"מי שנכווה ברותחין – עליו להיזהר בצוננין"

השופט שמואל הרבסט

שופט בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט, גזר שבעה חודשי מאסר בפועל על בעל אולם שמחות בירושלים, שהורשע בעבירות של אי הגשת דוחות למס הכנסה ומע"מ. 

הנאשם, עופר חסון מירושלים, מנהל חברת "ח.ו שהם", הורשע לפני כחצי שנה בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, ארבע עבירות של אי הגשת דוחות חברה למס הכנסה עבור השנים 2013-2010 ושתי עבירות של אי הגשת דוחות אישיים למס הכנסה עבור השנים 2013-2012. מחזור עסקאותיה של החברה בין השנים 2013-2010 עמד על כ-10 מיליון שקל.

לחסון יש עבר פלילי: בשנת 2002 הוא הורשע בכליאה וחטיפת נערת ליווי והבאת אדם לידי עיסוק בזנות , ונידון לתשע שנות מאסר. לאחר שריצה שש שנים בפועל, שוחרר מכלאו והחל לנהל אולם שמחות. הוא נקלע לקשיים כלכליים, לקח הלוואות בשוק האפור והסתבך עוד יותר בחובות. לשירות המבחן הוא סיפר, כי כדי לחסוך בהוצאות בניסיון לצאת מהמצב אליו נקלע, הוא הפסיק לדווח על הכנסותיו לרשויות המס. 

"היה עליו להיזהר בצוננין (עבירות מס), לאחר שנכווה ברותחין (עבירות כליאה, חטיפה וסחר לשם זנות)", ציין השופט הרבסט בגזר הדין והוסיף: "הערכים המוגנים בעבירות המס הם ההגנה על הקופה הציבורית והשוויון בנשיאה בנטל תשלום המסים. הציבור כולו נושא בנטל המס ביודעו שכספים אלה ישמשו למטרות ציבוריות חשובות וכי הכל נושאים בנטל זה בשוויון, בהתאם לאמות המידה שקבעה המדינה. הימנעות מדיווח על הכנסות, משמעו למעשה העלמת הכנסות מהמדינה והתחמקות מתשלום המס המחויב בגינן".

עם זאת השופט קבע כי חסון יתייצב לריצוי עונשו רק בעוד שנתיים – בפברואר 2018, מאחר שמשפחתו תלויה בו באופן מוחלט, ומאסרו המיידי "יביא לשבירת מטה לחמה אשר נועד לא רק לצרכי המחיה הבסיסיים אלא אף לרכישת תרופות". חסון טען כי הגיע להסדר תשלומים עם אנשי השוק האפור מהם לווה כספים, ולפיו הוא אמור לשלם להם מדי חודש בשנתיים הקרובות, והשופט הסכים לדחיית עונש המאסר על מנת "לאפשר לו לעמוד על רגליו ולחסל ככל הניתן את חובותיו תוך שהוא מפרנס את משפחתו".  

את המדינה ייצג בתיק עו"ד עורווה חוסיין ממדור תביעות במחוז ירושלים והדרום במס הכנסה.

סנגורו של חסון, עו"ד יאיר קורן, מסר: "למרבה הצער, בשנת 2016 בישראל אדם יכול להיכנס למאסר של ממש בגלל שאין ידו מספקת, ומצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את חובותיו הטכניות כלפי רשויות המס. לו היה הנאשם מצליח לגייס סכום 'זניח' של כמה עשרות אלפי שקלים בכדי להעמיד רואה חשבון שיגיש את הדו"חות השנתיים שלו, הרי שעמדת המדינה לא הייתה למאסר ובית המשפט ממילא לא היה משית מאסר. הסיבה היחידה שהנאשם יכנס לכלא היא שהוא חסר כל".

לטענת עו"ד קורן, "להבדיל אלף אלפי הבדלות, באם היה הנאשם זמר מזרחי 'סלב' שיכול 'לשחד' את רשויות המס בכופר על העלמות מס של ממש בגובה מיליוני שקלים, והיה ברשות החוק משלם חלק קטן מהעלמותיו בצורת כופר, הרי שלא היו נפתחים נגדו הליכים פליליים בכלל. למרבה הצער בעבירות הטכניות ברוב המוחלט של המקרים המדינה 'חכמה על חלשים' ומוטב היה שמישהו ברשות השופטת או המחוקקת היה מתעורר ומזהה את הפרדוקס שבעבירות האלה. ראוי להזכיר שבעבירות הטכנית המדינה יורדת לחייו ונכסיו של החייב גם במישור האזרחי ויש לה כלים רבים בדמות קנסות ומערכת גבייה משומנת. לטעמנו, ובכך ניסינו לשכנע את בית המשפט, די בסנקציות האזרחיות הכבדות המוטלות על נישומים במעמד הנאשם ואין צורך בהפעלת הסנקציות הפליליות הכבדות כאשר ידוע מצבו הכלכלי של הנישום".