מי לא רוצה לראות אסיר עולם בפריים טיים

דידי סיבוני עם שני ילדיו (ארכיון)

"עניינה של בקשת ערעור זו, בזכותו של המבקש, אסיר עולם, אזרח ישראל, לחופש ביטוי ושוויון".

בית המשפט העליון ידון בחודש הבא בערעור שהגיש דידי סיבוני, שהורשע ברצח אשתו לפני 17 שנים. סיבוני ביקש מבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד ניר יסלוביץ, לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה את בקשתו להתראיין ל"ערוץ 10" בראיון מצולם, לצורך כתבה העוסקת בטענתו כי הוא חף מפשע.

במוקד בקשת הערעור שהוגשה לבית המשפט, והתקבלה כאמור, עומדת סוגיה מהותית, שבה יצטרך בית המשפט העליון להכריע: האם לאפשר לאסירים להתראיין לכתבות טלוויזיה מצולמות? בעבר שב"ס היה פתוח מאוד לראיונות עם אסירים, אבל בשנים האחרונות, עם התחזקות האג'נדה של קורבנות עבירה, הוקשחו נהלי שב"ס בתיאום עם הפרקליטות, והם אינם מאפשרים עוד ראיונות עם אסירים, למעט מקרים נדירים שניתנו באישור בג"צ.

בפעם האחרונה היה זה פרנסואה אבוטבול (הג'ינג'י), שעתר לבג"צ בטענה שנאסר עליו להביא בפני הציבור את גרסתו לאירועים שהביאו לרצח הנער רענן לוי, רק מאחר והוא משתייך למשפחת אבוטבול ומסווג מודיעינית כחבר בארגון פשע. פרקליטו, עו"ד דוד יפתח, טען אז כי הוא מופלה לרעה יחסית לאסירים אחרים שאינם מזוהים עם ארגוני פשע. רגע לפני שבג"צ הכריע בנושא, המליצו השופטים להגיע להסכמה, ואכן, אבוטבול משך את העתירה ושב"ס התיר לו להתראיין לתוכנית של אמנון לוי, אך בפיקוח מלא על התוכן. בעקבות העתירה הזו שונה הנוהל והוחלט לאסור באופן גורף ראיונות עם אסירים, כך שעילת האפליה לא תעלה שוב לדיון. כעת מנסה עו"ד יסלוביץ לאתגר שוב את מערכת המשפט בנושא, בדיוק כפי שעה לפני כחודשיים עו"ד מיקי חובה בשמו של זאב רוזנשטיין המבקש אף הוא להתראיין לראשונה, ולהביא בפומבי את גרסתו לאירועים המדוברים בעקבותיהם הוא נשפט ל-17 שנות מאסר.

פרנסואה אבוטבול בסרט של אמנון לוי

ב-26 בינואר 1999, סיבוני שהתגורר בהתנחלות גבעון החדשה, עמד לעזוב את ביתו בעקבות סכסוך עם אשתו מנדי. לפי כתב אישום שהוגש נגדו מאוחר יותר, על רקע הסכסוך, לאחר שאשתו יצאה מחדר האמבטיה, הוא כיוון את האקדח לראשה, לחץ על ההדק, פגע במצחה והרג אותה. סיבוני הורשע ברצח אשתו ונידון למאסר עולם. ערעור שהגיש על ההרשעה לבית המשפט העליון נדחה, וכך גם שתי בקשות למשפט חוזר, בהן טען כי ברשותו ראיות לכאורה על כך שאשתו איימה להתאבד באמצעות אקדחו, נוצר ביניהם מאבק והיא נהרגה כתוצאה מכדור שפגע במצחה ולא מירי שלו.

מאז ועד היום, סיבוני ממשיך לדבוק בגרסתו. מאחר שכך, עונשו לא נקצב על ידי נשיא המדינה. כבר 14 שנים הוא יושב מאחורי סורג ובריח, ומלבד אי קציבת העונש, הרשויות – בכללן ועדת השחרורים המיוחדת של שירות בתי הסוהר – אינן רואות בו מי שמועמד לשיקום והוא גם אינו זוכה לחופשות ופריבילגיות נוספות. למרות זאת, יחד עם ילדיו שמאמינים לגרסתו ותומכים בו, סיבוני מנהל במשך שנים מאבק על חפותו.

