תורג'מן אמצעי לחימה

חומר הנפץ במקום המסתור (צילומים: משטרת ישראל)

"הנאשמים השיגו חומר נפץ חומר נפץ מסוכן ביותר, כ-1.4 קילוגרם, הטמינו אותו בשטח ציבורי, וברור כי התעתדו לעשות בו שימוש פלילי, בין בעצמם ובין על ידי מכירתו לאחרים". כך טוענת הפרקליטות בכתב אישום שהוגש נגד צ'רלס תורג'מן (41) מנתיבות ואלי תורג'מן (31) משדרות.

גושי הנפץ, שמוגדרים רגישים ביותר ולפי המשטרה עלולים לפוצץ בניין בקלות" גם ללא מערכת הפעלה, נמצאו על ידי שוטר ימ"ר סמוך לבית עלמין של קיבוץ אור הנר והוחלפו בחומר לא מסוכן, כשבמקביל ארבו הבלשים במקום, תוך שהם מתעדים בווידאו את הנאשמים מגיעים למקום.

תורג'מן, עבריין משדרות שהתגורר תקופה מסוימת באילת, לא הסתדר שם עקב קשיים כלכליים, חזר לעירו וחבר לכנופיה של מוחמד טאהא. זהו אותו טאהא שנורה בחודש יולי מחוץ לאולם אירועים בשדרות, לכאורה על ידי אנשי האחים לביא. נגד המעורבים באותה תקרית – כולל צ'רלס עצמו, הוגש כתב אישום. בחלוף ימים שוחרר צ'רלס למעצר בית בנתיבות, אבל במשטרה כבר הבינו שהוא דמות  דומיננטית באזור לכיש, במיוחד בכל הקשור למטעני חבלה, ולכן החלו להפעיל לגביו מודיעין. עד מהרה עלה חשד לפיו האיש מייצר מטעני חבלה רגישים ומוכר אותם לגורמים המזוהים עם ארגוני פשיעה תמורת סכומי כסף גדולים.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת ימ"ר לכיש, בתקופה שקדמה ל-3 בנובמבר השיגו הנאשמים חומר נפץ מאולתר מסוג "טריאצטון טריפראוקסיד" (TATP) שהינו חומר נפץ רגיש ביותר, המושפע בקלות רבה מחום, מכה או חיכוך. נעשה בו שימוש בדרך כלל במטעני חבלה מאולתרים (ראה במסגרת למטה).

חלק מחשדות המשטרה לא הוזכרו בכתב האישום. למשל: בזמנו העריכה המשטרה, כי החבורה של הנאשמים היתה מסוכסכת עם ארגון האחים לביא. דוגמא נוספת: ההערכה לפיה חומרי הנפץ היו מסופקים לכל דורש תמורת 30-40 אלף שקל.

צ'רלס תורג'מן מתכופף להוציא את הקופסא מהמסתור

סערה בקופסת פלסטיק

מה שכן נטען בכתב האישום הוא שהנאשמים הסליקו את חומר הנפץ – שהיה מחולק לשלושה גושים במשקל 400-500 גרם כל אחד – בתוך בור שחפרו באדמה, בסבך עצים וצמחייה, בשטח סמוך לבית העלמין של קיבוץ אור-הנר. לפי האישום, ב-3 בנובמבר סמוך לשעה 20:30, הגיעו הנאשמים לשטח יחד, ברכב שבו נהג לידור יוסף (היה עצור בפרשה אך שוחרר), אחיינו של צ'רלס תורג'מן. בהגיעם למקום יצאו הנאשמים מהרכב והתקרבו אל מקום המסתור.

בכתב האישום נטען כי אלי תורג'מן התכופף אל מקום המסתור כשהוא אוחז בידו פנס, וכשצ'רלס עומד לצידו – הוא חפר בידיו באדמה והוציא קופסת פלסטיק אחת, בביטחון שהקופסה מכילה חומר נפץ. לאחר מכן, טוענת הפרקליטות, אלי התרחק כ-20 מטרים מהמקום והטמין את קופסת הפלסטיק במקום מסתור חדש באדמה.

צ'רלס תורג'מן

מכתב האישום עולה, כי לפנות ערב ב-8 בנובמבר, סמוך לשעה 18:30, הגיע צ'רלס לשטח לבדו, כשהוא נוהג ברכב. נטען כי הוא יצא מהרכב, ניגש אל מקום המסתור כשכפפות גומי על ידיו, התכופף, חפר באדמה, הוציא את קופסת הפלסטיק והחל ללכת כשהוא נושא את הקופסא בידו. בשלב זה, בלש שהיה במארב במקום רץ לעברו וביצע את מעצרו. בהמשך נעצרו גם אלי ושני מעורבים נוספים.

