכך, גובר החשש כי עצורים שידם אינה משגת לא יוכלו להשתחרר לחלופת מעצר. אף על פי שעומדת בפני הצד השלישי האפשרות לנקוט הליך מתאים בלשכת ההוצאה לפועל, במטרה להביא להשבת הכספים לידיו, הרי שמדובר במטלה לא פשוטה, הכרוכה בזמן ובממון. לאור זאת, ייטיב המחוקק לעשות אם ישקול את תיקונו של חוק ההוצאה לפועל, באופן שימנע את האפשרות לעקל כספים שהופקדו במזכירות בית המשפט למטרות של שחרור ממעצר".

עו"ד שאדי כבהא

בין הפתרונות שמעלים עורכי דין עלתה הצעה לבקש משופטים לאפשר לערבים להפקיד ערבות בנקאית ולו מזומן. ערבות בנקאית מקובלת על בתי משפט כתחליף למזומן, והיא אינה ניתנת לעיקול בידי צד שלישי דוגמת ההוצאה לפועל, שכן ערבות זו מתקיימת רק במסגרת היחסים המשולשים בין הערב (הבנק), לבין מזמין הערבות (המפקיד) ומקבל הערבות (בית המשפט). המסתייגים מכך טוענים שהפתרון אינו מוחלט, ראשית הוא מחייב חשבון בנק פעיל של הערב, מה גם שהמצאת ערבות בנקאית דורשת זמן בעוד ששחרור רצוי באופן מיידי.

עו"ד שאדי כבהא סבור כי המצב הנוכחי הוא "סוג של סחיטה של חייבי הוצאה לפועל – שימוש בהליך הפלילי לצורך פירעון חוב אזרחי". לדבריו, יש למצוא פתרון מיידי בחקיקה או בפסיקה. "צריך לעשות הפרדה בין הכספים. הרי ידוע שהמפקידים לרוב הם בני המשפחה, ואולי צריך שתהיה הוראה שהכספים יהיו על שמם של המפקידים בפועל ולא של העצורים".