שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, גזרה על חיה שרה אבן טוב 54 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 שקלים, לאחר שזו הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גניבה בידי עובד ורישום כוזב במסמכי תאגיד, בעת שהועסקה כמנהלת חשבונות במפעל בקיבוץ ברמת הכובש. אבן טוב חויבה גם בתשלום פיצוי של 400 אלף שקלים למפעל.
בין השנים 1996-2007 הועסקה אבן טוב במפעל "דורם מוצרי גומי בהזרקה" בקיבוץ רמת הכובש, ובין השנים 2001-2007 שימשה כמנהלת החשבונות הראשית של המפעל ומורשית חתימה על המחאותיו. בין השנים 2001-2007 משכה אבן טוב המחאות של המפעל בסך כולל של כמעט 900 אלף שקלים, ללא הסכמה, ונטלה את הסכום לידיה, כשהיא גונבת המחאות ריקות ורושמת על גביהן סכומים למוטבים שונים, וחותמת בחתימת המפעל וחתימת ידה. אבן טוב משכה בעשרות הזדמנויות, בתדירות של לפחות פעם בחודש, המחאות גנובות בסך כולל של 415 אלף שקלים, והפקידה בחשבונות הבנק שלה ושל מקורביה. לבקשתה, המקורבים העבירו את סכום ההפקדות לידיה בהעברה בנקאית. בין השנים 2001-2005 משכה אבן טוב המחאות גנובות בסך כולל של 484 אלף שקל והפקידה אותן בחשבון הבנק השייך לחברה שבבעלות גיסתה. סמוך לאחר הפקדתן, יצרה קשר עם גיסתה בבקשה לבצע העברה בנקאית לחשבון הבנק הפרטי שלה – וגיסתה עשתה כן.
 |
| ענישה מחמירה עם מסר (אילוסטרציה) |
השופטת בכור ציינה בהחלטתה, בין היתר, כי "במעשיה פגעה הנאשמת פגיעה קשה בערכים מוגנים שעניינם שמירה על קניינו של הפרט, כמו גם קניינו של הקולקטיב, לצד פגיעה בחובות האמון, הן בהיותה מנהלת חשבונות והן בהיותה חברת קיבוץ… התנהלותה המתוארת של הנאשמת מעידה על ביצוע העבירות תוך תכנון מוקדם, בתחכום רב, ותוך הסתרת עקבותיה – באמצעות רישום כוזב בכרטסת הנהלת החשבונות ושינויי הנתונים שבדפי הבנק. יתרה מכך, הנאשמת פעלה בתדירות גבוהה, ביצעה אינספור גניבות ובהיקף אדיר, וכל זאת במשך שש שנים תמימות (!), עד כי הפך הדבר לשגרת חייה במהלך אותה תקופה. הנאשמת היא שתכננה יזמה וביצע את העבירות, ואף 'הגדילה לעשות' ונעזרה בשיתוף פעולה של קרוביה… הנזק אותו גרמה למפעל, לקיבוץ ולחבריו הוא עצום, ומגיע לכדי מאות אלפי שקלים… עיקר חומרת מעשיה של הנאשמת נובע מניצול ציני בוטה וחמור של מעמדה כמנהלת החשבונות הראשית של המפעל, האמונה על ניהולם ההגון והישר של הכספים בו, וכל זאת – לצרכיה האישיים… דברים אלה מקבלים משנה תוקף מקום בו שימשה הנאשמת חברת קיבוץ בעת הרלוונטית, חברה המושתתת על יחסי האמון ותלות הדדית בין חבריה…".
"בענישה מחמירה של בתי משפט בעבירות אלה יהיה כדי להעביר מסר חד וברור", הוסיפה השופטת בכור, "מקום בו שולח אדם ידו בממונם של אחרים, פעמים רבות ובהיקף נרחב – ישלם על כך בממונו ובחירותו פי עשרות מונים".
יש לציין כי קודם לפתיחת חקירת המשטרה, אבן טוב חתמה על הסכם מול הקיבוץ, לפיו תפצה אותו ב-750 אלף שקל בתמורה שלא יתלונן במשטרה. אבל בקיבוץ טוענים כי עד היום היא לא שילמה ולו שקל אחד – גם לא לאחר שהקיבוץ תבע ממנה 850 אלף שקל בתביעה אזרחית וזכה. כיום עומד סכום החוב בעקבות תביעה זו על 1.2 מיליון שקלים. במהלך ההליך המשפטי נשלחה אבן טוב לתסקיר מבחן, שם הביעה בושה גדולה על מעשיה, וסיפרה כי ביצעה את העבירות על רקע מצוקה נפשית ומשפחתית גדולה.
את התיק ניהלה עו"ד טלי קרת מפרקליטת מחוז מרכז. את אבן טוב ייצג עו"ד מנחם רובינשטיין.
