לשכת עוה"ד עורכת שימוע לעורכי הדין שניהלו הליכי גבייה עבור איקיוטק

שתף כתבה עם חברים

החברה ועורכי דין הפועלים מטעמה שלחו מכתבי התראה עם דרישות חוב פיקטיביות, לפי החשד, לכ-100 אלף איש. עדכון: לאחר השימוע, ועדת האתיקה החליטה לגנוז את התלונות נגד עורכי הדין

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין עורכת שימוע לעורכי דין שעסקו בהליכי גבייה עבור חברת "איקיוטק". כזכור, מנכ"ל איקיוטק, בן אופק ועורך דין שנתן שירותים משפטיים לחברה, נחקרו בחודש האחרון ביחידת ההונאה של משטרת מחוז תל אביב, בעקבות יותר מ-700 תלונות שהוגשו נגד איקיוטק, המספקת שירותי תוכן בתשלום לסלולר ו"במרום הפקות", חברה נוספת בבעלות אופק.

על פי החשד שנחקר במשטרה, שלחו איקיוטק, ועורכי דין הפועלים מטעמה מכתבי התראה לכ-100 אלף איש, עם דרישות חוב פיקטיביות בסך עשרות מיליוני שקלים, בטענה כי "לקוחות" אלו צרכו את שירותיה – שירותי מידע והודעות טקסט למכשיר הסלולר שלהם – ולא שילמו בעבורם כפי שלכאורה התחייבו. המתלוננים למשטרה טענו, כי מעולם לא הזמינו את שירותי המידע האלה. בנוסף, נחקר חשד לגניבה לכאורה של מיליוני שקלים מלקוחות חברות הסלולר באמצעות חיובם דרך החשבון, שלא בהסכמתם.

לשכת עורכי הדין מנהלת בימים אלה הליכי בדיקה משל עצמה נגד מספר עורכי דין שנגדם התקבלו תלונות בנוגע להליכי גבייה לא חוקיים לכאורה עבור חברת איקיוטק. במסגרת השימוע שעורכת ועדת האתיקה הארצית של הלשכה, היא ביקשה מעורכי הדין את התייחסותם לכמה שאלותבין היתר נשאלו עורכי הדין מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא צוינו השירותים המדויקים שניתנו להם  ושמות החברות שסיפקו את השירות, אלא ניתנה הפנייה לתשע חברות אפשריות?

וגם: האם, כנטען בתלונות, סירבו עורכי הדין לספק אסמכתאות לקיום החוב ולפירוט השירותים שלכאורה ניתנו, והאם במקביל הודיעו לחייבים כי יינקטו נגדם הליכים משפטיים? בלשכת עורכי הדין אומרים כי על פניהן, מדובר בעבירות על כללי האתיקה. עוד נטען, כי פעמים רבות נשלחו מכתבי דרישה לאנשים, אשר מספרי הטלפון שצוינו בהם מעולם לא היו בבעלותם. ועדת האתיקה מבקשת לדעת מהו נוהל הבירור שביצעו עורכי הדין, טרם שליחת מכתבי הדרישה, אודות הקשר שבין החברה ל"חייבים" .

בנוסף ביקשה ועדת האתיקה מעורכי הדין להסביר כיצד פסק הדין ת.צ 1860/09 (עו"ד עמית זילברג נ' במרום) מאפשר, כפי שטענו, את הליכי הגבייה שביצעו. בפסק דין זה, שניתן על ידי השופט יהודה פרגו ב-2013, נדחתה בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד "במרום" וכן נגד פלאפון וסלקום על חיוב של חמישה שקלים עבור כל הודעת טקסט שנשלחה לכאורה ללא הזמנה. ועדת האתיקה עיינה בפסק הדין, אך נכון לעכשיו היא סבורה כי הוא אינו מצדיק את חוקיות הליכי הגבייה שננקטו על ידי עורכי הדין.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "אחד מחובותיה של הלשכה הוא לדאוג לציבור הנעזר בשירותי עורכי הדין. לאור התלונות הרבות שהתקבלו נגד התנהלות עורכי דין בהליכי הגבייה עבור 'איקיוטק', מצאה לנכון ועדת האתיקה הארצית לבדוק את הנושא לעומק ולקבל החלטה".

עדכון

בסוף שנת 2015 הודיעה הלשכה על החלטתה לגנוז את התלונות נגד עורכי הדין שניהלו את הליכי הגבייה מטעם "איקיוטק". ועדת האתיקה הגיעה למסקנה כי אין עילה להעמידם לדין וכי כנקודת מוצא, עורכי הדין אינם אחראים על אמיתות טענות מרשיהם. מהשימוע שנערך עולה כי עורכי הדין ערכו בירורים מספקים לגבי מתלוננים אשר השיגו על מהות החוב.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *