 |
| אחת ההפגנות נגד היועמ"ש (ארכיון) |
אני רוצה להציג את הדילמה המשפטית שניצבת לפניי בבהירות לקראת הפגנת השבת מול ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, ובכלל להפגנות מול ביתם של עובדי ציבור בכירים כאשר קם אינטרס ציבורי מובהק למימוש חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובמסגרתו זכות המחאה.
עוד לפני כן, רק אדגיש בצורה מובהקת: בניגוד למסקנתם של מספר מפגינים, בג"צ לא קבע באופן ספציפי שישנו מקום להפגין דווקא במרחק 800 מטרים מבית מנדלבליט כמובן. מבחינה זו מדובר במספר פעילים שאינם מדייקים. אך נדמה שהם סבורים כן לאור העובדות הבאות שמניחות תשתית לדילמה המשפטית שלפניה אנו ניצבים:
1. משטרת ישראל ופרקליטות המדינה הציעו לי שלושה ימים לפני הדיון בבג"צ (הם ביקשו ממני פגישה בהולה ברחוב מגורי מנדלבליט כדי להציג לפניי את הצעתם) לקיים הפגנה ברחוב מגורי מנדלבליט אחת לחודש (100 מטר מביתו. הרחוב בו הוא גר) וכן שלוש הפגנות בחודש בכיכר גורן. במרחק אווירי של 400 מטרים מביתו. ומרחק הליכה של 800 מטרים מביתו.
2. הצעה זו נדחתה לצערי בידי המפגינים שהתעקשו להפגין בכל שבוע ברחוב בו גר מנדלבליט.
3. אני הצגתי אפוא בבג"צ את עמדת המפגינים. ואילו נציג פרקליטות המדינה הציג לעיני השופטים את עמדת פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל שלפיה תהא הפגנה אחת בחודש ברחוב מגורי מנדלבליט וכן שלוש הפגנות בחודש בכיכר.
4. לשיטתנו הפרשנית, בג"צ דחה את עתירת המפגינים להפגין אחת לשבוע ברחוב בו גר מנדלבליט אך ורק לאור עמדתה הסבירה וההגונה של משטרת ישראל (כך כתבו השופטים פוגלמן ומזוז). עמדה הגונה ומאוזנת זו התמקדה בהיתר הפגנה אחת לחודש ברחוב מגורי מנדלבליט וכן שלוש פעמים בחודש בכיכר גורן.
 |
| בית המשפט העליון. דרושה פרשנות ליברל-דמוקרטית |
5. לשיטתה הפרשנית של משטרת ישראל (בגיבוי פרקליטות המדינה) בג"צ הבהיר שאין מקום להפגנות כלל ברחוב מגורי מנדלבליט, מפני שישנה חלופה אפקטיבית בדמות אפשרות להפגין מול משרד המשפטים בירושלים או בתל אביב.
6. אני גורס שחלופות אלו אינן אפקטיביות, הן מפני שאנשים עובדים בשעות היום, הן מפני שמנדלבליט כלל אינו מגיע כמעט למשרד המשפטים בתל אביב והן מפני שלא ניתן לקיים הפגנה בירושלים בעיצומו של יום עבודה לאנשים עובדים ובמרחק ניכר מבתי גמלאים מבוגרים שגרים במרכז ובצפון (וזאת גם בתקופה ביטחונית רגישה) בירושלים המזרחית, שם משרד המשפטים ולשכתו של היועץ המשפטי לממשלה.
7. כלומר, אני טוען שמדובר בחלופות לא אפקטיביות למיקום ההפגנה. חלופות שמצננות את חופש הביטוי וההפגנה. חלופות שימנעו הפגנות אפקטיביות. חלופות שיולידו את דעיכת ההפגנות.
8. פרשנותי לפסיקת בג"צ אפוא היא ליברל-דמוקרטית. ממוקדת בדגש על זכות היסוד החוקתית לחופש ביטוי ולחופש הפגנה. פרשנות משטרת ישראל בגיבוי פרקליטות המדינה היא פרשנות שמרנית שמדגישה את זכות היסוד החוקתית לפרטיות של איש הציבור ומשפחתו ושכניו וכן את החשש מפני לחץ לא הוגן על בעל תפקיד בעל סמכות מעין שיפוטית.
9. שתי הגישות הפרשניות אפשריות כמובן. אך במקום שבו ישנן שתי פרשנויות אפשריות, יש לבכר את הפרשנות הליברלית.
 |
| עו"ד דניאל חקלאי |
10. ככה או אחרת, החל מיום ראשון האחרון החליטה משטרת ישראל לאסור גם הפגנות בכיכר. בכך, כמדומה, חרגה גם מפרשנותה השמרנית והנוקשה לפסיקת בג"צ.
11. בכך הולידה צמצום בלתי מידתי של חופש הביטוי וההפגנה. בכך פגעה עמוקות בחופש הביטוי וההפגנה. בכך חרגה הן מפסיקת בג"צ האחרונה והן מפסיקותיו הקודמות של בג"צ בסוגיית חופש הביטוי וההפגנה.
12. בכך גם חרגה ממדיניותה שלה עצמה, שגובשה מייד לאחר פסיקת בג"צ: היתר להפגין בכיכר גורן.
13. הדילמה כעת היא אם לעתור שנית לבג"צ (אני סבור שהסיכון גדול) או שמא להימנע מכך ולנצל את מדיניות משטרת ישראל בנדון כדי להצית לחץ ציבורי, תקשורתי ופרלמנטארי, הן על משטרת ישראל והן על פרקליטות המדינה לנקוט בגישה פרשנית ליברלית יותר.
עוד בנושא:
המחאה נגד מנדלבליט הפכה לקרב על זכות ההפגנה ליד בתי אנשי ציבור
שישה עצורים בהפגנה מול בית מנדלבליט
מני נפתלי הוכה ונעצר בהפגנה מול בית מנדלבליט
