 |
| ההורים של המנוח בבית המשפט |
שישה חודשי עבודות שירות – זה העונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון על נער שהואשם בקשירת קשר לביצוע פשע – סיוע לדוקרי הנער אורגיל מואטי ואי הושטת סיוע למנוח שנדקר למוות ב-6 למאי 2012 ברחובות. את עבודות השירות ירצה הנער בכפר נוער, הושת עליו מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחת המנוח שייקבע בהמשך.
מדובר בגזר דין ראשון שניתן בפרשה, ההליך המשפטי בעניינם של שני הנאשמים המרכזיים עדיין מתנהל. הדרך להשגת הסדר הטיעון היתה ארוכה ועברה מספר משוכות משפטיות כשברקע מרחפת כל העת התנגדות עזה לעסקת טיעון מצד בני משפחתו וחבריו של מואטי אשר זכו לגיבוי של המחלקה לסיוע משפטי במשרד המשפטים ושל חברי ארגון משפחות נרצחים ונרצחות שאף הפגינו מחוץ לכתלי בית המשפט תחת הכותרת: "רצחת – שילמת!".
 |
| המנוח: אורגיל מואטי |
הסנגורית של הנאשם הקטין, עו"ד אורית חיון, שהיתה נחושה לאורך כל הדרך להגיע להסדר טיעון, מסכמת את ההליך המשפטי ואת הקשיים שנערמו בדרך לנוכח התנגדות המשפחתה והגופים הציבוריים.
איך מתחילים לגבש הסדר טיעון בתיק כזה?
"קודם כל לומדים טוב טוב את התיק ורואים מה חלקו של כל אחד מהנאשמים ומה הייתה הכוונה הפלילית של כל אחד מהם. במקרה הנוכחי רואים שלמרשי לא היה שום קשר ישיר למעשה אלימות והדקירות. הוא עמד בצד, שני הנאשמים האחרים רצו אחרי המנוח ומרשי לא רץ איתם אחריו. הוא חבר לחברים שלו רק לאחר שהמעשה נעשה מבלי שהוא ידע על המעשה עצמו".
כיצד התנהל ההליך?
"התהליך היה מאוד ארוך יחסית, 10 חודשים, בגלל שמשפחת המנוח מאוד חזקה ומאוד מתוקשרת. אבא שלו סגן ניצב במשטרה ולאורך כל ההליך המשפטי בני המשפחה נכחו והתנגדו. גם הפרקליטות התנתה הסדר טיעון בזה שגם הנאשמים האחרים, ברצח ובהריגה, יגיעו להסדרי טיעון. מבחינתם זה שמסיימים את ההליך עם אחד לא חוסך את ההליכים עם האחרים. טענתי שזה לא הוגן להחזיק אותנו כבני ערובה בגלל נאשמים אחרים, שמעשיהם לא קשורים ישירות ללקוח שלי והטענה הזאת התקבלה.
"לבסוף, לאחר שהיינו כמה פעמים אצל הפרקליטות, הלכנו לשופט מגשר שקיבל את חומר הראיות ושמע טיעונים עובדתיים ומשפטים בנוגע לחלקו של הלקוח שלי. לנוכח קשיים ראייתיים ונסיבות אישיות, והעובדה שמרשי היה בהליך שיקומי מוצלח, השופט המגשר הציע ללכת להליך שיקומי ולתת לו חצי שנה עבודות שירות. הפרקליטות הסכימה לזה אבל אז המשפחה של המנוח התנגדה. המשפחה טענה שאם שופט מגשר מציע חצי שנה עבודות שירות הם דורשים להעביר את התיק לשופט אחר. ההתנגדות הזו גרמה לבזבוז זמן משווע, השופטת הרי קבעה שהיא כפופה להצעה של השופט המגשר.
"לכן, אחרי שכבר הגענו להסכמות עם התביעה הם העבירו את זה לפרקליטות המדינה כדי שפרקליט המדינה ייקח את האחריות על ההסדר. זה עבר את כל המדרגות ואת כל המשוכות, הרבה זמן לא קיבלנו תשובה. התיק הגיע עד פרקליט המדינה שאישר בעצמו את הסדר הטיעון, רק אז יכולנו להציג את ההסדר לבית המשפט. אבל אז שירות המבחן רצה עוד שלושה חודשים כדי לראות איך הוא מתקדם בשיקום. שום דבר לא הלך בקלות, אפילו השופטת קלרה רג'יניאנו ציינה בהחלטתה כי אם זה היה תלוי בה היא לא היתה מקבלת את ההסדר, והיא מקבלת אותו רק בגלל שההסדר הוא הצעה של שופט מגשר שראה את חומר הראיות, בניגוד אליה שלא ראתה את חומר הראיות".
אז מה היו הבעיות בראיות?
"לפרקליטות לא היתה ראיה שמוכיחה את הכוונה הפלילית הנדרשת לעבירת הריגה או רצח. לא הייתה ראיה לכוונה של מרשי לפגוע במנוח, כי הוא לא היה חלק ממעגל האנשים שפגעו בו. גם החברים של המנוח, שעמדו יחד עם מרשי במרחק מה מהמקום, לא הושיטו לו עזרה, אז למה רק מרשי הואשם באי הושטת סיוע?".
 |
| עו"ד אורית חיון |
היו מפגשים מאוד טעונים בין המשפחות.
"כל דיון הגיעו הוריו של המנוח ואיתם לא מעט תומכים שכולם לבשו חולצות שחורות עליהם היה כתוב 'מאסר עולם לרוצחים'. הם לא יכלו להבין את זה שהלקוח שלי לא אשם ישירות ברצח אלא הוא רק שייך למעגל החיצוני של הסיוע לאחר המעשה. האשימו אותו ברצח עצמו ולכן הם היו מאוד טעונים. אני לא שופטת אותם כי באמת יש להם כאב גדול וכל התיק הזה הוא כאב גדול לשני הצדדים. לא צריך לחפש אשמים זה תמיד עצוב וקשה שמישהו שעוד לא הגיע לגיל 18, בין אם הוא חס וחלילה נרצח ובין אם הוא צפוי למאסר עולם.
"משפחת הקורבן קראה בדיון האחרון בטלוויזיה שהנאשם הזה הוא הנאשם העיקרי ברצח הנער. זה קצת הזוי, הוא הרי לא החזיק בסכין ולא דקר, אבל הם רואים שהוא יצא מזה בעונש קל יחסית אז הם אומרים שהוא האשם המרכזי. גם בדיון האחרון היתה הפגנה מחוץ לבית משפט, נשמעו קריאות קשות כלפיי וכלפי התובעת ובית המשפט.
"אני מאמינה שהכל נעשה מתוך כאב. בני המשפחה של הלקוח שלי היו שקטים, סובלניים, אף פעם לא השיבו לטענות ולאשמות. הם הבינו שזה בא מכאב והם מודים לאלוהים שהבן שלהם בחיים כי באותו רפרוף שניה זה יכול היה להיות שהוא היה זה שנמצא כעת שלא בין החיים".
גם המחלקה לסיוע משפטי של משרד המשפטי הביעה מורת רוח מההסדר?
"כן, הם נכחו בכל הדיונים, היו מעודכנים בכל ההליך, הביעו התנגדות והשפיעו על ההליך. אם הם לא היו היינו גומרים את התיק אצל השופט המגשר לפני חצי שנה. הסדרי טיעון צריך להעריך ולכבד, כי ללא הסדרי טיעון המערכת המשפטית הייתה קורסת מזמן. מדובר בהסדר מאוזן וראוי ואני דוחה ביקורת ציבורית מצד אנשים שלא מכירים את התיק ואת חומר הראיות, אני תוהה מאיפה הם יכולים להביע דעה או עמדה בלי להיות בנבכי העניין".