מבקשת המעצר עד תום ההליכים עולה, כי באמתחתו של צ'רלס שלל עבירות רכוש ואלימות, ותלוי ועומד נגדו כתב אישום על נשיאת אקדח, במסגרת תיק הירי על טאהא. בעברו של אלי עבירות רכוש וסמים. הנאשמים מיוצגים על ידי עורכי  שני פרג'יון ועוזי נקש.  השבוע הוארך מעצרו של צ'רלס עד להחלטה אחרת. דיון לגבי המשך מעצרו של אלי אמור להתקיים בקרוב.

כתב האישום מתבסס על שורה של ראיות שאספו החוקרים במהלך החקירה הסמויה. ב-3 בנובמבר הם צילמו את הנאשמים מגיעים למקום המסתור. בהקשר זה טען אלי כי השניים חיפשו במקום סמים, אותם לדבריו הוא הסליק במקום מוקדם יותר. 

אלי תורג'מן

"רק אלוקים יכול לקחת נשמה של בן אדם"

בעוד שצ'רלס תורג'מן שמר על זכות השתיקה, אלי תורג'מן ענה לשאלות החוקרים אך הכחיש כל קשר לחומר הנפץ.

הנה למשל קטע מחקירתו.

חוקרת: "אני אומרת לך כי מחומר החקירה שבידי המשטרה עולה כי אתה ביחד עם לידור, צ'רלס ויקיר קשרתם קשר לביצוע עבירות באמל"ח וכי נשאתם והובלתם אמל"ח בתאריכים 3 בנובמבר ו- 8 בנובמבר – אמל"ח  אשר היה על פי החשד שייך לכם. מה תגובתך?".

אלי תורג'מן: "לא שייך לי ולא כלום. לא קשור אליי. אני לא יודע על מה אתם מדברים. בחיים לא נגעתי בנשק ואני לא ייגע בזה כי אני כל החיים שלי שומר שבת, כל השבוע מתפלל, הולך לבית כנסת ואני לא חושב שאני יכול להתעסק בדברים כאלה. כי רק אלוקים יכול לקחת את הנשמה של בן אדם".

חוקרת: "ב-3 בנובמבר הגעתם על פי החשד לאור נר במטרה לאסוף גושי חומר נפץ אשר היו אותה עת מונחים במקום מסתור. מה תגובתך?".

אלי תורג'מן: "יכול להיות. הם אולי מצאו שמה. אני לא יודע. לא קשור לזה. אני הלכתי לעשן חשיש באנגים".

בשלב זה הציגה החוקרת לאלי תמונת מהשטח בו נמצאו גושי הנפץ.

חוקרת: "אתה מזהה את המקום?".

אלי תורג'מן: "לא".

זירת הפשע – השטח הסמוך לבית העלמין

חוקרת: "מדובר בצילום שטח הסמוך לבית העלמין של קיבוץ אור נר… בסבך הצמוד לשביל במקום היו מוסלקים במקום שלושה גושי נפץ בתוך שתי קופסאות בידיעתכם ושייכים לכם. מה תגובתך?".

אלי תורג'מן: "לא נכון. לי לא. אני לא יודע לגביהם (לגבי החשודים האחרים). אני הלכתי לעשן חשיש".

בשלב זה הציגה החוקרת תמונות של גושי הנפץ שנתפסו, ושאלה את אלי האם הוא מזהה את המצולם בתמונות.

אלי תורג'מן: "לא".

חוקרת: "לשם מה אתה ואחרים – כלומר צ'רלס, לידור ויקיר – הייתם צריכים חומר נפץ?".

אלי תורג'מן: "מה פתאום. כלום. אמרתי שאני דתי ואני לא יכול לקחת דברים כאלה ולהרוג אנשים".

חוקרת: "על פי החשד גוש חומר נפץ אחד מתוך השניים נלקח מהמקום מסתור ב-3 בנובמבר על ידך ועל ידי צ'רלס והוסתר בקרבת מקום במרחק של כ-20 מטרים ממקום המסתור המקורי וכי הסלקתו אופיינה בצורה ייחודית באמצעות גזם וקרש. מה תגובתך?".

אלי תורג'מן: "אני לא יודע".

בהמשך הציגה החוקרת סרטון וידאו ובו נראית דמות מתכופפת עם פנס.

חוקרת: "מי היא אותה דמות?".

אלי תורג'מן: "אני".

חוקרת: "מה אתה עושה במקום המצולם?".

אלי תורג'מן: "מחפש חשיש".

חוקרת: "באמת?".

אלי תורג'מן: "כן. חשיש. וואלה הייתי מסטול באותו הזמן".

החוקרת הציגה לאלי ציטוט מדבריו של מעורב אחר, אשר אינם תואמים לגרסתו, ואמרה: אתה  מספר סיפורי מעשיות ויקיר מכחיש את דבריך. יש אמת אחת ואנחנו כאן לא כדי לשחק משחקים. אתה מסתבך בשקרים שלך וכבר לא יודע איך לצאת מהם. שואלת אותך שוב. מי משקר כאן?".

אלי תורג'מן: "אני".

חוקרת: "למה בחקירה עתה מסרת דברים אחרים לאחר שראית את הסרטון?".

אלי תורג'מן: "כדי שלא יהיה לי תיק".