מחדל התביעה ושתיקת הסנגור

עו"ד אלון קריטי

מנחם פנסו (26) מראשון לציון התמודד במהלך השנה האחרונה עם שני הליכים משפטיים במקביל. האחד, כתב אישום שהגישה נגדו פרקליטות מחוז מרכז על החזקת 50 גרם קוקאין. השני, כתב אישום שהוגש נגדו על ידי התביעה המשטרתית בראשון לציון, על עבירה שביצע בהיותו משוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית – גידול קנאביס במשקל 4.55 קילוגרם במעבדת הידרו שהופעלה במחסן בראשון לציון.

בתאריכים 5 ו-6 באפריל נגזר דינו בשני התיקים, תחילה בתיק הקוקאין ולמחרת בתיק הקנאביס, אלא שבפרקליטות ובתביעה המשטרתית לא היו מתואמים לגבי התוצאות בשני ההליכים, ומי שהרוויח בגדול היה הנאשם, מה שלא מנע מהתביעה המשטרתית להטיל את האחריות דווקא על הסנגור, עו"ד אלון קריטי, בטענה שהיה זה מתפקידו ליידע את בית המשפט בתוצאות המשפט.

מעשה שהיה, כך היה. ב–5 אפריל גזרה השופטת שרית זמיר מבית משפט השלום בראשון לציון 38 חודשי מאסר על פנסו בתיק ההחזקה של ה-50 גרם קוקאין, שנתפסו מתחת לבגדיו התחתונים בעת שהיה בביתו. למחרת, ב–6 אפריל, במסגרת הסדר טיעון גזרה השופטת שירלי דקל נוה, מבית משפט שלום בראשון לציון אף היא, 22 חודשי מאסר על פנסו, על חלקו בתיק גידול הקנאביס וכן בהחזקה של 11 גרם קוקאין נוספים.

הנאשם השקיע כספים בהקמת מעבדת הידרו (צילום ארכיון להמחשה)

רק כעבור מספר ימים הבינו בלשכת התביעות את גודל המחדל שלהם: הם לא ביקשו ש-22 חודשי המאסר שסוכמו עליהם בהסדר הטיעון, על עבירות שבוצעו בזמן שהנאשם היה משוחרר על עבירת סמים אחרת, יבוצעו במצטבר לעונש שהוטל עליו על העבירה המקורית, עונש שהם לא ידעו עליו למעשה בזמן אמת.

לכן, למחרת הפסח, ב-18 אפריל, במהלך דיון בבקשת הסנגור קריטי, להחזיר לבת זוגתו של פנסו 5,260  שקל שנתפסו בארנקה בחיפוש בתיק הקנאביס, נציגת לשכת התביעות אשר התנגדה להשבת הכסף בטענה שמדובר בפדיון כספי סחר סמים, טענה שלא הוכחה במשפט, דרשה גם לתקן את גזר הדין של השופטת דקל נוה. התובעת דרשה מהשופטת לקבוע ש-22 חודשי המאסר שנגזרו על הנאשם יבוצעו במצטבר, ולא ייבלעו ב-38 חודשי המאסר שהוטלו עליו יום קודם לכן.

התובעת, עו"ד שרית מרום, אף הגדילה לעשות כאשר טענה כי מטעמים בירוקרטים הפרקליטות לא הספיקה לעדכן את לשכת התביעות על העונש הראשון, אבל היה זה מתפקידו של עו"ד קריטי להודיע לבית המשפט על העונש הנוסף שנגזר על מרשו יום קודם לכן. התובעת אף קבעה כי מדובר ב"מעשה תרמית מצדו של הסנגור".

עו"ד קריטי התקומם על נימת הדברים, הוא ציין כי הדבר נודע לתביעה באותו היום ומאז היא לא פנתה לבית המשפט כד לבקש דיון בנושא, ורק כעת בדיון על חילוט היא מבקשת לשנות את גזר הדין. "קשה עבודת הסניגור", אמר עו"ד קריטי בתשובתו לגופו של עניין. "לסניגור יש חובה לעזור לבית המשפט אך לא במקום בו יש פגיעה חזיתית בטובתו של נאשם… התביעה התרשלה והטעתה את בית המשפט אך חובת הסנגור למלא את פיו מים. התביעה לא כללה את הרישום הפלילי בתיק האחר, ואין זה מתפקידו של הסנגור, לא שמעתי על דרך כזו".

השופטת שירלי דקל נוה

עו"ד קריטי הדגיש כי הפרקליטות ותביעה המשטרתית ידעו אלה על אלה, שכן נערך גישור משותף במהלכו התקבלה הצעה של שופט לעונש משולב, שהתביעה המשטרתית התנגדה לו, לכן שני התיקים התנהלו בנפרד ומכאן חובת הקורלציה מוטלת על מייצגי המדינה. "המילים הכי כואבות שנאמרו הן שאני רימיתי", סיכם עו"ד קריטי. "אני לא רימיתי, באתי בניקיון כפיים".

