 |
| ארדן. המשטרה לא תצטרך להוכיח את אמינות מכשירי האכיפה בביהמ"ש |
מחשש להפסד המשטרה בתיק עקרוני המתנהל על אמינות מצלמות המהירות, וחשש כי בית המשפט יקבע כי לא הוכחה אמינות המצלמות, מה שיביא לביטול עשרות אלפי דו"חות ונזק של מאות מיליונים למדינה, המשרד לבטחון הפנים הפיץ אתמול תזכיר הצעת חוק בשם "חזקת אמינות מידע המופק ממכשירי אכיפה".
ההצעה, שעלתה בכנסת כבר לפני שמונה שנים ולא אושרה, קובעת כי הסמכות לדון בטענות על אמינות מכשירי אכיפה של המשטרה תופקע מבתי המשפט ותימסר לוועדת מומחים קבועה שתמונה (הפעם) על ידי שרת המשפטים איילת שקד והשר לבטחון הפנים גלעד ארדן. תפקיד הוועדה יהיה לדון בטענות נגד אמינות מכשירי האכיפה, לייעץ לשר לביטחון הפנים בעניין הכרה בתקני אמינות של המכשירים ולבחון תקופתית את התקנים. הוועדה תמונה על ידי הממשלה ותורכב משופט או שופט בדימוס, ושני מומחים להנדסה וטכנולוגיה.
לפי דרישת השר ארדן וצוות משרדו, כל מכשירי האכיפה שמפעיל אגף התנועה ייחשבו לאמינים לאחר שיקבלו את "חותמת האמינות" של ועדת המומחים, מבלי שהמשטרה תידרש לשוב ולהוכיח את מהימנותם ולענות לטענות נגדם בבתי המשפט. על פי ההצעה, בתי המשפט לתעבורה יהפכו למעשה ל"חותמת גומי" של ועדת המומחים, בכל מה שקשור לקביעת אמינות מכשירי האכיפה וכל טענה אחרת נגדם. החוק יחול רטרואקטיבית על הליכים המתנהלים בבתי המשפט, ופירוש הדבר שגם על התיק העקרוני המתנהל בימים אלה בבית המפשט בעכו.
 |
| "500 ניסויים נערכו" ללא דו"ח ניסוי. מצלמת א3 |
בתיק זה, המרכז תיקי עשרות נאשמים, מומחה התעבורה עו"ד תומר גונן, הביך את המשטרה ואת מכון התקנים אשר נאלצו להודות כי אין בידיהם מספיק נתונים להוכחת קיומם ואמינותם של ניסויי מערכת המצלמות שנערכו לטענתם בהולנד. המשטרה ביקשה לזמן לעדות מומחים מהולנד שערכו כביכול את הניסויים למצלמות בטרם הותקנו בכבישי ישראל, אבל אז חזרה בה באופן תמוה ומעורר סימני שאלה. בשלב הזה, המומחה של מכון התקנים הודה בבית המשפט כי לא ערך דו"ח עצמאי על 500 ניסויים נטענים שנערכו בחו"ל לכאורה, ובית המשפט סירב לאשר את בקשת המשטרה לערוך בפניו ניסוי עצמאי כדי להוכיח את אמינות המצלמות.
על רקע מורת הרוח שהביע בית המשפט, המשרד לבטחון פנים הפיץ במפתיע את תזכיר החוק לפיו תוקם "ועדת אמינות מכשירי אכיפה". לאחר קבלת חוות הדעת של ועדת המומחים, השר לביטחון הפנים יכריז על התקן למכשיר כ"תקן אמינות" והמכשיר ייהנה מחזקת אמינות בבית המשפט, כמי שמבטיח את אמינות המידע המופק על ידו.
לפי תזכיר החוק, נאשם שיבקש לטעון נגד אמינות המכשיר ותקינתו, יעלה טענה זו בהזדמנות הראשונה, השאלה תועבר לוועדת המומחים והדיון בבית המשפט ימתין לתגובתה שתבוסס על רמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, ותינתן תוך זמן קצוב. אם הוועדה תסרב לדון בטענות, הן יידחו אוטומטית ולא יידונו גם בבית המשפט. את החלטת הוועדה יהיה ניתן לתקוף בערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.
 |
| עו"ד תומר גונן. "חוק השתקה" |
בדברי ההסבר של המשרד לבטחון הפנים לחוק נטען כי "על פי המצב כיום, ככל שעולה טענה כנגד אמינות מכשיר אכיפה בהליך משפטי, על התביעה להוכיח את אמינותו של המידע המופק מאותו מכשיר, באמצעות חוות דעת מומחה מטעם התביעה. כדבר שבשגרה, נאשמים מגישים חוות דעת מומחה נגדית. במקרים אלו מוטל על בית המשפט, בין השאר, לקבוע את מהימנות המכשיר, ולצורך כך עליו לבחון את שתי חוות הדעת האמורות ולהכריע ביניהן.