העניין של "ערוץ 10" בסיפורו של סיבוני מובן. אסיר עולם בלתי קצוב שהורשע ברצח הטוען לחפותו מזה למעלה מ-17 שנים, בעוד שילדיו של האסיר – אשר כאמור הורשע ברצח אימם – עומדים מאחוריו ונלחמים יחד איתו למען הוכחת חפותו. התסריט לכתבה הטלוויזיונית כבר מוכן אבל בשב"ס מתעקשים לא לאפשר את הראיון הזה, ומציעים תחת כך ליוזמי הכתבה ראיון כתוב בלבד.

סיפור המאבק של סיבוני ושל ילדיו על חפותו, הובא בעבר בהרחבה ב"פוסטה".

ההבדל בין ראיון מצולם לראיון כתוב (אילוסטרציה)

מאפיינים מיוחדים וחופש הביטוי

ב-26 בינואר 2016 דחה שב"ס את בקשתו של סיבוני להתראיין לחדשות ערוץ 10, בין היתר בטענה שאישור פרסום כזה יפגע לא רק בנהלים ו"בסדר של בית הסוהר", אלא גם באינטרסים ורגשות של נפגעי העבירה. בכך מסתמכים בשב"ס על התנגדות משפחת המנוחה מנדי סיבוני לראיון המצולם, אבל כמעט שמתעלמים מכך שילדיו של סיבוני, המוגדרים אף הם "נפגעי עבירה", תומכים מאוד בראיון זה.

ב-31 בינואר הגיש סיבוני עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וביקש את התערבותו, כך שיורה לשב"ס לאשר את קיום הראיון. חודש לאחר מכן הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם נפגעי העבירה, ילדיו של סיבוני, שביקשו אף הם לאפשר לאביהם להתראיין. במקביל, גם "ערוץ 10" הגיש לבית המשפט בקשה מפורטת לקיום הראיון עם סיבוני. "קיים בפרסום הראיון, עניין רב, נוכח מיוחדות המקרה, שבו המבקש, איתן בעמדתו, רבת השנים בדבר חפותו, בעוד ילדיו של המבקש, שהורשע ברצח אימם, עומדים לצד אביהם, ונלחמים את מלחמתו, לשם הוכחת חפותו. מאפיינים מיוחדים אלה, ראויים להצגה בפני הציבור", נטען בעמדת הערוץ שהוגשה לבית המשפט.

ב-22 במרץ 2016 דחה בית המשפט את העתירה. בין היתר צוין כי במקרה זה לא קיימות נסיבות המאפשרות חריגה מפקודת נציבות שב"ס, לפיה קיום ראיון עם אסיר יהיה בכתב בלבד, למעט מקרים עם נסיבות יוצאות דופן. בהחלטת בית המשפט הוצע עוד, כי ערוץ 10 יוכל לראיין את ילדיו של סיבוני ולהוסיף לכתבה גם את התייחסותו של אביהם, שתינתן בכתב ומראש. 

בתגובה, עו"ד יסלוביץ הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בה נטען כי במקרה של מרשו דווקא כן קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את קיום הראיון הטלוויזיוני. לדבריו, בעבר הוא ביקש להתראיין וקיבל את אישור בית המשפט, אולם הראיון לא יצא לבסוף לפועל, מסיבות שאינן קשורות בו. סיבוני טוען כיום, כי אם שופט אחד התיר לו להתראיין בעבר, אין שום סיבה ששופט, מאותו בית משפט, לא יתיר זאת אף הוא.

זאת ועוד, לפי הערעור, בעבר התאפשרו ראיונות מצולמים עם אסירים, אולם כיום בשב"ס אוסרים זאת. עו"ד יסלוביץ טוען לפיכך לאפליה של סיבוני אל מול אסירים ועצורים אחרים, להם אישר שב"ס, או בית המשפט, להתראיין לטלוויזיה."משמעות פסק הדין (שדחה את בקשת סיבוני) הינה אפליית המבקש מול אסירים אחרים. כאלה שבתי משפט מנהליים, במחוזות אחרים, אפשרו להם להתראיין לכלי תקשורת למרות החשש לפגיעה ברגשות משפחות נפגעי העבירה, והחשש להעצמת מעמדם של העבריינים".