השופטת דקל נוה קיבלה את שני טיעוניו המרכזיים של הסנגור. ראשית, היא דחתה את טענת התביעה על כך שפנסו שימש איש הכספים של המעבדה וציינה כי מכתב האישום המתוקן עולה כי פנסו יחד עם נאשם אחר השקיעו כספים לצורך הקמת מעבדה, ולא מעבר לכך. השופטת ציינה בהקשר זה, כי מסמכים שהציג הסנגור מאוששים את האפשרות שהכסף שנתפס בארנקה של הרעיה היה עשוי להתקבל  מהמוסד לביטוח לאומי, ולכן אין לחלט את הכספים ועל המשטרה להחזיר את כל הסכום לגברת פנסו.

גם בנוגע לדרישה לתקן את גזר הדין נדחו טענות התביעה, והתקבלה במלואה טענת הסנגור לחוסר סמכות. השופטת קבעה: "בית משפט רשאי להורות על תיקון גזר דין רק אם נפלה טעות קולמוס ולא בעניין מהותי. ניצול הדיון שנקבע בהיעדרו של הנאשם לעניין נושא חילוט הכסף אינו יכול להקנות לבית משפט סמכות לשנות את גזר הדין באופן מהותי". 

עדכון (26.10): בית המשפט תיקן את "הטעות"

הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה וערערה לבית המשפט המחוזי על גזר הדין. הערעור נשמע בפני הרכב השופטים אברהם טל, זהבה בוסתן ונאוה בכור. הפרקליטות טענה כי המידע על גזר דין אחד לא הובא לידיעת בית המשפט, ועל כן הוא התעלם ממנו בהחלטתו בעת מתן גזר דין בתיק השני. מנגד, עו"ד קריטי טען כי בית המשפט לא התעלם מגזר הדין, וכי נטל האחריות על הטעות מוטל על הפרקליטות, שלא עדכנה את התביעה המשטרתית.

השופטים הטילו את האחריות על שני הצדדים. הם התבססו הן על פסיקה מהעבר והן על חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה המקצועית של הלשכה, באומרם כי חוק לשכת עורכי הדין מטיל חובה על עורך דין "לעזור לבית המשפט לעשות משפט וכללי לשכת עורכי הדין מטילים חובה על עו"ד שלא להטעות את בית המשפט בהעלאת טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה. חובתו של עו"ד שלא להטעות את בית המשפט אינה נוגעת רק לפעולות הטעיה אקטיביות, כי אם גם להטעיה במחדל, ובאי גילוי של עובדה רלוונטית או בהתפתחות רלוונטית הקשורה לתיק ולהחלטה שניתנה בו… חובת הנאמנות של הסנגור לנאשם נסוגה בנסיבות אלה מפני העמדת בית המשפט על קביעתו בשל חסר עובדתי אובייקטיבי לא ראוי כי תעשה במחיר הטעייתו של בית המשפט בבואו לעשות צדק".

עם זאת, השופטים מתחו ביקורת על הפרקליטות: "גם המערערת התרשלה נוכח העובדה כי אין חולק כי קיומו של התיק הנוסף שהתנהל היה ידוע גם ידוע לה היטב, לא כל שכן כשמדובר בתיק בגין אותו סוג עבירות, כשפער של כחודש ימים הפריד בין הרשעתו בתיק האחר למועד גזר הדין בתיק הנוכחי. בנסיבות אלה, היה על הפרקליטות לעקוב אחרי אותו הליך בתיק האחר. משלא עשתה כן – חטאה לחובתה לסייע לבית המשפט לעשות משפט, וכפועל יוצא נעלמה מעיניו של בית המשפט עובדה חשובה ומהותית שהיתה אמורה להיות מונחת בפניו במכלול השיקולים טרם מתן גזר הדין".

לבסוף הגיעו השופטים למסקנה כי "מן הצדק הוא לתקן את הפגם, לבטל את גזר הדין ולהשיב את הדיון לערכאה דלמטה". לפיכך, השופטים ביטלו את גזר הדין והחזירו את התיק לפתחו של בית משפט השלום בראשון לציון, לצורך גזירת דינו של פנסו מחדש, לגבי שאלת אופן ריצוי המאסרים – בחופף או במצטבר.

עו"ד קריטי מסר בתגובה: "בימים אלו מוגש רע״פ (רשות ערעור פלילי) לבית המשפט העליון. אני סבור שבית המשפט המחוזי שגה, איך יתכן שבעניין כפי ענייננו על הסנגור לפעול בניגוד לטובת מרשו. כולי תקווה שבית המשפט העליון יסבור כמוני, אך עד החלטת בית המשפט העליון אני מקבל בכניעה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד. נראה לי שתיק זה על כל מהלכיו ילמדו בפקולטות למשפטים. דעתי היא כי טרם נאמרה המילה האחרונה".

יש לציין כי עו"דקריטי פנה אל עו"ד אורי קינן שהינו מ״מ ראש לשכת עורכי הדין ויו״ר הפורום הפלילי ושם בוחנים את הנושא.והאם להצטרף לבקשת ערעור פלילי.