"עם התפתחות הטכנולוגיה של מכשירי האכיפה, נדרשים בתי המשפט לתעבורה לקבל הכרעות בתחומי האלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, טכנולוגית הלייזר, פיזיקה ותחומי מדע נוספים, שאינם בתחום מומחיותם. נוצר מצב שבו בתי משפט שונים מכריעים הכרעות שונות, אשר לעיתים אינן מתיישבות האחת עם השניה, לגבי אותו סוג של מכשירי אכיפה. במצב משפטי זה היציבות המשפטית ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק נפגעים".
בינתיים, בתיק המצלמות המתנהל בבית המשפט בעכו, אישר בית המשפט אתמול למשטרה לערוך "מקצה שיפורים" ולהוסיף לפרשת התביעה עוד שני עדים – רפ"ק נועם ביגנסקי, מפקד יחידת מצלמות המהירות א3 וקצין נוסף, אשר יעידו על ניסוי עצמאי שערכו למערכת בחודשים האחרונים, אף שבית המשפט הסתייג מעריכת ניסוי כזה בפניו.
 |
| שופט בכר. "ביהמ"ש אינו מעבדת ניסוי" |
השופט יעקב בכר כתב בעניין זה בהחלטה קודמת: "בית המשפט איננו סבור כי עליו להחליף את תפקידו של מכון התקנים ואינו יכול לשמש כמעבדת ניסויים… תפקידו של בית המשפט הינו לבחון ראיות וטענות משפטיות כנגד מערכת האכיפה, וזאת לאחר שהמערכת כבר נוסתה ונבחנה על ידי הגוף הרלוונטי. לבית המשפט אין הכלים והכישורים כדי לבצע סדרה של בדיקות כדי לנסות ולבחון את מערכת האכיפה, בדיקות אותן ביצע או היה אמור לבצע גוף מקצועי… מתפקידה של המאשימה לוודא כי בידיה מערכת אכיפה שכבר נבדקה ונוסתה כראוי בידי הגוף המקצועי האמון על כך".
עו"ד תומר גונן, הסנגור בתיק, זעם והופתע לשמוע על תזכיר החוק הממשלתי. לדבריו "מדובר ביצירת חזקה שכל תפקידה לעקוף תיק העקרוני המתנהל בבית המשפט, ובמסלול של דיקטטורה משפטית ונסיון לתת גושפנקא חוקית למצלמות, למרות כל המחדלים שחשפנו בתיק, למרות זיוף של ניסויים בחו"ל שלא נערכו, ולמרות עדות שקר שנתן מומחה התביעה חבר ועדת התקן".
לדברי עו"ד גונן, לא ברור באיזה נימוק דורש משרד הבט"פ לשנות את האופן בו מאושרים מכשירי אכיפה בישראל, לאור העובדה שקיימת הלכה בעניין של בית המשפט העליון (פסק דין לוי-עטיה). לדבריו, מד הלייזר ומכשיר הינשוף המשטרתי הוכרו כבר על ידי בתי המשפט כמכשירים אמינים, והנסיון ליצור חזקת אמינות בחוק נועדה לחסום טענות ביחס למכשירים אחרים, כמו המצלמות. "לפי השיטה החדשה, המומחים שימונו על ידי המשרד לבטחון פנים יקבעו במקום בית המשפט".
בתוך כך, השיב המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר, לבקשתו של עו"ד גונן לפתוח בחקירה פלילית נגד עד מומחה של מכון התקנים שהעיד על ניסויי המצלמות בחו"ל ולטענתו לא אמר אמת. העד התבקש להציג דו"ח שכתב על ניסויים בהם צפה, שנערכו לכאורה על ידי מעבדה בהולנד, ולא הציג מסמכים מתאימים. המשנה לפרקליט המדינה כתב לעו"ד גונן כי אין בסיס לפתיחה בחקירה פלילית נגד העד. הסנגור סבור כי "גם בעניין זה, הפרקליטות מצויה בניגוד עניינים לאור תביעה ייצוגית שהגשנו לפני חודשים אחדים נגד מערכת המצלמות א3".
