מבקר המדינה: "המשטרה מקבלת תלונות ולא חוקרת"

מוקד 100 של המשטרה (צילום ארכיון להמחשה)

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם (שני, 26.6) את הדו"ח השנתי שלו על תלונות הציבור. מהדו"ח עולה כי בשנת 2016 הוגשו למבקר בתפקידו כנציב תלונות הציבור 12.5 אלף תלונות על גופים ציבוריים. בראש הרשימה "מככב" המוסד לביטוח לאומי, נגדו הוגש מספר התלונות הגדול ביותר – 1,100 תלונות. משטרת ישראל מדורגת במקום השלישי ונגדה הוגשו 504 תלונות. נגד משרד המשפטים הוגשו 399 תלונות. כ-30 אחוז מכלל התלונות לנציב נמצאו מוצדקות. 

שפירא מפרט, בנוסף, את פעילותו בתחום ההגנה על מתלוננים חושפי שחיתויות. בשנת 2016 נרשם גידול ניכר  במספר צווי ההגנה שהוציא הנציב לחושפי שחיתויות שהתלוננו על התנכלויות במקום עבודתם. שפירא הוציא 25 צווי הגנה, מהם 19 זמניים ושישה קבועים. מדובר במספר שיא של צווים שניתנו מאז הוסמך הנציב להגן על חושפי שחיתות. בשנה הקודמת (2015) נתן שפירא 15 צווי הגנה זמניים וחמישה קבועים לחושפי שחיתות.

הנציב מפרט בדו"ח מספר תלונות שקיבל כנגד המשטרה בגין פגיעה בזכויות חשודים ועצורים.

חיפוש על הגוף ואיזוק תוך פגיעה בכבודו של חשוד ובצנעת הפרט: אדם המצוי בסכסוך עם גרושתו, נעצר לאחר שיחה עם מוקדן מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בטענה כי איים לרצוח עורך דין מהאגף. החשוד נכבל באזיקים והובא לתחנה. השוטרים הורו לו לפשוט את תחתוניו וביצעו עליו חיפוש, ובהמשך לקחו אותו אזוק לעיני תושבים שמכירים אותו לבדיקה בבית חולים. בחקירתו, מאוחר יותר, השמיע החשוד את הקלטת השיחה עם המוקדן, ממנה עלה כי לא השמיע כל איום. לאחר מעצר השווא, האיש שוחרר והתיק נסגר "מחוסר ראיות". בעקבות התערבות הנציב, שונתה עילת הסגירה ל"חוסר אשמה" והתיק נמחק מרישומי המשטרה.

מבקר המדינה יוסף שפירא

בנוסף, הנציב העיר למשטרה על ליקויים בהליך המעצר, שפגעו בכבודו ובפרטיותו של המתלונן: החיפוש על גופו של החשוד לא תועד והשוטרים לא כתבו דו"ח חיפוש, אלא חודש בלבד אחרי הפעולה ורק בעקבות פניית הנציב. כמו כן, נמצאו סתירות בין דו"חות שני שוטרים: בדוח אחד נכתב כי החשוד הופשט ממכנסיו, ובדו"ח האחר נכתב כי הוא הופשט גם מתחתוניו. השוטרים לא מילאו גם דו"ח כבילה על איזוק העצור, עם ציון משך זמן הכבילה והנימוקים. הנציב המליץ לחדד לשוטרים נהלים בנושאי חיפוש וכבילה וחובת התיעוד בעניין.

ליקויים ושיהוי בחקירת תלונות המוגשות למשטרה: "מדי שנה מוגשות לנציב תלונות רבות בעניין טיפולה של המשטרה בתלונות, ובעיקר על אי-טיפול בתלונות ועל שיהוי ניכר בביצוע חקירות", כותב שפירא.

במקרה אחד, אדם נכה הגיש תלונה למשטרה על כך ששב"ח פלסטיני התחזה אליו באמצעות תעודת זהות מזויפת. המתלונן גילה זאת לאחר שקיבל הודעה מביטוח לאומי על כך שהוא חייב בתשלום על שנתיים בהן עבד כביכול במסעדה באשדוד. המתלונן הלין כי המשטרה לא נקטה פעולות לאיתור המתחזה. הבירור העלה שארבעה חודשים לאחר הגשת תלונתו במשטרה, נסגר התיק בשל אי-איתור העבריין, כביכול, מבלי שבוצעה ולו פעולת חקירה משמעותית אחת. בעקבות התערבות הנציב, הואילה המשטרה לשלוח חוקר למסעדה, בניסיון לעלות על עקבותיו של אותו שב"ח, 10 חודשים לאחר הגשת התלונה – ואולם זה היה כבר מאוחר מדי, ובעלי המסעדה וכל עובדיה התחלפו. 