עו"ד ניר יסלוביץ

בעיה יסודית וחוקתית

לדברי עו"ד יסלוביץ, בקשתו של סיבוני אף מעוררת שאלות משפטיות "בעלות חשיבות עליונה", ביניהן שאלה חוקתית "מהמעלה הראשונה": "בקשתו מעוררת בעיה יסודית ותובעת בחינה מחודשת של פקודת הנציבות, שעניינה 'פניית אסיר לפרסום דברים בציבור', בעוד בנוהל זה נקבע שכלל מיצוי חופש הביטוי של האסיר, יהיה בכתב בלבד, וכי רק במקרים חריגים יאפשר המשיב פרסום, בדרך אחרת.

"הנוהל פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד של האסירים, ומהווה פגיעה אנושה, בליבת הזכות החוקתית לחופש הביטוי. עתירה זו מעוררת שאלה חוקתית, מהמעלה הראשונה, ועניינה בחינת חוקתיות הפגיעה בחופש הביטוי של אסירים… לא רק שיפגע בחופש הביטוי ובחופש הציבור לדעת, אלא גם יצור בפנינו מצב אבסורדי של סתימת פיות האסירים, הטוענים לחפותם. זה המצב הרצוי במדינתנו?"

עו"ד יסלוביץ ממשיכך ותוהה, "נשאלת השאלה האם המדיניות המצמצמת והחדשה של שב"ס, לפיה אין ראיונות מצולמים עם אסירים הינה מדיניות מידתית, שאין בה בכדי לפגוע באמות המידה של חופש הביטוי? המבקש יטען, כי הנוהל מגביל מאד במתכונתו הנוכחית את חופש הביטוי, ופוגע בחופש הביטוי, במידה העולה על הנדרש, בזכות החוקתית של אסירים לחופש ביטוי אפקטיבי, בכבודם ובזכות הציבור לדעת".

בערעור של סיבוני עו"ד יסלוביץ אף דורש לבטל את כל הנוהל של שב"ס אשר שולל ראיונות עם אסירים באופן המשקף את הוראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואת ההלכה המחייבת של בית המשפט. "מדוע נדחקה לקרן זווית האפשרות לקיום ראיון פרונטאלי או טלפוני, שהיתה קיימת בעבר?… המצב המפורט לעיל יצור בפנינו מצב לפיו אזרחי המדינה לא יראו לנגד עיניהם אסירים הטוענים לחפותם…".

קידוש האשמה

בנוסף נטען בעתירה, כי נהלי שב"ס למעשה גורמים ל"קידוש האשמה" כערך עליון מעל לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, "עניין זה מטרתו לסתום פיותיהם של מורשעים המרצים עונש מאסר, זאת על מנת להגן על מערכת אכיפת החוק ולמנוע מהם למתוח ביקורת עליה".

נשאלת השאלה: מה בדיוק מתכנן סיבוני לומר בראיון הטלוויזיוני ששב"ס מסרב לאפשר? העתירה עונה גם על שאלה זו: "עניינו העיקרי של הראיון הטלוויזיוני בטענות החפות של המבקש, ובראיות החדשות שנתגלו על ידי המבקש, שיש בהן בכדי להוכיח, כי המבקש מרצה את עונשו, על לא עוול בכפו. בנוסף, עניינו המשני של הראיון הינו בסיפור התמיכה של הילדים של המבקש במבקש המשמשים כקורבנות העבירה, ומסעם המשותף להוכחת חפותו של המבקש. זכותו של הציבור ללמוד ממקור ראשון על אנשים דוגמת המבקש הכלוא משנת 2000, ועדין זועק 'אני חף מפשע'. כך גם זכותו של המבקש להתבטא בעצמו ובדרכו ולהעביר לציבור את תחושותיו ומחשבותיו".

עדכון (20.11)

בהמלצת בית המשפט, סיבוני חזר בו מהערעור.