 |
| קבלן המשנה סיפק פועלי שיפוצים (תמונה להמחשה) |
בית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור של המדינה על זיכוי של קבלן שיפוצים מניכוי תשומות על סמך חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל.
הנאשם, אליהו סימן טוב, קבלן שיפוצים, עבד עם פועלים שסיפק לו קבלן משנה, או ליתר דיוק מתווך כוח אדם מחברון, שעמד איתו בקשר תקופה ארוכה. סימן טוב שילם למתווך החברוני במזומן תמורת הפועלים, וקיבל ממנו חשבוניות של חברות שונות, אשר בדיעבד הסתבר כי הן אינן קשורות לעבודה. כתב האישום ייחס לסימן טוב ניכוי תשומות על בסיס כ-40 חשבוניות פיקטיביות של שלוש חברות שונות, שאת כולן סיפק לו המתווך החברוני, וסכום המע"מ שגולם בהן היה כ-350 אלף שקל.
טענת ההגנה, באמצעות עו"ד קרן זרקו זמיר, היתהכי מאחורי החשבוניות שקיבל סימן טוב עמדו עסקאות אמיתיות, והוא לא ידע ולא חשד שמדובר בחשבוניות פיקטיביות. הסנגורית ציינה, כי כנגד התשלום עבור הפועלים שבוצע רובו במזומן, קיבל מרשה חשבוניות ריקות חתומות מהמתווך/קבלן החברוני, ועקב מכשול השפה הוא השלים את מילוי פרטיהן בעברית. סימן טוב הכיר רק את המתווך עצמו שהיה איתו בקשר, ולא את בעלי החברות החתומות על החשבוניות.
מהראיות עלה, כי החשבוניות אכן הגיעו בדרכים בלתי כשרות אל הקבלן החברוני. שופט בית משפט השלום בכפר סבא, עמית פרייז, קבעכי במצב הזה יש שתי אפשרויות: או שהנאשם היה מודע לכך שאיש הקשר סיפק לו חשבוניות פיקטיביות – או שקיבל לידיו את החשבוניות בתום לב, ללא ידיעה לגבי הבעייתיות בהן. ההכרעה בדבר חפותו התקבלה לאחר שהשופט בחן את גרסתו וקבע כי היא מהימנה ועקבית ללא דופי, ועונה על תמיהות שונות.
 |
| עו"ד קרן זרקו זמיר |
מרכזית להכרעה היתה העובדה שהנאשם פעל באמצעות מנהל חשבונות, אשר לדבריו היה מודע להיבטים בעייתיים בחשבוניות (למשל, שמדובר בספק אחד ובחשבוניות של חברות שונות, מבלי שהספק הציג ייפוי כוח), אך עם זאת הוא לא חשד בכשרות החשבוניות ולא העלה זאת בפני סימן טוב, לאחר שבדק ו-וידא כי לחברות הרשומות יש אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור.
משכך, בית המשפט קבע כי הנאשם מילא את חובתו להעביר את החשבוניות תחת עיני גורם מקצועי, ואין ראיה להתגבשות יסוד נפשי של "כוונה מיוחדת להתחמק מתשלום מס".
בהקשר זה השופט הדגיש: "אין לבחון את גרסתו של הנאשם באספקלריה של חכמה לאחר מעשה, תוך שימוש בידע חשבונאי ומשפטי. יש לבחון את גרסתו באספקלריה של הבנה בזמן אמת של אדם פשוט שהשכלתו לא רחבה, ומיומנותו הינה לכל היותר בניהול עובדי שיפוצים… יש לזכור שגם אנשים בעלי השכלה אקדמית מתקשים דרך כלל להבין את פרטי תורת הנהלת החשבונות, ובדיוק לשם כך עושים לפרנסתם מנהלי חשבונות ורואי חשבון. קל וחומר, מוגבלת מאוד, ולעתים אף בלתי אפשרית, היכולת של אנשים מהישוב לזהות פרטים מעוררי חשד בחשבוניות המסופקות להם על ידי מי שבא עימם בקשר עסקי".
השופט אף לא זקף לחובת סימן טוב את העובדה שלא הביא לעדות את המתווך החברוני, מאחר שרשות המסים בעצמה התרשלה ולא הביאה אותו לחקירה בזמן אמת, לפני שנותק איתו הקשר.
ממצאי מהימנות
המדינה ערערה על הזיכוי לבית המשפט המחוזי באמצעות עורכות הדין ליאת גולדשטיין ומירי בנהרדיתי, ולאחר דיון ממושך הרכב השופטים אברהם טל, רמי אמיר ושמואל בורנשטיין המליץ לבאות כוחה לחזור בהן מהערעור. ההרכב ציין בין היתר כי הזיכוי מבוסס על ממצאי מהימנות ועל מחדלי חקירה משמעותיים של המדינה.
לצד זאת, השופטים מיקדו את הדיון בטענת הגנה לגבי השומה האזרחית שהוצאה לנאשם. עו"ד זמיר טענה כי מרשה לא חויב בכפל מס בהליך האזרחי, אלא בשומת תשומות בלבד, זאת אף שהחוק מאפשר למע"מ להטיל כפל מס על מקזזי חשבוניות פיקטיביות. לדברי הסנגורית, העובדה הזו מלמדת כי מע"מ עצמו השתכנע שסימן טוב לא ידע שהחשבוניות אינן כשרות.
השופטים ביקשו את תשובת נציגות המדינה, ולאחר שאלו ביקשו לדחות את הדיון, המליץ בית המשפט למחוק את הערעור, וכך נעשה.
