מידע מודיעיני

איור מתוך עמוד ועדת השחרורים באתר שב"ס (לחצו לכניסה)

מקובל ונהוג לחשוב בקרב הציבור כי אסיר המתנהג בצורה נאותה זוכה לקבל הטבה, בדמות קיצור מאסרו בשליש מהתקופה המלאה אשר נגזרה עליו בבית המשפט. אלא שהציבור אינו יודע כי החוק אשר מסדיר שחרור מוקדם מכיל מספר תנאים מקדימים, ביניהם התנאי המרכזי הוא: לא יהא בעניינו מידע מודיעיני אשר מלמד על קשריו/מעמדו/פעילותו בעולם העברייני.

אין מחלוקת, מי שממשיך לפעול בגזרה העבריינית אין הוא ראוי ליהנות מקיצור תקופת מאסרו, וזאת בהנחה כי עומד הוא בשאר התנאים. אולם, דרך הבדיקה של המערכת לקיומו של תנאי זה מעוררת תחושות לא נוחות ואף מטרידות בכל הנוגע לאפשרות הוצאתם של אותם עבריינים ממעגל הפשע והחזרתם לחברה כאזרחים מועילים.

על פי הפסיקה, מידע מודיעיני חייב להיות מוצלב, מאומת ומעודכן, וזאת על מנת שבית המשפט יתרשם כי עסקינן במידע אשר יש בו כדי להצדיק שלילת פריבלגיה בדמות שחרור מוקדם לאסיר.

כל בר דעת ודאי יסכים להנחה כי נגד אדם אשר משחר ילדותו ביצע עבירות כאלו ואחרות, ומעגל חבריו לא כלל בהכרח את תלמידי הפקולטה למדעים מדויקים, סביר להניח כי ייזקפו לחובתו מידעים מודיעיניים המלמדים על "מעורבות בעולם העברייני". לכך יש להוסיף את העובדה כי המידעים מתקבלים בזמן שהאסיר מן הסתם נתון במשמורת בתי הסוהר, מרצה עונשו לצד אסירים אחרים אשר כולם נמצאו אשמים ונקבע בדין כי עברו עבירות פליליות כאלו ואחרות.

היכולת של אסיר להתמודד עם קיומו של מידע מודיעיני נגדו, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות בא כוחו, שואפת לאפס, ויש האומרים כי מדובר במלחמה אבודה מראש.

עו"ד גיא פרידמן

חברה חזקה היא זו היודעת לאמץ אל חיקה את אלו שפגעו בה ואין היא משימה מכשול בפני עיוור, בכך היא מבססת טענה עתיקת יומין לפיה בעבור אסירים מסוימים (בדרך כלל בעלי רקורד מוכח ו/או אלו המשוייכים לכנופיה / קבוצה / "ארגון פשע" / משפחה), המושג שחרור מוקדם הינו בבחינת פנטזיה.

דווקא לאותם אסירים, ראוי ונכון כי השימוש במושג מידע מודיעיני לא ייעשה באופן גורף ונכון יהא מצד המערכת לבדוק עצמה בטרם היא מנופפת במושג זה, אשר לרוב הינו ערטילאי ומתברר לאחר זמן ככזה אשר אינו מחזיק מים. מידע מודיעיני כשמו כן הוא, מידע, אין מדובר בראיה אשר ניתן לעשות בה שימוש ראייתי במשפט פלילי, ומשכך יש לנהוג בה בזהירות המירבית.
אותם אסירים אשר קיים כנגדם מידע מודיעיני מכוח שמם ועברם זוכים לעיוות דין משווע אשר הולך ומחריף עם השנים, ואין ביכולתם לעשות דבר בקשר לכך. למעשה, אנו כחברה מנציחים את פועלם ובעולם העברייני מאדירים את שמם הלכה למעשה. ספק בעיניי האם זהו התוכן שאנו כחברה רצינו לצקת במושג השגור בפינו ושמו "אינטרס ציבורי".

כסנגור פלילי אשר החל את דרכו אצל עו"ד אבי חימי (אשר אין חולק בדבר הגינותו ושליטתו ברזי הדין הפלילי), למדתי שם כי חברה אשר חורטת על דגלה עקרונות של ערכים ושמירה על זכויות נאשמים ומורשעים זוהי החברה בה אנו רוצים לגדל את ילדינו, ולא בחברה שדרך התנהלותה מנציחה את תיוגם של אסירים כמחוללי פשיעה – בין אם בעברם ובין אם בעתידם.
למרבה הצער, בתי המשפט לוקים בפטרנליזם עת הם מקבלים כדבר שבשגרה את האמור במידע המודיעיני בעניינם של אסירים (אך גם חשודים), בחינת אורים ותומים. צו השעה מחייב עריכת איזון בכל הקשור למשקל הניתן לקיומו של מידע מודיעיני נגד אסיר, והגיעה העת כי המחוקק יערוך אבחנה ברורה בין אלו אשר המידע המודיעיני הקיים לחובתם הינו מכוח שיוכם המשפחתי או עברם החברתי הפלילי, ובין אלו שאכן ממשיכים לעסוק בפלילים כדרך חיים.

ספק בעיני אם הציבור מודע לכך כי אסירים אינם זוכים לשחרור מוקדם בשל חשש לפגיעה בהם, משמע, לא די בכך שהאסיר מאוים ורשויות האכיפה אינן מטפלות באותו איום, אותו אסיר אשר עומד בקריטריונים לשחרור מוקדם נאלץ להישאר בבית האסורים רק בשל מידע מודיעיני אשר אין חולק על כך שדרך בדיקתו ועיבודו טעונה שיפור.

שינוי במערך בדיקת המידע המודיעיני ויישומו אך ורק באותם מקרים המצדיקים שימוש זה, מבטיחים הלכה למעשה כי אסירים רבים יותר יוכלו להשתקם ולצאת ממעגל הפשע אשר פוגע בראש ובראשונה בנו האזרחים הנורמטיביים. העניין הוא, שהשימוש הפסול שנעשה במידע מודיעיני במסגרת שב"ס הוא כאיין וכאפס לעומת השימוש שמבקשת כעת צמרת המשטרה לעשות בו במסגרת מאבקה בפשיעה החמורה – שינוי חקיקה כך שמידע מודיעיני ישמש כראיה בבית המשפט, אבל זה כבר נושא לרשימה אחרת.