במקרה אחר, אזרחית התלוננה ביחידת הונאה כי אחיה שמונה כאפוטרופוס של אימם זייף מסמכים בחתימתה ומשך מחשבון הבנק של אימם מאות אלפי שקלים. תשעה חודשים לאחר הגשת התלונה, אחיה של המתלוננת אפילו לא זומן לחקירה – אלא שוב, רק לאחר פניית הנציב.

ליקויים במוקד 100: עורך דין התקשר למוקד בקריאה דחופה וביקש לשלוח ניידת למשרדו, מאחר שלקוח שלו לשעבר, המוכר כלקוי בנפשו, מנסה לפרוץ את דלת המשרד, הולם עליה בחוזקה ומאיים להיכנס בכוח. עורך הדין נשאר כלוא במשרדו, המתין זמן רב, התקשר עוד פעמיים למוקד ובסופו של דבר נאלץ לחלץ את עצמו דרך יציאת החירום. הניידת הגיעה אחרי שעזב, בעיכוב של יותר משעתיים. בירור הנציב העלה כי בזמן הקריאה התרחשו אירועים רבים שהצריכו טיפול – אירועי אלימות במשפחה, חפץ חשוד, חשד לשריפה וניסיון התאבדות, אך הנציב העיר למשטרה על כך שמוקד 100 היה חייב לדאוג לתיאום עם שוטרי השטח ולעדכן את המתקשר על העיכוב בטיפול ובהגעת ניידת.

זכויות נפגעי עבירה: מתלוננים אשר בני משפחתם מצאו את מותם בנסיבות שונות החשודות כפליליות, התלוננו כי המשטרה אינה מעדכנת אותם בתוצאות החקירה במשך שנים. במקרה אחד, בני משפחתו של אדם שנהרג בתאונת עבודה בה נחקר חשד לרשלנות, לא קיבלו כל עדכון במשך שלוש שנים. הנציב הדגיש את חובת המשטרה לשמור על קשר רציף עם בני המשפחות בחקירת סיבות מוות, לעדכנם ולגלות כלפיהם רגישות.

פיצוי על גרימת נזק במהלך פעולה משטרתית: המשטרה דחתה בקשת אזרחית לקבל פיצוי על פגיעה ברכבה מאופנוע שברח ממרדף משטרתי. בעקבות התערבות שפירא, היועץ המשפטי של המשטרה החליט לשלם למתלוננת את סכום ההשתתפות לחברת הביטוח.

הפרסום ב"פוסטה" על צו ההגנה בנשר

הגנה על חושפי שחיתות

בשנת 2016 התקבלו אצל המבקר ונציב תלונות הציבור 63 תלונות מעובדים שטענו כי התנכלו להם בשל חשיפת מעשי שחיתות, מתוכן חמש תלונות של מבקרים פנימיים. בעקבות בירור 22 תלונות, ניתן סעד למתלוננים באמצעות צו הגנה קבוע או פתרון המוסכם על הצדדים. 36 תלונות לא ניתן היה לברר, בין היתר בשל הליכים משפטיים מקבילים.

שפירא מציין כמה דוגמאות לצווי הגנה קבועים שנתן השנה: אחד מהם לעו"ד אלעד מאיר, תובע לשעבר במחלקה המשפטית של עיריית בת ים. עו"ד מאיר התלונן כי בכירים בעירייה, מקורבי ראש העיר יוסי בכר והיועצת המשפטית של העירייה, דרשו ממנו לבטל ולעכב כתבי אישום נגד בעלי עסקים שסייעו לבכר בבחירות, ובעצם לשתף פעולה עם מתן שוחד בחירות. העירייה טענה כי הודיעה לתובע על כוונה לפטרו מסיבות אחרות, אך הנציב מצא שהטענה חסרת בסיס, ולהפך: לפני כן העירייה קידמה את הסמכתו הקבועה של התובע וקידמה את יציאתו להכשרות. עו"ד מאיר מסר לנציב כי המשך עבודתו בעירייה הפך בלתי אפשרי וגובה ממנו מחיר כבד, ולנוכח זאת הורה שפירא כי העירייה תשלם לו פיצוי מיוחד של 400 אלף שקל, נוסף על פיצויי הפיטורים הרגילים.

במקרה אחר מתאר הנציב מתן צו הגנה קבוע למנכ"ל החברה הכלכלית של העיר נשר, יהונתן בירון, אשר סירב לדרישת ראש העיר לקבל פעילים פוליטיים לעבודה. לדברי שפירא, ההגנה על חושפי שחיתות היא אינטרס לאומי, והוא מודע לכך שההגנה הניתנת כיום חסרה ופועל להרחבתה בדרכים שונות – בין היתר, כפי שכבר פורסם, באמצעות בחינת מתן הגנה על ידי הרשות להגנת עדים לחושפי שחיתות הסובלים מאיומים, וסיוע במציאת מקום עבודה חלופי באמצעות שירות התעסוקה ונציבות שירות המדינה.